המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיעה ר' זעירא שאל לר' יאשיה כמה שיעורן של כוסות א"ל נלמד סתום מן המפורש דתני ר' חייא ד' כוסות שאמרו ישנן רביעית באיטלקי כו' ר' יוסי בר' בון בשם ר' יוחנן דר' יהודה היא דתני מים כדי גמיעה ר' יהודה אומר כדי מזיגת הכוס יין כדי גמיעה ר' יהודה אומר כדי מזיגת הכוס והנה בירושלמי שקלים ופ"ג ה"ב) יש גירסא מים כדי גמיעה ר"י אומר כדי לשוף בהן את הקילור והוא כמו דתנן במתני' שבת (ד' ע"ו) מים כדי לשוף בהן את הקילור:
עוד (שם) מזוג בכמה נשמעינה מן הדא מים כדי גמיע' ר"י אומר כו' יין כדי גמיעה ר"י אומר כדי מזיגת הכוס הדא אמרה מזוג אפי' בכמה כוסות (ובשקלים פ"ג ה"ב) הגירסא הדא אמרה מזוג כדי מזיגת הכוס):
והנה הירושלמי הזה הוא תמוה דמאי בעי מזוג ומהו הפשיטות. ע"כ נראה לי לבאר דבעי מזוג בכמה הוא כמו שמחולקים רש"י ותוס' בשבת (ד' ע"ז) דרש"י כתב בכדי מזיגת הכוס היינו רובע רביעית כדי שיעמוד על רביעית. והתוס' כתבו ונראה לר"י דרב יוסף ואביי סבירא להו דכוס של ברכה בעי רביעית יין חי וברייתא דערבי פסחים דקתני שיהא בהן כדי רביעית היינו לכל א'. ומה ששנה במתניתין יין באנפיה נפשיה אע"ג דהוא ברביעית כשאר משקין היינו משום דלא נטעה בדרבא לומר דחשיב בכדי שראוי למזוג ולעמוד על רביעית והא דלא תנא בהדי' המוציא יין חי ברביעית משום דניחא ליה למינקט כדי מזיגת הכוס דמשום ההוא טעמא דראוי לכוס של ברכה הוא דמחייב בהוצאת רביעית אבל אי מיפסל מכוס של ברכה ע"י פגימה כו' לא מיחייב ברביעית משום דראוי לשתיית ישראל או כו' משום דלא מצנעי ליה כשיעור זוטא כולי האי הואיל ולא חזי אלא ע"י מזיגה כו' וע"ז בעי בירושלמי מזוג בכמה (פי' אם רוצה למזוג אם לא בעי רק רובע רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית או אף על פי כן צריך דווקא רביעית יין חי) (והא דאמר תחילה רבי זעירא שאל לרבי יאשיה כמה שיעורן של כוסות אמר ליה נלמד סתום מן המפורש דתני רבי חייא ארבע כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי היינו דבעי רביעית יין חי לכל כוס וכוס או דסגי ברובע רביעית):
[ועוד נראה דהך ברייתא שמביא בירושלמי דתני ר' חיי' ד' כוסות שאמרו ישנן רביעית יין באיטלקי היינו ברייתא שהובא בפסחים דף ק"ח) דתני' ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהן רביעית יין חי אחד חי וא' מזוג וע"ז בעי מזוג בכמה אם מזוג די ברובע רביעית או דבעינן שיהא רביעית יין לכל כוס וכוס והא דאמר א' יין חי וא' מזוג היינו שיוצא בהן א' חי וא' מזוג אבל אעפ"כ בעינן רביעית יין לכל א' וא' והוא הדין לענין שבת בעינן שיהא רביעית יין והא דאמר כדי מזיגת כוס יפה הוא כמו שכתבו התוספות דדווקא הואיל וחזי למזיגה אבל אי לא חזי ע"י מזיגה דהיינו שהי' הכוס פגום לא מצנעי לי' כשיעור הזה הואיל ולא חזי אלא ע"י מזיגה ובעי תיקון ולא הוי כשאר משקין שראוים בלא מים כו' עיי"ש]:
וע"ז אומר נשמעינה מן הדא מים כדי כו' יין כדי גמיעה ר' יהודה אומר כדי מזיגת הכוס הדא אמרה מזוג אפי' בכמה כוסות. ונראה שצריך לומר הדא אמרה מזוג אפי' בארבע כוסות ופי' דפשיט מהברייתא דתני יין כדי גמיעה. והוא לפי פירוש הר"ר פורת בשבת (דף עו) הוא כמלא לוגמיו והיינו רוב רביעית כמו דאמרינן ביומא (ד' פ') ור"י אומר כדי מזיגת הכוס וא"כ אי אמרינן דכדי מזיגת הכוס היינו דבעי רביעית יין חי. א"כ שיעורא דר"י נפיש מת"ק. וזה אי אפשר דהא ר' יהודה מחמיר בשיעורן וכמו דאמרי' בשבת (דף פ') למימרא דשיעורא דרבי יהודה הוא נפיש הא קיי"ל דשיעורא דרבנן נפיש כו'. וכן אמרינן שם (ד' פ"א) עצם כדי לעשות תרווד ר' יהודה אומר כדי לעשות ממנו חף למימרא דשיעורא דר' יהודה נפיש הא קיי"ל דשיעורא דרבנן נפיש [וכן לקמן בירושלמי (ה"ו) מחלפא שיטתי' דר' יהודה ולפי מה שהגהתי שם) ופירשתי דהקושי' הוא כמו דמקשה בש"ס דילן (ד' פ') למימרא דשיעורא דר' יהודה נפיש הא קיי"ל דשיעורא דרבנן נפיש וכמו שפירש"י והא קיי"ל גבי גמי דשיעורא דר' יהודה זוטא ומחמיר בשיעורי שבת וע"כ פריך מחלפא שיטתי' דר' יהודה וכמו שאבאר לקמן דלא כהק"ע והפ"מ שם]:
וא"כ כיון דר' יהודה מחמיר בשיעורין א"כ כיון דת"ק אמר כדי גמיעה שהוא פחות מרביעית א"כ איך אמר ר' יהודה כדי מזיגת הכוס אי אמרינן דבעי רביעית יין חי אם כן שיעורא דר' יהודה נפיש משיעור דת"ק אלא ודאי דהא דאמר כדי מזיגת הכוס היינו רובע רביעית וא"כ ניחא דשיעורא דר' יהודה זוטא וא"כ לפי זה הא דתני ר' חייא ד' כוסות שאמרו ישנן רביעית יין האיטלקי א"כ היינו שהרביעית יין הוא לכל ארבע כוסות ולכל כוס הוא רובע רביעית:
וע"ז אומר הדא אמרה מזוג אפי' בכמה כוסות (ולי נראה שצ"ל אפי' בארבע כוסות) (פי' שהוא רביעית יין לכל הארבע כוסות) וא"כ כדי מזיגת הכוס הוא רובע רביעית ודו"ק ור' יוסי בר' בון בשם ר' יוחנן אמר דר' יהודה היא דמתניתין היא כר' יהודה אם כן מוכח דהשיעור כדי מזיגת הכוס הוא רובע רביעית כדי שימזוג ויעמוד על רביעית ולקמן (ה"א) תני יבש כזית כו' יתבאר עוד בזה ודו"ק: