מתניתין אין תורמין זיתים על שמן ולא ענבים על היין ואם תרמו ב"ש אומרים תרומת עצמם בהן וב"ה אומרים אין תרומתן תרומה כו'. חזקי' אמר לא אמרו אלא זיתים על שמן וענבים על היין. הא שאר כל הדברים לא. א"ר יוחנן לא שני' היא זיתים על השמן וענבים על היין היא שאר כל הדברים חברי' בשם ר' יוחנן ואפי' על אתר. ר' חנניא ר' אימי בשם ר' יוחנן דברי ב"ש נעשה כאומר ה"ז תרומה עלי' ועל שלמטן ר' חנניא סבר מימר במינו א"ל ר' זעירא לא תקבל עליך כן מכיון שאמר ה"ז נפטר מה שבידו והשאר חולין וחולין פוטרין את הטבל. א"ר חנני' ברי' דר' הלל כאחת מכיון שאמר ה"ז נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן. א"ר חנינא נראין הדברים בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף. אבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במדה ובמשקל ובמנין:
ונראה לי לבאר הירושלמי והוא דאיתא בנדרים (ד' כ"ה) ראה אותם אוכלי תאנים ונמצאו אביו ואחיו והי' עמהן אחרים בש"א הם מותרים ומה שעמהן אסורים ובה"א אלו ואלו מותרים כו' אמר רבה דכ"ע כל היכא דאמר אלו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא דכולהון אסורין ואביו מותר לא נחלקו אלא באומר אלו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר. ורבא אמר דכ"ע כל היכא דאמר אלו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר כולם מותרין לא נחלקו אלא באומר אלו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר ביניכם אסורין חוץ מאבא ב"ש סברי לה כר"י דאמר תפוס לשון ראשון וב"ה סברי לה כר' יוסי דאמר בגמר דבריו אדם נתפס:
והנה לכאורה הא דפליגי ב"ש וב"ה דב"ש אומרים תרומת עצמם בהם לשיטתי' דאמרי דלא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו וע"כ אעפ"י דלא הוי תרומה על השמן מ"מ תרומת עצמם יש בהם וב"ה אזלי לטעמייהו דס"ל דנדר שהותר מקצתו הותר כולו וע"כ ס"ל דאין תרומתן תרומה:
אך אליבא דרבא שאומר דכ"ע כל היכא דאמר אילו הי'יודע שאבא ביניכם הייתי אומר דפלוני ופלוני אסורין ואבא מותר כולם מותרים וא"כ במשנה כל הנדר אפי' ב"ש ס"ל ג"כ דנדר שהותר מקצתו הותר כולו וא"כ אמאי סברי ב"ש דתרומת עצמם בהם דהא לכאורה פשטא דמתניתין דתרומת עצמם בהם היינו לפי השיעור שצריך ליתן מהזיתים וא"כ יש שינוי בשיעור התרומה ג"כ וא"כ דמי לאומר אלו היה יודע שאבא ביניכם הייתי אומר פלוני ופלוני אסור חוץ מאבא דיש שינוי והחלפה בגופו של נדר וא"כ בהא ב"ש נמי מודו דאמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו וא"כ אמאי סברי ב"ש דתרומת עצמם בהם וע"כ אומר חזקי' דלא אמרו אלא זיתים על שמן וענבים על היין הא שאר כל הדברים לא (פי' דדוקא בזיתים על שמן וענבים על היין דמדאורייתא הוי תרומה. אלא דלא הוי תרומה מדרבנן משום גזל השבט וע"כ לא אמרינן דנדר שנתבטל מקצתו נתבטל כולו וכמו דאמרינן בכתובות (ד' נ"ט) אלא אמר רב אשי קונמות קא אמרת שאני קונמות דקדושת הגוף נינהו וכדרבא דאמר רבא הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד ונקדשיה מהשתא אלמוה רבנן לשיעבודא (פי' וע"כ חל דהא דלא חל מהשתא הוא רק מדרבנן משום דאלמוה לשיעבודא וע"כ חל לאח"כ נמי] וע"כ אמר חזקי' דשאר דברים לא דהיינו מה דחשיב באידך מתניתין אין תורמין כו' ולא מן החיוב על הפטור ולא מן הפטור על החיוב ולא מן התלוש על המחובר כו' דבאלו מודו ב"ש דלא אמרינן דתרומת עצמם בהם דכיון שנתבטל מקצתו נתבטל כולו דהא התם מדאורייתא אין תרומתן תרומה ור' יוחנן אומר דלא שני' היא זיתים על השמן וענבים על היין ושאר כל הדברים נמי דאפילו בשאר כל הדברים נמי סברי ב"ש דתרומת עצמם בהם וכמו שאבאר לקמן:
[וכמו דאמרינן בירושלמי אח"כ ואם תרם תרומתו תרומה. והנה המפרש נדחק בזה. והביא ג"כ שהכ"מ נדחק בזה. אבל לי נראה שהוא ט"ס וצ"ל ואם תרם אין תרומתו תרומה. וקאי על מתניתין דקתני ואם תרם אין תרומתו תרומה. וע"ז אומר על דעתי' דחזקי' במחלוקת על דעתי' דר' יוחנן ד"ה (וצ"ל הגירסא בהיפוך וכמו שמגיה המפרש מהרא"פ שם שצ"ל על דעתי' דחזקי' ד"ה על דעתי' דר' יוחנן במחלוקת והמפרש נדחק שם) אבל לפי מה שביארתי ניחא שפיר והוא דעל דעתי' דחזקי' ד"ה דאין תרומתן תרומה כלל והוא משום דחזקי' סובר דלא אמרו אלא זיתים על השמן וענבים על היין (דלא הוי רק דרבנן משום גזל השבט) אבל שאר כל הדברים לא על דעתי' דר' יוחנן במחלוקת (פי' דלר' יוחנן שסובר דב"ש וב"ה פליגי בשאר כל הדברים שאפי' מדאורייתא אין תרומתן תרומה. אפ"ה סברי ב"ש דתרומת עצמם בהם וא"כ הא דקתני ואם תרמו אין תרומתן תרומה דלא הוי תרומה כלל הוא במחלוקת ב"ש וב"ה:
וע"ז אומר חברי' בשם ר' יוחנן ואפי' על אתר (והוא ט"ס וצ"ל אפי' על אחרנא (פי' דר' יוחנן אומר דהא דאמרו ב"ש תרומת עצמם בהם היינו שכל התרומה כולה הוי תרומה אפי' על אחרנא ג"כ פי' אפי' מה שתרם על השמן ג"כ. רק דלא הוי תרומה על השמן דלא פטר את השמן אבל אעפ"כ הוי תרומה כולה דהא תרומה אין לה שיעור ויכול להוסיף. וע"כ ניחא דאע"ג דב"ש סברי ג"כ דאמרינן כיון שהותר מקצתו הותר כולו במחליף את הנדר גופא אבל הכא כיון דהוי כולו תרומה כמו שאמר רק דלא הוי תרומה על השמן. וא"כ דמי לאומר אלו היה יודע שאין מפרישין על השמן לא היה מפריש על השמן אבל בגוף התרומה שאמר לא נשתנה וע"כ סברי ב"ש דתרומת עצמם בהם וב"ש לטעמי' דסברי תפוס לשון ראשון וכיון שאמר ה"ז תרומה על הזיתים והשמן הוי תרומת עצמם בהם ומה שאמר על השמן הוא בטל. אבל ב"ה לטעמיי' דסברי אף בגמר דבריו אדם נתפס וע"כ כיון דלא הוי תרומה על השמן לא הוי תרומה כלל:
וע"כ אומר ר' חנני' ר' אימי בשם ר' יוחנן דברי ב"ש נעשה כאומר ה"ז תרומה עלי' ועל שלמטן רבי חנני' סבר מימר במינו (פי' דלדברי ר' חנניא שאמר ר' אימי בשם ר' יוחנן דברי ב"ש נעשה כאומר ה"ז תרומה עלי' ועל שלמטן (פי' על הזיתים וענבים שלא נסחטו עדיין ועל שלמטן א"כ כיון דאמרינן דנעשה כאומר ה"ז תרומה עלי' ועל שלמטן א"כ הוי כמו שהי' אומר ה"ז תרומה עלי' ועל שלמטן וא"כ כיון שנעשה כמו שאמר בב' פעמים דה"ז תרומה על הזיתים ועל שלמטן א"כ איפשר לומר דהתרומה הוי רק במינו (פי' לפי שיעור הזיתים וא"כ אעפ"י שנתבטל הכונה שכיון שתהא תרומה על שלמטן אעפ"כ התרומה הראשונה שנעשה כאומר ה"ז תרומה עלי' דהיינו על הזיתים לא נתבטל וע"כ סברי ב"ש דתרומת עצמם בהם דהיינו לפי שיעור הזיתים וכ"ת הא לא אמר רק שיהיה תרומה על הכל זה אינו דהא לפי דברי ר' יוחנן שאומר דנעשה כמו שאמר ה"ז תרומה עלי' ועל שלמטן א"כ המאמר ה"ז תרומה ה"ז מאמר בפני עצמו וע"כ אעפ"י שנתבטל המאמר השני שיהיה על שלמטן תרומה אעפ"כ לא נתבטל מה דהוי כאומר ה"ז תרומה עלי'. וא"כ איפשר לומר דהא דב"ש אומרים תרומת עצמם בהם. היינו דווקא לפי שיעור הזיתים וע"ז אומר ר' חנני' סבר מימר במינו (פי' דלא הוי תרומה רק לפי שיעור מינו דהיינו לפי ערך הזיתים דהתרומה הראשונה שאמר שיהיה תרומה עלי' לא נתבטל כלל ואע"ג דנתבטל התרומה השני' אעפ"כ התרומה הראשונה לא נתבטל):
וע"כ א"ל ר' זעירא לא תקבל עליך מכיון שאמר. ה"ז נפטר מה שבידו והשאר חולין והחולין פוטרין את הטבל (פי' דאיך איפשר לומר דנעשה כאומר ה"ז תרומה עלי' פי' על הזיתים לפי שיעור הזיתים וא"כ השאר של הזיתים שמונחים בידו נעשה חולין וא"כ איך יכול לומר אח"כ ועל שלמטן דהיינו ששאר הזיתים שבידו יהיה תרומה על השמן ג"כ דהא חולין אינם פוטרים את הטבל):
וע"כ אמר ר' חנני' ברי' דר' הלל כאחת מכיון שאמר הרי זו נפטר מה שבידו ונפטר מה שלמטן פי' שהתרומה חל בבת אחת ועל כן אמרו חברי' בשם ר"י ואפי' על אחרנא ופי' דהא דאמרי ב"ש תרומת עצמם בהם היינו כל התרומה דאל"ה כיון שנתבטל התרומה במקצת נתבטל כולו דבזה ב"ש נמי מודו כיון דיש שינוי בתרומה גם כן וגם איך איפשר כיון דלא הוי תרומה כמו שאמר א"כ איך יהיה תרומה במקצתן וע"כ אמרי חברי' בשם ר"י דהוי תרומה כמו שאמר בתחילה ואם כן כיון דלא הוי החלפה בתרומה ע"כ אעפ"י שנתבטל מה שאמר שיהיה תרומה על השמן אפ"ה הוי תרומתו תרומה. וב"ה סברי דכיון שנתבטל גמר דבריו שאמר שיהיה תרומה על השמן על כן לא הוי תרומה כלל [והוא כמו שסובר רבא בנדרים (דף כ"ו)]:
וע"ז אמר ר' חנינא נראין הדברים בתרומה גדולה שהיא צריכה לתרום מן המוקף (והוא ט"ס וצ"ל שהיא ניטלת מאומד) אבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במדה ובמשקל ובמנין פי' דהא דאמרי ב"ש דהוי תרומתו תרומה ולפי מה דסובר ר' יוחנן דהוי תרומה כולה אפי' על אחרנ' ג"כ (פי' מה שהפריש על השמן ג"כ וע"כ סברי ב"ש דהוי תרומה כיון דאין החלפה בתרומה גופא וא"כ זהו דווקא בתרומה שהיא ניטלת מאומד ויכול להוסיף כמה. וע"כ סברי בית שמאי דתרומתו תרומה רק שאינו פוטר את השמן אבל בתרומת מעשר צריכה שתהא מצומצמת במדה ובמנין ובמשקל. וא"כ איך איפשר דיהי' כולה תרומה א"כ יהיה מרבה במעשרות. וא"כ מעשרותיו מקולקלים. ולא הוי תרומת מעשר כולה. וא"כ כיון שנתבטל תרומת מעשר ג"כ שאינו יכול להיות תרומת מעשר רק לפי שיעור ע"כ לא הי' תרומה כלל דבזה ב"ש נמי מודו כיון שיש החלפה בתרומה גופא ודוק:
וכן אמרינן בירושלמי לקמן דמתניתין ר' יוסי היא דמחמיר בגזל השבט וכמו דאמרי' אח"כ ואשכח תני בשם ר' יוסי אין תורמין זיתים על שמן וענבים על היין ואם תרם ב"ש אומרים תרומת עצמם בהם וב"ה אומרים אין תרומתן תרומה. וכן אמרינן לקמן מה אמר ר' יוסי הכא פי' בגדר מי חטאת מה אין ר"מ דמיקל בגזל השבט מחמיר בגדר פי חטאת. ר' יוסי דמחמיר בגזל השבט (פי' דמתניתין אתי כר' יוסי דאמר דב"ה סברי דאין תרומתו תרומה לא כש"כ דמחמיר בגדר מי חטאת כו' אשכח תני בשם ר' יוסי אין תורמין זיתים על שמן והוא ט"ס וצ"ל אין תורמין שמן על זיתים ולא ענבים על יין (והוא ט"ס וצ"ל ולא ייןעל ענבים. ואם תרם תרומתו תרומה ואין צריך לתרום שני' דברי ר"מ (והוא ט"ס וצ"ל וצריך לתרום שני') דברי ר"מ. ר' יוסי אומר ב"ש אומרים תורמין. ב"ה אומרים אין תורמין. הכל מודים שאם תרם שא"צ לתרום שני' (פי' דמיקל בגדר מי חטאת) והענין הוא כמו שפירש הגר"א בשנות אלי' משום גדר מי חטאת שלא יהיו מי חטאת בטלין (פי' דטורח הוא לטבול האנשים ולהזות עליהם במי חטאת שמא נטמאו במת וכשאנו אומרים דבדיעבד תרומתו תרומה לא ידרוך בטהרה רק שמן מעט ויפריש מזה על הכל נמצא מי חטאת יהי' בטלין וכמו שגזרו משום טעם זה שיהי' כלי מתכות חוזרין לטומאה ישנה כו' עיי"ש) וע"ז אומר בירושלמי ר' מאיר דמיקל בגזל השבט מחמיר בגדר מי חטאת דהא אמר דתרומה וצריך לחזור ולתרום כמתניתין דתנן אין תורמין שמן על זיתים כו' ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום ומיקל בגזל השבט דס"ל דבדיעבד תרומתו תרומה ר' יוסי מחמיר בגזל השבט. דמתניתין דלעיל דפליגי ב"ש וב"ה אם תרם דב"ש סברי תרומת עצמם בהם. וב"ה סברי דאין תרומתן תרומה אתי כר' יוסי דמחמיר בגזל השבט. ומיקל בגדר מי חטאת:
וע"ז אומר תמן תנינן ר' יוסי אומר ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה כו' תורמין זיתים על שמן וענבים על היין כדברי ב"ש וב"ה אומרים אין תורמין. אמר ר' מנא לית כאן זיתים על שמן אלא שמן על זיתים דהוא כר' יוסי ופי' דהא ר' יוסי הוא. והוא מחמיר בגזל השבט וס"ל במתניתין דלעיל דב"ש וב"ה סברי דאין תורמין ולא פליגי אלא אם תרומת עצמם בהם דב"ש סברי דתרומת עצמם בהם וב"ה סברי דאין תרומתן תרומה משום דר' יוסי מחמיר בגזל השבט וע"כ הא דאמר ר' יוסי ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה תורמין זיתים על שמן וענבים על הין כדברי ב"ש וב"ה אומרים אין תורמין היינו בשמן על זיתים דר"י מיקל בגדר מי חטאת]:
וע"כ כיון דמתניתין אתי כר' יוסי ור' יוסי ס"ל דבגמר דבריו אדם נתפס וע"כ ס"ל לב"ה דכיון דאין התרומה פוטרת את השמן ע"כ התרומה בטלה ואין תרומתו תרומה כלל כמו דמסיק רבא בנדרים (ד' כ"ו) דכ"ע כל היכא דאמר אילו הייתי יודע שאבא ביניכם פלוני ופלוני אסורין ואבא מותר כולם מותרים (וכמו שפי' הר"ן והרא"ש דכיון שהחליף דברי' בנדר עצמו ע"כ כ"ע מודו שבטל (לא נחלקו אלא באומר אלו כו' הייתי אומר כולכם אסורין חוץ מאבא ב"ש סברי לה כר' מאיר דאמר תפוס לשון ראשון וב"ה סברי לה כר' יוסי דאמר בגמר דבריו אדם נתפס והכא נמי בתרומה אע"ג דאפי' לב"ש נמי הוי כולה תרומה (לר' יוחנן) אפ"ה ס"ל לב"ה דאע"ג דאין החלפה בתרומה אפ"ה כיון שבמה שרצה לפטור את השמן בטל ע"כ סברי ב"ה דאין תרומתו תרומה כלל:
ובזה יתיישב מה שהקשה הפר"ד על הירושלמי בברכות (פ"ה) דקאמר שם היכן הותר נדרו של טל אמר ר' תנחום סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו אית דבעי מימר בבנה של צרפת כו'. והקשה הפר"ד לפי מאי שכתב הרא"ש שנסתפק דלרבה דבעינן החלפה בנדר גופא א"כ בשני דברים דלא שייך החלפה אם הוי כמחליף או לא וא"כ מן הירושלמי דקאמר דהותר נדרו של טל הוא משום נדר שהותר מכללו הותר כולו א"כ מוכח דאפי' בשני דברים אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו אבל לפי מה שביארתי דהירושלמי ס"ל כרבא דב"ה סברי דבגמר דבריו אדם נתפס ואע"ג דאינו מחליף גופו של נדר א"כ לדידי' נדר שהותר מכללו הותר כולו והרא"ש לא כתב אלא אליבא דרבה עיי"ש א"כ לא קשה מידי. ואיפשר דע"כ אמר סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו פי' מכללו אע"ג דלא החליף בגופו של נדר אלא שהותר מכללו נמי הותר כולו והוא כמו דמסיק רבא. וע"ז אומר אית דבעי מימר בבנה של צרפת (פי' שהוא כמו שיטת רבה דס"ל דבעינן החלפה בגופו של נדר) ע"ז אומר אית דבעי מימר בבנה של צרפת שזהו היתר בגופו של נדר וע"ש בפר"ד ודוק: