ר' יוסי בר בון אתי' דר"ש כב"ש כמה דב"ש אמרי קדשו מדומעין כן ר"ש אומר קדשו מדומעין כו' תרומת שני כריים באחת מהו. ר' יוחנן אמר קדשו מדומעין ר"ש בן לקיש אמר לא קדשו מדומעין. אמר ר' הושעי' ב"ר שמאי הי' לפניו שתי סאין וכרי א' ואמר אחד מן הסאות הללו עשוי תרומה על הכרי הזה קדשם ואינו יודע איזהו. הי' לפניו ב' כרים וסאה אחת ואמר ה"ז תרומה על א' מן הכריים הללו נתקן ואינו יודע איזהו. ולכאורה קשה דהא אינהו פליגי בפלוגתא דב"ש וב"ה דב"ש אומרים קדשו מדומעין. וב"ה אומרים לא קדשו מדומעין וא"כ צ"ל דר"י סובר כב"ש. וא"כ קשה דאיך סובר כב"ש במקום ב"ה:
ע"כ נראה לי דאף דאמרינן דר"י אומר קדשו מדומעין (וכן בפ"ז דדמאי סובר ר' יוחנן דקדשו מדומעין]. אעפ"כ לא תלוי בהא דאמרינן ר' יוסי בר בון אתי' דר"ש כב"ש כמה דב"ש אמרי קדשו מדומעין כן ר"ש אומר קדשו מדומעין. דהתם הטעם הוא דב"ה פליגי הוא משום דבעינן שיהא שירי' ניכרין. כמו דאמרינן בעירובין (ד' ל"ז) וע"כאומר בירושלמי דאתי' דר"ש כב"ש כמה דב"ש אמרי קדשו מדומעין. כן ר"ש אומר קדשו מדומעין. אבל בהא דר' יוחנן דאמר תרומת שני הכריים בא' מהם. א"כ התרומה לחוד והשירים לחוד. אלא שאין אנו יודעים איזהו תרומה ואיזהו שירים. ע"ז אמר ר' יוחנן קדשו מדומעין ולא דמי להא דר"ש וב"ש. ובזה יתיישב מה שהקשיתי בס' נ"י (סי' א') על הרמב"ם שפסק (פ"ג מה' תרומות) האומר תרומת הכרי הזה בתוכו אם אמר בצפונו או בדרומו קרא שם כו' ואם לא ציין במקום לא אמר כלום. ואעפ"כ כתב (פ' י"ג מ"ה תרומות ה' ט"ז) הי' לפניו שני כריים ואמר תרומת שני הכריים בא' מהם הרי שניהם מדומעים. הי לפניו שני סאין וכרי א' ואמר הרי א' מן הסאים האלו עשוי תרומה על הכרי הזה הרי אחת מהן תרומה. ואינו יודע איזהו. הי' לפניו שני כריים וסאה א' ואמר ה"ז תרומה על א' מן הכריים הללו. הרי הוא תרומה ונתקן א' מהם ואינו ידוע איזהו המתקן מן הטבל. אך הטעם כמו שביארתי דהתם אין שירי' ניכרים כיון דלא ציין המקום. אבל הכא הרי ציין המקום אלא שאינו יודע איזהו. ע"כ סובר ר' יוחנן דקדשו מדומעין. ואע"ג דהלשון א' אעפ"כ אין הכונה א'. וכה"ג יש בש"ס דילן ועיין במנחות (ד' ג'):
ולכאורה היה איפשר לומר לפי מה שביארתי דע"כ סובר ר' יוחנן דקדשו מדומעין (וכן אמרינן בפ"ז דדמאי דר' יוחנן אמר קדשו מדומעים) משום דלפי מה שביארתי לעיל (ספ"א דתרומות) חברי' בשם ר' יוחנן ואפי' על אחרנא (פי' שהוא תרומה על הכל (דאל"ה אף ב"ש מודו דכיון דבטלה מקצתה בטלה כולה) וא"כ לא תלוי בהא דקדשו מדומעין דכיון דהתרומה הוי על הכל. והשירים נכרים דעל הזיתים הוי תרומה ועל השמן לא הוי תרומה. וא"כ לא פליגי כלל בהא דקדשו מדומעים והא דאמר ר' יוסי בר בון בשם ר' יוחנן אתי' דר"ש כב"ש כמה דב"ש אמרי קדשו מדומעין כן ר"ש אומר קדשו מדומעין היינו דלא כמו דאמרי חברי' בשם ר' יוחנן ואפי' על אחרנא וע"כ סובר ב"ש דקדשו מדומעין. דהא אינו מבורר היכן הוי התרומה אבל לחברי' בשם ר' יוחנן דהוי הכל תרומה א"כ לא תלוי בהם דקדשו מדמעין וע"כ סובר ר' יוחנן דקדשו מדומעין. אך פסקי' של הרמב"ם דפסק דלא קדשו מדומעין ואעפ"כ פסק כהא דר' יוחנן דאמר תרומת שני הכריים בא' מהם. צריך לחלק כמו שחילקתי ודוק):