עוד (שם) בירושלמי (ה"ב) אין שואלין את הגשמים סמוך לגשמים ר' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר כו' אמר ר' יוחנן הלכה כר' יודא שאמר משום ר' יודא בן בתירא ר' אבון בשם ר' יוחנן טעמא דר' יודא כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם:
[וכתב הרא"ש והאי טעמא קאי אהזכרה ולא אהפסקה כי ביו"ט הכל באין לבהכ"נ בערב כי אין עושין מלאכה בחוה"מ ולכך אין מספיק הטעם הראשון ולכך מפרש כו' והר"ן כתב וכי מקשינן ויזכיר מבערב ויזכיר משחרית איו"ט של פסח בלחוד הוא דמקשינן דאילו ליו"ט האחרון של חג בטעמא בכדי שיצאו כל המועדות בטל סגי לן דכשם שבשביל כך אסרו שאלת גשמים עד יו"ט האחרון של חג דאיפשר דר' יהודה לא חייש לטעם דגשמים בחג סימן קללה אף מפני טעם זה בעצמו אחרוה עד מוספין אבל ביו"ט א' של פסח דכיון שמפני שיצאו כל המועדות בטל הפסיקו בו ההזכרה אע"פ שהוא זמן גשמים עדיין א"כ יזכיר מבערב ומשני לית כל עמא תמן וכו' כדאיתא התם]:
ולי נראה לבאר כמו שביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ד דברכות) על הא דאיתא בירושלמי (סוף ר"ה) הלכה כר"ג באילין תקיעתא והוכיח מזה הרמב"ן דאין הלכה כר' גמליאל אלא באילין תקיעתא דהיינו בברכות של מלכיות כו' אבל לא בכל התפילה ובגמ' דילן איתא בר"ה (ד' ל"ה) א"ר יוחנן הלכה כר"ג בברכות של ר"ה ויוה"כ כו' משום דאוושי ברכות משמע דקאי על כל התפילה וביארתי שם דהירושלמי לטעמי' אזיל שפוסק דהלכה כר' יהודה שאמר משום ראב"ע דכל מקום שיש חבר עיר היחיד פטור מתפילת המוספין ואמרינן בגמ' שם רב ביבי בשם ר' חנא אמר הלכה כר' יהודה שאמר משום ראב"ע מילתי' דשמואל אמרה כן דשמואל אמר מן יומי לא צלית דמוספין אלא חד זמן דמית ברי' דריש גלותא ולא צלי ציבורא וצלית וא"כ ביחיד בחבר עיר היחיד פטור מתפילת מוסף אלא דבמלכיות כל יחיד חייב ע"ז אומר הלכה כר"ג באילין תקיעתא דהש"ץ מוציא אבל בתפילת מוסף בלא"ה פטור והש"ס דילן אזיל לטעמי' דמסיק בברכות (ד' ל') דאין הלכה כר' יהודה שאמר משום ראב"ע וע"כ אומר הלכה כר"ג בברכות של ר"ה:
ובזה יתבאר הירושלמי דהכא דהקשה ויזכור מבערב ומשני לית כל עמא תמן כו' וע"ז משני ר' חגי וכן ר' סימון בשם ריב"ל דבשליח ציבור הדבר תלוי פי' בכדי שלא יהיו חלוקים העולם עם השליח ציבור שאינם יכולים לומר משיב הרוח עד שיאמר שליח ציבור משיב הרוח ולא שיאמר תחילה משיב הרוח קודם התפילה דאין זה מועיל אלא דהעיקר שיאמר תחילה בתפילתו ואח"כ יאמרו העולם וא"כ זה א"א רק בתפילת המוסף דבערב אין הש"ץ מחזיר את התפילה. ובשחרית אין יכול לומר עד שיאמר ש"ץ ואם ציבור לא יאמרו והש"ץ יאמר א"כ אין התפילות שוות (וכמו שכתב הריא"ז ברי"ף ונראה בעיני שכשם שש"ץ אומר בתפילתו כך כל יחיד ויחיד אומר בתפילת המוספים כשמתפלל כל א' תפלתו בלחש שכך הוא תפילת היחידים כמו תפילת השליח ציבור) וע"כ אומר משיב הרוח במוסף לפי שיטת הירושלמי שהלכה כר' יהודה שאמר משום ראב"ע דיחיד בחבר עיר פטור מתפילת המוספין וא"כ הציבור פטור מתפילת המוספין רק שהחיוב הוא על שליח הציבור וא"כ כשהשליח ציבור אומר הרי כל הציבור נפטרים באמירת שליח ציבור במה שהוא אומר בתפילה דהא יחיד בחבר עיר פטור מתפילת המוספין:
ובזה יתיישב מה שדקדק בס' רב עמרם הובא ברא"ש (פ"ק דתענית) הא דאמר ר' יהודה העובר לפני התיבה וכו' האחרון מזכיר משמע דדווקא העובר לפני התיבה דהיינו שליח ציבור מדלא תני במוסף כו' ולפי מה שביארתי ר' יהודה לטעמי' שאומר משום ראב"ע דיחיד בחבר עיר פטור מתפילת המוספין וע"כ קאמר העובר לפני התיבה ותמיהני על הראשונים דאמאי לא תירצו דר' יהודה לטעמי' שסובר דיחיד פטור מתפילה המוספין בחבר עיר:
ולפי"ז מתרץ הירושלמי במה שאומר דבשליח ציבור הדבר תלוי על מה שמקשה תחילה ויזכיר מבערב ויזכיר מבשחרית דכיון דתלוי בש"צ א"כ צריכים הציבור להתפלל שלא כהשליח ציבור שלא לומר משיב הרוח א"כ חלוקה תפילתן ע"כ קאמר ר' יהודה העובר לפני התיבה וא"כ הציבור שוין עם השליח ציבור דהא נפטרין במה שהשליח ציבור מתפלל
וע"כ קאמר בירושלמי (שם) קמון לצלותא כמו שהזכיר שליח ציבור פי' הבאים אחר תפילת הציבור והם אינם בכלל העיר ואין שליח ציבור פוטרן וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ז דברכות) דמר ר' יוחנן אני ראיתי את ר' ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין ומהלך ד' אמות ומתפלל של מוסף ואין חבר בציפורי כו' את ש"מ של ציפורין כציפורין (צ"ל שוק' של ציפורין כציפורין) את ש"מ חלוקים על ר' יהודה שאמר משום ראב"ע את ש"מ שאדם מתפלל ומהלך ד"א ומתפלל של מוסף (פי' דאם שוק של ציפורין אינה כציפורין א"כ לא מוכח שחלוקין די למא משום דלא הוה שוקא של ציפורין וא"כ לא הוי יחיד בחבר עיר) וא"כ מי שאינו נגרר אחר העיר א"כ חייב בתפילת המוספין ע"ז אומר קמון לצלותא א כמו שהזכיר שליח ציבור דכיון דאמר שליח ציבור משיב הרוח אע"ג שלא שמעו מהשליח ציבור אעפ"כ אומרים משיב הרוח וכמו שכתב (המ"א באו"ח ס' קי"ד) דהדר במקום שאין מנין ימתין עד זמן שמתפללין בקהילות:
והא דאמר בירושלמי ר' אבון בשם ר' יוחנן טעמא דר' יהודה כדי שיצאו המועדות בטל אף עפ"י שביארתי שלכך אומרים משיב הרוח בתפילת המוסף משום דבשליח ציבור הדבר תלוי ובעינן שלא יהיו חלוקים בהתפילות וע"כ תיקנו במוסף משום דיחיד בחבר עיר פטור מתפלת המוספין וע"כ אין הציבור והש"ץ חלוקים בהתפילות. וא"כ למה לי הטעם כדי שיצאו המועדות בטל וזה בודאי הוא דקאי לענין להתחיל לומר משיב הרוח דלענין הפסקה א"כ בודאי קשי' שיפסיק מבערב (וא"כ אין לתרץ כמו דמשני בירושלמי בריש פרקין לית כל עמא תמן כמו שכתב הרא"ש) וא"כ כיון דקאי לענין להזכיר משיב הרוח א"כ מספיק הטעם כמו שביארתי דלכך מתחילין במוסף משום דר"י לטעמי' שסובר דיחיד בחבר עיר פטור מתפילת המוספין:
ע"כ נראה לי דקאי אהא דאמר ר' יוחנן הלכה כר' יודא שאמר משום ר"י בן בתירא דהיינו עד שיעבור הפסח כמו דתנן ר' יהודה אומר עד שיעבור הפסח (וכמו דאמר בירושלמי תמן הוא אומר עובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון כו' והכא הוא אמר הכי חדא בשם גרמי' וחדא בשם ריב"ב) וע"ז אומר טעמא דר' יהודה (פי' שאינו אומר כדברי ר' יהודה בן בתירא עד שיעבור הפסח דהא עדיין זמן גשמים עד שיצא ניסן (ור"י פוסק כריב"ב) וע"ז אומר כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל הוא סימן ברכה (וע"כ אומר ר' יהודה העובר לפני התיבה ביו"ט הראשון של פסח כדי שיצאו המועדות בטל):
וא"כ לפי מה שביארתי א"כ הא דאמרינן בש"ס דילן בתענית (ד' ד') אמר רב אסי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יודא אע"ג דבש"ס דילן פסק בברכות (ד' ל') דאין הלכ' כר' יהודה שאמר משום ראב"ע ור' יוחנן גופי' ס"ל דאין הלכ' כר' יודא שאמר משום ראב"ע דהא א"ר יוחנן אני ראיתי את ר' ינאי דצלי והדר צלי וכן בירושל' (פ"ד דברכו') מילתיה דר"י אמרה כן דמר ר' יוחנן אני ראיתי את ר' ינאי עומד ומתפלל בשוק של ציפורין ומהלך ד"א ומתפלל מוסף כו' ואת ש"מ חלוקים על ר' יהודה שאמר משום ראב"ע כו וא"כ צריך לומר הטעם משום דלית כל עמא תמן אפי' ביו"ט האחרון של חג נמי וא"כ אינו מוכרח מהירושל' שצריך הש"ץ לומר תחילה מה"ר אך כבר פסקו הראשונים לומר הש"ץ תחילה משיב הרוח וכן עיקר ועיין בש"ע או"ח (סי' קי"ד):