כל האתים הללו. מגילה ט"ו ע"ב:
שכולן נתלו בעץ אחד וד' אמות לאחד עשרה נבילות. עיין בילקוט רמז אלף נ"ט בפ' בשלשה עשר במאמר בא וראה היכן היו צלובים בו, ומקור המאמר מהילקוט לא נודע לי:
כמו שמבואר במס' מגילה. דף ז' ע"א, אסתר ברוח הקודש נאמרה:
זה אחד מן ק"ו שבמקרא. ב"ר פצ"ב ע"ש:
אבל המוקפות חומה. מגילה ב' ע"א:
אין פחות מב' מנות. מגילה דף ז' ע"א שתי מנות לאיש אחד, ומתנות לאביונים שתי מתנות לשני בני אדם:
כדתנן. משנה במגילה דף ב' ע"א:
וי"ג הוא זמן קהילה לכל. מגילה שם:
כאיש אחד. כי כתוב בלשון יחיד, וראוי לכתוב וקבלו. ובעל מנות הלוי דף ר"א ע"ב הביא בשם ה"ר יוסף נאקון ז"ל וז"ל וקבל היהודים בלשון יחיד כי כלם בלב אחד קבלום, לפי שכבר החלו לעשותם:
א"ר נחמן. מגילה ט"ז ע"ב, ושם הגי' א"ר יוחנן:
ומה הגיע אליהם. בכ"י מינכען נוסף על הגליון: פי' מה ראו אחשורוש והמן לכתוב כתבים לאבד היהודים על ככה שנתקנא המן במרדכי ומה הגיע אליהם שנעשה נס למרדכי:
מכאן שסעודת פורים אינה נוהגת אלא ביום. עיין מגילה דף ז' ע"ב, אמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו:
ואף הנשים חייבות במקרא מגילה. ערכין ג' ע"א:
וצריכה שרטוט. מגילה ט"ז ע"ב:
כלומר תוקף המעשה. מובא בס' מנות הלוי דף ק"ז ע"ב וז"ל מצאתי במדרש לקח טוב דברים נפלאים מורים על מעלת תהלת המגלה הזאת ראיתי להעתיקם פה מפני כבוד שמים וכבוד רבותינו הקדושים את כל תוקף כי':
שבמדרש אסתר. כוונתו למדרש אבא גריון:
מכאן אמרו רז"ל. מגילה י"ח ע"א:
ונקראת בילה. מגילה ד' ע"א: