מתניתין ותורמין כו' ויין שאינו מבושל על המבושל ולא מן המבושל על שאינו מבושל כו' א"ר יוחנן דר"י הוא דר"י מתיר מפני שהוא משביחו ואמר ר' יוחנן מחלפא שיטתי' דר"י ור' אלעזר אומר אינה מוחלפת תמן בכהן וכאן בבעלים. ר"א ור"י חד אמר מפני שממעטו משותיו. וחד אמר מפני שממעטו ממידתו. ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר ר' יוחנן מחלפא שיטתי' דר"י. ואמר ר"א אינה מוחלפת תמן בכהן וכאן בבעלי' הוי ר' יוחנן דו אמר מפני שממעטו משותיו:
והנה הגר"א הגיה בשנות אלי' הוי ר' אלעזר אמר מפני שממעטו משותיו (פי' דאם נאמר שפירוש ממעטו ממעטו משותיו והיינו מחמת שגרוע ואין כולם יכולים לשתותן) ר' יהודא סבר כיון שמשביחו לא איכפת לן במאי ששאר בני אדם אינם יכולים לשתותן כי אצלו הוא משביח. וא"כ לא קשה כלל ר"י אדר"י דגם ר' יהודא סבר שמבושל הוא גרוע ולכן אין יכולים להפריש מן המבושל אך שם איירי בכהן שהכהן בעצמו יכול לעשות. ואם נפרש מפני שממעטו היינו ממידתו ור' יהודא סבר לא איכפת לן מה שממעט ממידתו כיון שהוא משביח. א"כ כ"ע סברי דמבושל עדיף. אך שת"ק אוסר מחמת שממעט ממידתו. ור' יהודא לא חש לזה דהא לפי מידה תרם וא"כ קשה דר' יהודא אדר' יהודא כיון שהוא סבר שהוא משובח לכל אדם ולמה לא יתרום אף בעה"ב מן המבושל על שאינו מבושל (דכיון שהוא תורם מן המבושל על שאינו מבושל לפי שיעור תרומה ומשובח עדיף יותר א"כ למה לא יתרום אף בעה"ב מן המבושל על שאינו מבושל. וע"כ משני ר' יוחנן מוחלפת השיטה. וא"כ ר"א דמשני כאן בבעה"ב כאן בכהן. על כן סבר שממעטו פירושו משותיו עכ"ל:
אך שצריך לבאר סוף הירושלמי דאמרינן שם מתניתא פליגא על ר' יוחנן ואף משאינו מבושל על המבושל וכל שכן מהמבושל על שאינו מבושל אמר ר' אימי לא תני ר"י והוא תמוה דאמאי קאי הא דתני' ואף משאינו מבושל על המבושל ומאי מקשה אר' יוחנן. ע"כ נראה לי לבאר דהאי ברייתא נשנית על זר ששתה יין של תרומה דתנן (פ"ו דתרומו') הא כיצד אכל ירק ושילם גרוגרות גרוגרות ושילם תמרים תבוא עליו ברכה. והנה הא דכיצד אכל ירק אתי אליבא ר' אליעזר דמשלמין ממין על שאינו מינו ולכ"ע אמרינן כל גרוגרות ומשלם תמרים תבוא עליו ברכה (ועיין בפסחים (דף ל') לפי מידה משלם או לפי דמים משלם אמר רב יוסף ת"ש אכל גרוגרות ושילם תמרים תבוא עליו ברכה אי אמרת בשלמא לפי מידה משלם אמטו להכי תבוא עליו ברכה דאכיל גריוא דגרוגרות דשוי זוזא וקא יהיב גריוא דתמרים דשויארבעה אלא אי אמרת לפי דמים משלם אמאי תבוא עליו ברכה כו'):
ובזה יתבאר הירושלמי דקאמר ואף משאינו מבושל על המבושל וכש"כ מהמבושל על שאינו מבושל (פי' בשלמא לר"א דס"ל שיש חילוק דבבעלים אמרינן דשאינו מבושל יפה יותר דמבושל ממעט משותיו. וע"כ תורמין משאינו מבושל דשאינו מבושל יפה יותר. אך זהו דווקא בתרומה. אבל אם צריך לשלם לכהן בעד ששתה. וא"כ כיון שהוא מבושל א"כ הכהן רוצה יותר במבושל דהא בישלו וכמו דמשני ר"א תמן בכהן וכאן בבעלים. דבכהן מתיר ר' יהודא מפני שמשביחו לעצמו וע"כ אינו יכול לשלם מן שאינו מבושל על המבושל (אע"ג דבתרומה יכול לתרום מן שאינו מבושל על המבושל הוא דשאינו מבושל עדיף יותר משום דמבושל ממעט משותיו) משא"כ אם משלם לכהן אינו יכול לשלם מן שאינו מבושל על מהמבושל: וכש"כ מהמבושל על שאינו מבושל (דבזה אף בתרומה אינו יכול לתרום מפני שממעט משותיו. אבל לר' יוחנן קשי' דאמר מוחלפת השיטה וא"כ לתנא דמתני' שאינו מבושל עדיף יותר אפי' בכהן ג"כ. וא"כ אמאי לא ישלם משאינו מבושל על המבושל כיון שהוא עדיף יותר וא"כ כיון שאומר שאינו יכול לשלם משאינו מבושל על המבושל א"כ ס"ל דמבושל עדיף יותר והוא כר' יהודא דמתניתין (פי"א דתרומות) דמבושל עדיף יותר. וא"כ אמאי אמר ואף משאינו מבושל על המבושל. משמע דכש"כ מהמבושל על שאינו מבושל. ואמאי כיון דמבושל עדיף יותר. א"כ אמאי לא ישלם יותר מן המבושל על שאינו מבושל (דהא ר' יוחנן לא מחלק בין כהן לבעה"ב) ואם הוא משובח הוא משובח לכל ואם אינו משובח אינו משובח לכל וא"כ איך יתיישב לר' יוחנן הא דאמר ואף משאינו מבושל על המבושל
וע"ז משני אמר ר' אימי לא תני ר' יוחנן (וצ"ל לא תני ר' יוחנן אף) (וכן הגיה בהגהות הגר"א) פי' דלא תני אף א"כ אינו יכול לשלם דווקא משאינו מבושל על המבושל אבל מן המבושל על שאינו מבושל יכול לשלם. והוא כר' יהודא דמתניתין (פי"א דתרומות) וכר' יוחנן דמשני מוחלפת השיטה ודוק: