שם א"ר לעזר ונתן (צ"ל נתן) מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר א"ר יוסה אילו נשפך מדם הפר ומדם השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר מה בין שחט עד כלא נתן מה בין שחט משנתן אילו אמר ונתן יאות:
והנה הפ"מ פי' בדוחק גדול והק"ע כתב והכי פירושו ור' יוסי לסייע לר' אלעזר קא אתי כי היכי דאם נשפך דם הפר קודם מתנות הפרוכת ודם השעיר קיים שוחטין פר אחר והשעיר כשר אע"ג שהפר נשחט לאחר השעיר אפ"ה כשר עיין שם:
והנה זה יתבאר עפ"י מה שכתבו התו"י ביומא (ד' ס') אהא דאמרינן שם אמר ר' חנינא קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום כמאן דלא כר' יהוד' דאי ר"י האמ' כי כתיבה חוקה בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים הוא דכתיבה אפי' תימא ר' יהודא צורך פנים כפנים דמי תנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה מבפנים ואם איתא יחזור ויחפון מיבעי' ליה ומשני בקטורת לא קא מיירי:
וכתבו התו"י וא"ת מ"מ תקשי מדתני סיפ' וכן בהיכל וכן במזבח וא"כ חפן לפני שחיטת הפר וכ"ת שיחזור ויחפון הא לא מסתבר שיחזור ויחפון אחר שנתן בפנים ויש לומר כיון שעשה מתנות בפנים נעשית השחיטה כהלכתה ונעשית החפינה בטוב לאחר שחיטת הפר ושחיטה אחרונה אינה אלא לסיים ההזאות. תדע דהא בשעיר שנשפך דמו במתנות היכל או של מזבח ולא דם הפר ושחט שעיר אחר נמצא שקדמה מתנות דפר דלפני ולפנים וגם בהיכל לשחיטת השעיר ומשמע שאם נשפך דם השעיר אחר מתנות פר שבהיכל שלא הי' חוזר ומתחיל מתנות הפר בהיכל אלא ודאי טעמא כדפרישית ששחיטה ראשונה חשובה היא כיון שהתחיל לעשות מתנות הדם כי שחיטה זו אינה אלא לסיים ההזאות עכ"ל:
ובזה יתבאר הירושלמי א"ר יוסי אלו נשפך מדם הפר ומדם השעיר המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר פירוש שמביא ראיה להא דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר אע"ג דנשחט השעיר לאחר מתנות הפר בהיכל וע"ז מביא ראיה מהא דתנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור בתחילה מבפנים וכן בהיכל וע"ז אמר ר' יוסי אילו נשפך מדם הפר ומדם השעיר (צ"ל ודם) המונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר נכשר ומשמע שאם נשפך דם הפר במתנות שבהיכל א"צ להביא רק פר אחר אבל לא שעיר וא"כ הוי שחיטת שעיר קודם לשחיטת פר. וע"ז אומר מה בין שחט עד שלא נתן (פירוש ששחט השעיר עד שלא נתן היינו שעדיין לא נתן דם הפר וצריך לשחוט הפר וא"כ שחיטת השעיר קודם) מה בין שחט משנתן (פי' ששחט השעיר לאחר מתנות הפר בהיכל) וכמו דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על הפרוכת ואח"כ שחט השעיר הנעשה בתחילה וא"כ שחט השעיר לאחר מתנות הפר וא"כ זה ג"כ כשר:
והנה לכאורה היה לו להביא ראיה בפשיטות יותר מדתנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה בפנים ומשמע דאם נשפך דם השעיר לאחר מתנות הפר יביא שעיר אחר ולא פר. וא"כ ישחוט את השעיר לאחר מתנות הפר ואפ"ה כשר וכמו שהקשה ע"ז התו"י שהבאתי. וא"כ יש ראיה להא דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על בין הבדים ועל הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר. והטעם איפשר לומר כמו שתירץ התו"י ששחיטה ראשונה חשובה כיון שהתחיל לעשות מתנות הדם כי שחיטה זו אינה אלא לסיים ההזאות וע"כ אם שחט השעיר קודם מתנות הפר שעל בין הבדים א"כ עדיין לא התחיל העבודות אבל לאח"כ הוי סיום הזאות כמו שכתבו התו"י:
ולפי"ז איפשר לומר שע"ז אומר אילו אמר ונתן יאות פי' שהש"ס אומר על ר' יוסי דמה לו להביא ראיה מהא דנשפך הדם ומה בין שחט עד שלא נתן מה בין שחט משנתן. וע"ז אומ' אלו אמר ונתן יאות (וכבר נדחקו בזה הק"ע והפ"מ מה שאומ' אילו אמר (ונתן יאות) ונ"ל דהפי' הוא אילו מבי' ראיה ממתני' דשחט משנתן דהיינו שנשפך דם השעיר לאחר שנתן מתנות הפר ואעפ"כ אין צריך להביא פר אחר וא"כ נשחט השעיר לאחר מתנות הפר בהיכל ואפ"ה כשר וא"כ זה ראיה להא דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על בין הבדים ועל בין הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה כשר:
אך שצריך להבין הא דאמר ר' אלעזר נתן מדם הפר על בין הבדים ועל הפרוכת ואח"כ שחט את השעיר הנעשה בתחילה דזה אי איפשר שישחוט השעיר ויזה אחר מתן דם הפר על הפרוכת ולא יזה אח"כ על הפרוכת מהפר א"כ בודאי פסול דהקדים מתן דם על הפרוכת קודם מהן דמו של שעיר בפנים וכמו דאמרינן ביומא (ד' מ') דאי אקדים מתנות דפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו וכן אמרינן בירושלמי (פ"ד דיומא ה"א) דבמתנות הפרוכת שעיר מעכב האיך עבידא שאינו יכול ליתן מדם הפר על הפרוכת עד שיתן מדם השעיר על בין הבדים. אלא ודאי שהזאה ראשונה שהזה מדם הפר על הפרוכת נפסלת וצריך לחזור ולהזות דם הפר על הפרוכת וא"כ מאי איכפת לן אם נשחט השעיר לאחר מתנות הפר בהיכל כיון שההזאה נפסלת. וא"כ מאי חידוש הוא דכשר:
ע"כ נראה לי שע"ז קאמר ר' יוסי אילו נשפך מדם הפר ודם השעיר מונח בכוס שמא אינו מביא פר אחר וכשר פי' שזהו חידוש דאף שנשחט השעיר קודם הפר אפ"ה כשר אבל האי דינא דר' אלעזר מה בין שחט עד שלא נתן ומה בין שחט משנתן דהא אפילו נתן צריך ליתן אח"כ על הפרוכת וא"כ אפי' נתן הוי כמוש לא נתן (וצ"ל) אילו אמר ולא נתן יאות (פי' ששחט את השעיר קודם שהתחיל ליתן דם הפר שכשר אז היה חידוש והיה ראיה ממתניתין דאם נשפך דם הפר אע"ג שדם שעיר מונח בכוס אפ"ה כשר). אבל האי דינא דר' אלעזר אין בזה חידוש דמה בין שחט עד שלא נתן ומה בין שחט עד שנתן כיון דסוף כל סוף צריך להזות מחדש על הפרוכת דאל"ה הקדים מתנות הפרוכת למתנות השעיר וא"כ אפי' אם נתן הוא כמו שלא נתן וע"ז אומר אילו אמר ולא נתן יאות (פי' זה הי' חידוש אבל זה אין חידוש כלל) (ובאמת שעיר ששחטו קודם מתן דמו של פר לא עשה ולא כלום) (אף לשיט' הירושלמי) [ומה שכ' הק"ע והפ"מ הם דחוקים מאוד] ודו"ק:
והנה לשיט' הירו' לא קש' מהך דקטור' דהא אמרי' בירושל' (פ"ד דיומא ה' ג') חתה והקטיר ונשפך הדם יביא פר אחר ויכנס בדמיו. עד שלא הקטיר נשפך הדם חתי' פסולה היא וצריך לחתות בתחילה ספק עד שלא הקטיר כו' וא"כ סובר הירושלמי דאם הקטיר קודם שנשפך הדם ומקטיר בהכשר ע"כ אף שמביא הפר אח"כ אעפ"כ אינו פסול כיון שבשעה שהקטיר היה בהכשר א"כ לא קשה מהא דנשפך דם הפר ודם השעיר מונח בכוס או ממה שהביא פר אחר והקטרת הקטורת הי' קודם אעפ"כ כשר דכיון דבשע' שהקטי' הי' ע"כ כשר. ומה שהק' התו"י הוא רק לשיטת הש"ס דילן דמקשה ביומא (דף מ"ט) מי אמר ר' חנינא הכי והא אמר ר' חנינא בפר ולא בדמו של פר וא"ר חנינא קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום פי' וא"כ איך יכנס בחפינתו א"כ הוי קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר דהא צריך להביא פר אחר מזה מוכח שסובר דאפילו אירע אח"כ שמת כה"ג והקטורת הי' תחילה בהכשר אלא שצריך להביא פר אחר מחמת שאינו יכול ליכנס בדמו של פר הראשון אעפ"כ פריך דהא הוי קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר וא"כ לא עשה ולא כלום ומזה מוכח דהש"ס דילן אינו סובר כשיטת הירושלמי וע"כ תירץ בתו"י דהעיקר הוא שחיטה ראשונה ולאח"כ הוי סיום הזאות ודו"ק: