שם (ה"ג) מניין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים כו' ובגמ' אמר ר' יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי בשבת אמר להן היו נכונים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה כל מי שפירש בשלישי יש כאן ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה (וכתב הק"ע מסיני למדו דביום השלישי טמאה דסובר תנא דמתניתין לא ניתנה תורה לטבול יום אמר ר' יוחנן זו בסיני אבל לדורות או בארבע או בשש):
והנה הק"ע והפ"מ פירשו בדוחק דסובר ר' יוחנן לא ניתנה תורה לטבול יום ולקמן אמרינן אמר ר' יוחנן מדברי כולם טבולי יום קבלו ישראל את התורה וכן פירש הפ"מ בדחוקים עיין בפ"מ:
ע"כ נראה לי להגיה הירושלמי ולבאר (כצ"ל) אמר ר' יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי בשבת והוא (ט"ס וצ"ל) ירד משה בשלישי והוא שלישי בחודש והוא כמו דאמרינן בשבת (דף פ"ו) ת"ר פולטת כו' ביום השלישי טהורה דברי ר' אליעזר בן עזריה ר' ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות ופעמים שהן ה' עונות פעמים שהן ו' עונות ר' עקיבא אומר לעולם ה' ואם יצאת מקצת עונה ראשונה נותנים לה מקצת עונה ששית. אמרוה רבנן קמיה דרב פפא ואמרי ליה ר"פ לרבא בשלמא ראב"ע כרבנן דאמרי בה' עביד פרישה (ופירש"י פלוגתא דרבנן ור' יוסי בברייתא ומייתי לה בהאי פירקא לקמן דלרבנן בה' בשבת פירשו ולר' יוסי בד' ולכ"ע בשבת ניתנו עשרת הדברות וכיון דבשבת ניתנו ע"כ בליל שבת טבלו ולא שחרית כדמתרץ לקמן שלא יהיו הללו טובלין והללו מהלכין לקבל תורה הילכך בשלמא ר' אליעזר כרבנן דאמרי בחמשה בשבת עביד פרישה ויש שלא פירשו אלא עם חשיכה ומדטבלו ליל שבת ולא חששו שמא תפלטנה עוד ש"מ דפולטת בב' טהורה ומקצת היום ככולו) ור' ישמעאל כר' יוסי דאמר בד' עביד פרישה (ופירש"י ור' ישמעאל דאמר בג' טמאה בד' טהורה קסבר בד' עביד פרישה כר' יוסי דהוי ליל שבת רביעי ומיהו יש שלא פירשו עד סמוך לחשיכה וליכא אלא ד' עונות ליל ה' וה' וליל ו' וו' אפ"ה משטבלו פליטתן טהורה דלא הקפידה תורה אלא בימים) אלא ר' עקיבא כמאן לעולם כר' יוסי כדאמר רב אדא בר אהבה משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד בהשכמה עלה וישכם משה בבקר בהשכמה ירד דכתיב כו' מקיש ירידה לעליה מה עליה בהשכמה כו'.
ובזה יתבאר הירושלמי אמר ר' יוחנן מסיני למדו ירד משה בשלישי (כצ"ל) והוא שלישי בחודש והוא ד' בשבת וכמו דאמרינן בשבת (ד' פ"ו) ת"ר בששי בחודש ניתנו עשרת הדברות לישראל ר' יוסי אומר בשבעה בו אמר רבא דכ"ע בר"ח אתו למדבר סיני כו' ודכ"ע בשבת ניתנה תורה לישראל כו' כי פליגי בקביעא דירחא ר' יוסי סבר בחד בשבתא איקבע ירחא כו' ורבנן סברי בתרי בשבתא איקבע ירחא:
[והנה בירושלמי לא הובא הפלוגתא דר' יוסי ורבנן וע"כ סובר הירושלמי דבתרי בשבתא אקבע ירחא ובששי בחודש נתנו עשרת הדברות לישראל וביומא (פ"א ה"א) ר' בא בשם ר' יוחנן שמע לה מן הדא כאשר צוה כו' אלו שבעת ימי המלואים כו' לעשות זה שעיר של יוה"כ כו'. אמר ר' יוסי בר בון טעמא דרשב"ל וישכון כבוד ה' על הר סיני מה משה לא נכנס לפני ולפנים עד שנתקדש בענן כל שבעה אף אהרן לא נכנס לפני ולפנים עד שנתרבה בשמן המשחה כל שבעה ולא תלי הירושלמי בפלוגתא דר' יוסי וחכמים כמו דאמרינן ביומא (ד' ד') תני' כוותי' דריש לקיש משה עלה בענן כו' זה הי' מעשה אחר עשרת הדברות כו' דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר וישכון כבוד ה' כו' משה וכל ישראל עומדין ולא בא הכתוב אלא לחלוק כבוד למשה כו' במאי קמיפלגי ר"י הגלילי ור' עקיבא בפלוגתא דהני תנאי דתני' בששה בחודש ניתנה תורה לישראל ר' יוסי אומר בשבעה בו כו' ר"י הגלילי סבר לה כת"ק דאמר בששה בחודש ניתנה תורה לישראל כו' ומשמע מהירושלמי דכ"ע סברי דבששה בחודש ניתנה תורה לישראל וזה הי' מעשה אחר עשרת הדברות]:
וא"כ כיון דהירושלמי סובר דבששה בחדש ניתנה תורה לישראל ע"כ אומר על הא דתנן מניין לפולטת כו' ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר כו' והוא כמו ר' ישמעאל שסוב' דבשלישי טמא וברביעי טהור וע"ז אמר ר' יוחנן מסיני למדו ירד בשלישי (פי' בשלישי לחודש שהוא יום ד' בשבת) וע"ז אומר כל מי שפירש בשלישי יש כאן ליל רביעי ורביעי ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה (פי' מדלא ניתנה התורה עד למחרת דהיינו ביום ששי לחודש א"כ פלטה בלילה טמאה ביום טהורה). וא"כ מוכח מזה דבעי ה' עונות כר' עקיבא ירד משה ברביעי (כצ"ל) (פי' ואם הפרישה היה ביום הרביעי לחודש שהוא חמישי א"כ יש כאן ליל חמישי וחמישי בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה) וא"כ תקשה לחכמים דסברי דביום השלישי טהור הא יש כאן ליל חמישי וחמישי ובששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה אלמא דהפולטת בלילה עדיין טמא דלא נתנה התורה עד למחר ביום:
וע"ז אמר ר' יוחנן זו בסיני אבל לדורות או בארבע או בשש (פי' דהא דלא נתנה התורה עד למחר זה לא הי' מפני פליטה רק כמו דאמרינן בשבת (דף פ"ו) לא מראש כו' וכמו שפירש"י שם אבל לדורות או בארבע או בשש וכמו שסובר ר' ישמעאל דתני לקמן ר' ישמעאל אומר פעמים שהן ד' עונות פעמים שהן ה' פעמים שהן שש וכמו שפי' רש"י פעמים שהן ד' עונות שלימות שמשה ד' בשבת עם פליטתה טמאה עד תחילת שבת פעמים שהן ה' עונות כגון שמשה תחילת היום של רביעי פעמים שהן ו' כגון שמשה בתחילת ליל ד' בין השמשות) רע"א לעולם הן חמש וכן לדורות והוא לא כמו דמשני בש"ס דילן בשבת (שם) משום שמשה בהשכמה עלה בהשכמה ירד אלא דסובר דהא דלא קיבלו ישראל את התורה בלילה הוא משום דפלטה בלילה טמאה ואם כן לא נתנה התורה רק ביום הששי ועיין בשבת (דף פ"ו) בפירש"י ד"ה וליטבלו ביני שמשי כו' והכי פריך לר' עקיבא דאמר הקפידה תורה על מנין העונות ולא הקפידה על פליטת הלילה ואיכא ששה עונות וכתב המהרש"א ויש לדקדק דמאי קושי' דאימא דקושטא דר"ע נמי לית לי' בהשכמה עלה אלא מכח הך קושי' דליקבלי התורה ביני שמשי קאמר ר"ע דהקפידה תורה גם על הלילה כדי שיהי' ה' עונות ע"כ ולשיטת הירושלמי סובר כן דהא דאמר ר"ע דחמש עונות הוא מדלא קבלו התורה בלילה (כמו שהקשה המהרש"א לשיטת הש"ס דילן אבל הירושלמי נמי סובר דנתנה תורה לטבול יום כמו דאמר ר' יוחנן מדברי כולם טבולי יום קבלו ישראל את התורה ולא כמו שכתב הק"ע והפ"מ שהירושלמי סובר תחילה דלא ניתנה תורה לטבול יום):