(662) והיה מספיק לכתוב "ויתלו שניהם", מבלי לציין שזה היה על עץ. וכמו שנאמר [בראשית מ, כב] "ואת שר האופים תלה כאשר פתר להם יוסף".
(663) כפי שאמירת דבר בשם אומרו הוי רפואה שקדמה למכה, וכמו שביאר למעלה [לאחר ציון 615].
(664) אך אם בגתן ותרש לא היו חשובים אצל המלך, לא היה "צד השוה" בינם לבין המן הרשע.
(665) להלן ה, יד, ושם ו, יב.
(666) לשון המדרש לפנינו "מי שהראנו במפלתן של בגתן ותרש וצליבתן, הוא יראה לנו במפלתו של המן. ומי שפרע מן הראשונים, הוא יפרע לנו מן האחרונים. מה כתיב למעלה מן הענין 'ויתלו שניהם על עץ', אף סופו של אותו האיש ליצלב". והמהר"ל מכנה תליית בגתן ותרש "רפואה קודם המכה", ומשתמע מכך שתליית בגתן ותרש איפשרה את תליית המן, ולולא תליית בגתן ותרש לא היה הכרח שתליית המן תיעשה. וחזינן מכך שכאשר הדבר כבר נעשה בעבר [תליית בגתן ותרש] הוא יותר מסוגל להעשות בעתיד [תליית המן]. וכן אמרו חכמים [תענית טו.] "מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם... מי שענה את אבותינו על ים סוף הוא יענה אתכם... מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וכו'". הרי עניה בעבר מסייעת שתהיה עניה בעתיד. וכל התפילה מלאה מזה, וכגון "מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות הוא יגאל אותנו בקרוב". וכן "מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך וכו'". ובספר פוקד עקרים אות ד כתב על כך בקיצור נמרץ, וז"ל: "מכלל הגאולה הקודמת שפתחה שער לגאולה העתידה, דכל ישועה שעשה השם יתברך היא פתיחה והתחלה לישועה אחרת".
(667) בא לבאר מדוע דברים אלו נכתבו לפני המלך. וכן הגר"א כאן כתב: "לפני המלך להראות סיבות שסבב הקב"ה, שכל דבר מדברי הימים כותבין שלא בפני המלך, וזאת כתבו לפני המלך". וכן הוא ביוסף לקח.
(668) כמו שאמרו חכמים [מגילה טו:] "'ויאמר להביא את ספר הזכרונות דברי הימים ויהיו נקראים... וימצא כתוב' [להלן ו, א-ב], 'כתב' מבעי ליה ["'כתוב' משמע שהיה כתוב מחדש, 'כתב' משמע מעיקרא, וימצא כתוב בספר זכרון לפניו אשר הגיד מרדכי" (רש"י שם)], מלמד ששמשי מוחק וגבריאל כותב", ופירש רש"י שם "שמשי - סופר המלך, שונא ישראל היה". הרי שסופר המלך היה ידוע שהוא שונא ישראל. וראה הערה הבאה.
(669) כן כתב המנות הלוי [צג:], וז"ל: "לכן צותה [אסתר] שיכתב לפני המלך... [כי] הסופר הלא הוא שמשי בן המן... ומעתה היאך תאמין בבנו של המן שיכתוב הדבר כהוגן, ולכן הסכימה שיכתב לפני המלך".