(38) "ומי לא ידע שאם תמלוך שהיא המולכת תחת ושתי" [לשון מנות הלוי (סג.)]. וכן הקשה היוסף לקח.
(39) אודות שנערי המלך הציעו לקחת אשה שאינה מיוחסת, כן ביאר כאן הגר"א, וז"ל: "תמלוך תחת ושתי - פירוש, שממוכן אמר [למעלה א, יט] 'לרעותה', פירוש, מיוחסת כמותה [ראה למעלה פ"א הערה 1381]. אבל נערי המלך אמרו [למעלה פסוק ב] 'טובת מראה', כי מה לי מיוחסת, כי מי שתהיה תמלוך תחת ושתי, ואין נפקא מינה במיוחסת. וכן אמרו 'ושתי', ולא אמרו 'המלכה ושתי'". וכן הוא בארוכה ביוסף לקח כאן, ובתוך דבריו כתב: "ואמרו 'יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה', לא לאפוקי כעורות אמרו כן, אבל לאפוקי שלא יביטו אל היחס כלל. ובאשר אין מדרך המוסר לומר למלך שיקח אשה מן הפחותות במעלה, הנה אמרו דרך חיוב לענין היופי, באופן שיובן מעצמו שלא יחוש ליחס, ובזה סלקו הסבה אשר היתה לושתי לרומם לבבה". וכן אסתר לא הגידה עמה ומולדתה [להלן פסוק י], ופירש רש"י [שם] "אשר לא תגיד - כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה, שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך היו מחזיקים בה". וראה להלן הערות 509, 510.
(40) מעין מה שכתב רש"י [כתובות סב:]: "רבי היה מבית דוד, ולא היתה בת הבאה משמעי הוגנת לבנו, שלא היתה בת מלכים".
(41) שהיתה בתו של בלשצר [מגילה יב:], ובת בנו של נבוכדנצר [מגילה י:].
(42) כי האשה האחרת היא ההמשך של ושתי, שבאה במקומה, ולכך אין זה גנאי שאינה מזרע מלכות, כי אין היא חולקת חשיבות לעצמה, אלא היא ממלאת מקומה של ושתי, וושתי היתה מזרע מלכות, ואהני יחוסה של ושתי לזו הממלאת את מקומה. וכן חזר וכתב להלן [לאחר ציון 508]. ומעין סברה זו כתב רש"י [קידושין ד:] אודות ביאה הקונה ביבמה, שאין ללמוד ממנה לכל אשה שתתקדש בביאה, כי "מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת, תאמר בזו שאין זקוקה ועומדת" [לשון הגמרא שם]. ופירש רש"י שם "שכן זקוקה ועומדת לזה מחמת קידושי המת, ואין ביאה באה אלא לגמור, אבל קנין דמעיקרא לא". הרי כאשר דבר נתפס כהמשך לדבר שלפניו, מהני מה שהיה לפניו לחול גם עליו, ואין הוא נזקק לכל הדברים שהיו בהתחלה. דוגמה נוספת; אמרו חכמים [הוריות יא:] "ואין מושחים מלך בן מלך, מנלן, אמר רב אחא בר יעקב דכתיב [דברים יז, כ] 'למען יאריך ימים על ממלכתו וגו", ירושה היא לכם". הרי משום שמלכותו של הבן באה בירושה מאביו, לכך אין צורך שהבן ימשח שוב, כי משיחת האב מועילה גם לבן [ראה אבני נזר יו"ד ח"א סימן שיב אות יד, ופחד יצחק שבת, קונטרס רשימות ג, אות ג].