שם (ה"ה) רשב"ל בעא קומי ר' יוחנן מהו לומר שיר בלא נסכים א"ל נשמעינה מן הדא דתני בזה ובזה היו הלוים עומדים על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם כו' ר' אבהו אמר אתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר אומרים שיר בלא נסכים רשב"ל אמר אין אומרים שיר בלא נסכים התיב ר' יוחנן לרשב"ל והתני' בזה ובזה היו הלוים עומדים על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם וא"ל רשב"ל מה את שמע מינה, א"ל מאחר שאלו נסכים הי' זמנו של שיר הי' ר' יוחנן אמר שירו של יום רשב"ל אמר שירו של אתמול:
והנה הירושלמי הזה אין לו ביאור והק"ע והפ"מ פירשו אותו בדחוקים ע"כ נראה לי לבאר ע"פ מאי דאמרינן בערכין (ד' י"ב) איבעי' להו נסכים הבאים בפני עצמן טעונין שירה או אין טעונין שירה כיון דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מניין שאין אומרים שירה אלא על היין וכו' אמרינן או דילמא אאכילה ושתי' אמרינן אשתי' לחודי' לא אמרינן ת"ש ר' יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי כו' האי שירה מאי עבידתי' אלימא דעולת חובה מי הוה בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד כו' אלא לאו דנסכין אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומי' לה' הארץ ומלואה וישב עליהם אה אונם שירה דארבעה בשבא הוא אלא אילי' בעלמא הוא דנפל בפומיי' והא עומדים על הדוכן קתני כדר"ל דאמר ר"ל אומרים שירה שלא על הקרבן אי הכי בנסכים נמי לימא נפיק מיני' חורבא (פי' דאתי' למימר כי הכי דנסכים הבאים בפני עצמן רשות נסכי הבאים עם הקרבן נמי רשות):
ובזה יתבאר הירושלמי (ויש בו ט"ס וצריך להגיהו וכצ"ל) רשב"ל בעא קומי ר' יוחנן מהו לומר שירה בנסכים (וכצ"ל) א"ל נשמעינה מהדא דתני בזה ובזה היו הלוים עומדים על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם וכו' ר' אבהו אמר אתפלגון ר' יוחנן ורשב"ל ר' יוחנן אמר אומרים שיר בנסכים (כצ"ל) רשב"ל אומר אין אומרים שיר בנסכים:
וע"ז התיב ר' יוחנן לרשב"ל והתני בזה ובזה היו הלוים עומדים על הדוכן ואומרים וישב עליהם את אונם אמר רשב"ל מה את שמע מינה (פי' מה זה ההוכחה שאומרים שירה על הנסכים (והוא משום דר"ל סובר דצריך לומר דאילי' בעלמא הוא דנפיל בפומיי' דאל"ה איך אמרו שירה דד' בשבתא וא"כ אין ראי' דאומרים שירה על הנסכים וכמו שאומר דרשב"ל אמר שירו של אתמול הי' אבל ר' יוחנן סובר דכיון דנסכים הוא תשלומין ע"כ צריך לומר השירה של יום שהקריבו בו הקרבן וע"כ מוכח שאומרים שירה על הנסכים וע"ז אומר ר' יוחנן אמר שיר של יום הי' רשב"ל אמר שירו של אתמול הי':
וא"כ צריך לבאר דמ"ט לא אמרינן בש"ס דילן דהשירה שאמרו ביום ד' הוא לנסכים שהקריבו הקרבן ביום ד'. ועיין בתוס' ערכין (ד' ב') בד"ה ותסברא שירה דיומא ואי נמי נסכים הבאים בפני עצמן טעונים שיר של יום שמביאין אותו ולא שיר שהי' ראוי ביום הבאת הקרבן עכ"ל וכבר ביארתי בספרי נחלת יהושע (ס' ה') על הא שכתבו התוס' בחגיגה (ד' ט') דאם היה פשוט בראשון וחיגר בשני מי אמרינן כיון דחיובא רמי עליה בראשון תו לא פקע מיניה אע"ג דהשתא לא חזי או דילמא כיון דתשלומין זה לזה לר' אושעיה לא מיחייב ומיהו כיון דהשתא לאו בר חיובא הוא לא מצי מייתי לי' הואיל ואיני בביאה אינו בהבאה וכתב המהרש"א דמסקנת התוס' הוא דאפי' לר' יוחנן דאית ליה תשלומין דראשון אפ"ה כיון דהשתא לאו בר חיובא לא מצי מייתי ומש"ה לא מצי למימר דאיכא בינייהו בכה"ג:
וכן הוכיח הט"א דאפילו לר' יוחנן נמי פטור מהא דאמרינן בריש חגיגה (ד' ב') הכל לאתויי מאי לאתויי חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שניהניחא למ"ד כולן תשלומין זה לזה אלא למ"ד כולן תשלומין דראשון לאתויי מאי והשתא אם איתא דחיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני חייב לימא דאתי לאתויי מי שהי' פשוט ביום ראשון ונעשה חיגר ביום שני למ"ד כולן תשלומין דראשון אלא ודאי דאפי' למ"ד כולן תשלומין דראשון אפ"ה פשוט ביום ראשון ונעשה חיגר ביום שני פטור:
והנה בירושלמי (פ"א דחגיגה ה"א) אמרינן המפריש עולת ראי' ומת היורשין חייבין להביאה ואמרינן התם א"ר בא בר ממל מחלוקת שמואל ור' יוחנן דתנינן תמן האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו היורשין עולתה שמואל אמר במופרשת ור"י אמר אפי' אינה מופרשת וא"כ אם מת לאחר יום ראשון איך יוכלו היורשים להפריש עולת ראי' אפי' למ"ד שיעבודא דאורייתא דכיון שאינו בביאה אינו בהבאה ולא גרע מחיגר דכיון דבעינן שיהא בר חיובא בסוף ימי שבעה ג"כ ואפי' למ"ד כולן תשלומין דראשון וא"כ איך יתחייבו היורשים:
אלא ודאי דלשיטת הש"ס דילן אף דאמרינן כולן תשלומין דראשון אפ"ה בעינן שיהא באותו יום בר חיובא ולא דיהבינן לו כל החיוב של יום ראשון אלא דיהבינן לי' החיוב של אותו היום ג"כ. וא"כ כיון דבאותו יום שהוא לתשלומין נעשה חיגר נפטר משא"כ לשיטת הירושלמי אף שהוא פטור באותו יום של תשלומין אעפ"כ יהבינן לי' כל החיוב של יום הראשון אע"ג דמצד יום של תשלומין הוא פטור משא"כ לשיטת הש"ס דילן לא יהבינן ליה כל החיוב של יום ראשון אלא א"כ הוא בר חיובא באותו היום וע"כ פסק הרמב"ם דאינן מחויבים להביא רק במפורשת אע"ג שסובר דשיעבודא דדאורייתא. עיי"ש.
ובזה ניחא דע"כ אומר הירושלמי דר' יוחנן סובר דהשירה הי' על נסכים וכיון דהקרבן הי' של יום ד' ע"כ צריך לומר השירה של יום ד' אפי' במוצאי שבת ור"ל פליג על זה משא"כ להש"ס דילן אעפ"י שהוא תשלומין לקרבן של יום ד' אעפ"כ צריך לומר השירה של אותו היום וכמו דאמרינן בברכות (ד' כ"ו) טעה ולא התפלל מנחה בע"ש מתפלל בליל שבת שתים. טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול אלמא דאם לא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל שתים של שבת וכן אם לא התפלל בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול ועיין שם בתוספות ד"ה טעה כו':
[ובזה יתבאר הירושלמי (פ"ב דחגיגה) עורות של מי ר' טבי בשם ר' יאשי' אתפלגון ר"י ורשב"ל ר"י אומר של כל המשמרות רשב"ל אמר של אותו המשמר ופי' דפליגי ביו"ט של עצרת שחל להיות בשבת יום טבוח לאחר השבת וביו"ט שכל המשמרות שוות משא"כ בחול וע"כ מיבעי' ליה העורות של מי ופליגי בה ר"י ור"ל דלר' יוחנן העורות של כל המשמרות כמו שהי' ביו"ט ולר"ל העורות של משמר הקבוע כמו בחול) והמ"ל הקשה ברמב"ם (פ"ה מה' כלי המקדש ה"ה) דלמה לא הביא הא דר' יוחנן דהעורות של כל המשמרות:
אבל לפי מה שביארתי הירושלמי אזיל לשיטתיה וכן ר"י ור"ל אזלי לשיטתיי' והש"ס דילן אזיל לשיטתיה דהא דפליגי בירושלמי דר' יוחנן סובר דהעורות של כל משמרות הוא משום דשיטת הירושלמי דאפי' נעשה בר פטור נמי חייב וכן לענין שירה בנסכים דהנסכים הוא תשלומין לנסכים שצריך להביא עם הקרבן וע"כ צריך לומר השירה של יום ד' (וע"כ סובר ר' יוחנן ג"כ דהעורות הם של כל המשמרות דיהבינן להם זכות של הפצרת גופה והעורות הם של כל המשמרות) ור"ל אזיל לטעמיה שסובר דאמרו שירה בלא נסכים דאפי' היו מביאים נסכים והוא תשלומין של נסכים של יום ד' אעפ"כ צריך לומר השירה של מוצאי שבת וע"כ סובר דאמרו שירה של אתמול ואילי' בעלמא דנפל כו' משא"כ לר' יוחנן אמרו שירה של יום דהיינו תשלומין לנסכים הבאים עם הקרבן וע"כ אומר דשיר של יום היה וכל זה הוא לשיטת הירושלמי אבל לשיטת הש"ס דילן שהוא כשיטת ר"ל בירושלמי דאם הוא לתשלומין אעפ"כ צריך לומר השירה של מוצאי שבת (וכן לענין אם הי' פשוט בראשון ונעשה חיגר בשני אינו חייב בקרבן ראיה אלמא אעפ"י שהוא לתשלומין דראשון אעפ"כ כיון דלא הוי בר חיובא באותו יום אינו חייב אלמא דלא יהבינן ליה כולא חיובא דראשון) ה"נ לענין עורות אינו שייך לכל המשמרות כמו ברגל אלא למשמר הקבוע משל אותו היום וע"כ לא הביא הרמב"ם האי דינא דהעורות של כל המשמרות דהש"ס דילן חולק על זה וכמו שביארתי ודו"ק]: