שם (ה"ד) המוציא תבן כמלא פי פרה עצה כמלא פי גמל עמיר כמלא פי טלה עשבים כמלא פי גדי ואין מצטרפין זה ע"ז מפני שלא שוו בשיעוריהן כו' ובגמ' ר' יונה כו' בשם ריב"ח חמור משלים לקל אין הקל משלים לחמור עשבים משלים לתבן (פי' להשלים שיעור פי פרה) אין התבן משלים להעשבים (פי' להיות כמלא פי גדי משום דתבן הוא קל שהשיעור הוא כמלא פי פרה. ע"כ אין משלים לעשבים לשיעור מלא פי גדי) תמן תנינן הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצטרפין זה עם זה רש"א מפני שראויה לטמא מושב ר' ירמי' בעי ניחא יצטרפו למושב שכן שוו למושב בטפח (פי' וע"כ כיון שהן שוין במושב בטפח ע"כ מצטרפין בהיסק מרין (צ"ל בהני מנין) פי' מנין שמצטרפין הכא אע"ג דלית ליה שיעור שוה וא"כ אין מצטרפין. א"ר זעירא קומי ר' מנא שכן שוו בהיסק שהמוציא עשבים ותבן להיסק הם שוין בשיעורן כדי לבשל כגרוגרת מביצה קלה וכמו דתנן לקמן (פ"ח ה"ה) וא"כ כיון שיש בהם השיעור שוה ע"כ להחמיר מצטרף לקל. א"ל אנן בעי הוצאה ואת אמר היסק:
וצריך לבאר דמאי קאמר אנן בעי הוצאה ואת אמר היסק. דהא בשיעור היסק מחייב אף בהוצאה ואם כן יש להם שיעור א'. אך הענין הוא דאע"ג דאם מתכוין להיסק יש בהם שיעור שוה דהיינו לבשל כגרוגרת מביצה קלה ואפ"ה אין השיעורים בהוצאה שוות בתבן ובעשבים ובעמיר. דיש לכל א' שיעור אחר להיסק מביצה קלה דיש מהם שהגרוגרת מביצה קלה מתבשלת במועט ויש מהם במרובה אלא שהדין א' הוא דהיינו כדי לבשל כגרוגרת מביצה קלה אבל מ"מ אינן שוות בשיעור וע"ז אומר אמר ר' אלעזר קומי ר' יוסי שכן שוו בהיסק (פי' כיון דמ"מ הם שוות בדין דבעי כדי לבשל גרוגרת מביצה קלה ע"כ מצטרפות א"ל ניתני בהוצאת כוס קטן.
והנה הק"ע גריס תחילה אמר ר' זעירא קומי ר' יוסי שכן שוו בדוגמא והוא כמו דאמרינן בשבת (ד' עו) אמר ר"י בר' חיננא אין מצטרפין לחומר שבהן אבל מצטרפין לקל שבהם וכל דלא שוו בשיעורי' מי מצטרפי' והתנן הבגד ג' ג' כו' ואמר ר' שמעון מה טעם מפני שראוין לטמא מושב כו' אמר רבא הכא נמי חזי לדוגמא וע"כ גריס הק"ע ה"נ חזי לדוגמא ועל זה אמר לו ניתני בהוצאת כוס קטן ופי' הק"ע שדרך לתת הדוגמא בכוס קטן והוא דוחק וגם הפ"מ פירש בדוחק:
ע"כ נראה לי דמשני שכן שוו בהיסק וכמו שביארתי דאע"פ שאין השיעור שוה אפ"ה הם שוו בדין דהיינו כדי לבשל גרוגרת מביצה קלה וע"ז אומר ניתני בהוצאת כוס קטן (פי' אם הוציא עשבים או התבן או העמיר כדי לעשות מהם כוס קטן חייב). דכל הני שיעורו היינו בסתם. ע"כ השיעור בכל א' שיעור מיוחד דהיינו בתבן כמלא פי פרה ובעשבים כמלא פי הגדי. אבל אם הוציא לעשות מהם כוס קטן ודאי חייב כיון שהוציא לעשות כוס קטן מתבן או מעשבים. וא"כ בזה הם שוו בשיעור [ולא רצה הירושלמי לתרץ דחזי לדוגמא כמו שאומר לקמן (רפ"ו דשבת ה"א) ר"י פן פזי בשם ר' יוסי בר' חנינא דר' יהודה היא אמר ר' יוסי בר' חנינא לא אתי אלא לדוגמא שכבר נתפייס הלוקח ואם כן אומר דאתי כרבי יהודה והכא משני אליבא דר' שמעון דאמר מה טעם מפני שראוין לטמא מושב ע"כ מתרץ שכן שוו בהיסק או כהוצאת כוס קטן אבל הש"ס דילן אזיל לטעמיה דלא מוקים ליה הא דהמוציא לדוגמא כר"י ע"כ משני דחזי לדוגמא ולקמן (רפ"י ה"א) יתבאר בזה] ודו"ק:
ועוד יש לפרש שא"ל אנן בעי הוצאה ואת אמרת היסק אע"ג שבהיסק הן שוין. שאם הוציאם להיסק השיעור הוא כדי לבשל ביצה קלה אך יתבאר במה שכתבו התוס' בשבת (דף ק"ג) המלקט עשבים אם לבהמה כמלא פי הגדי אם להיסק כדי לבשל ביצה קלה וכתבו התוס' בד"ה לבהמה כמלא פי הגדי ואם להיסק פי' שאינם ראוים לאכילה דאי לאו הכי מיחייב אשיעורא זוטא כדאמר בשבת (ד' ע"ו) המוציא הבן כמלא פי פרה לגמל חייב וא"כ אם ראוי לאכילה מיחייב אשיעורא זוטא דהיינו כמלא פי הגדי וא"כ אינם שוין וע"ז אומר אנא בעי הוצאה פי' בהא דמתניתין דהמוצא תבן כמלא פי פרה א"כ הם עומדים לאכילה וא"כ כיון שהם עומדין לאכילה א"כ אפי' הוציאם להיסק נמי מתחייב בשיעור זוטא דהיינו כמלא פי הגדי וא"כ אינם שוים דהא מחייב בעשבים כמלא פי הגדי ובתבן אם השיעור דמלא פי פרה פחות מתחייב כמלא פי פרה ואם השיעור להיסק הוא קטן יתחייב כדי לבשל ביצה קלה א"כ מ"מ אינם שוים:
וע"ז אמר ר' יוסי שכן שוו להיסק (כצ"ל) (פי' לא ששוו בהיסק וא"כ הם ראוים לאכילה אלא שהם שוים להיסק דהיינואם אינם ראוים רק להיסק וא"כ שוים הם). (אך זהו דוחק דא"כ אם הם ראוים לאכילה אינם שוים בשיעור רק אם אינם ראוים לאכילה וא"כ אם ראוים לאכילה אינם שוים) וע"ז א"ל ניתני כהוצאת כוס קטן (פי' אם הוציאם כדי לעשות כוס קטן א"כ הם שוים בשיעור אע"פ שעומדים לאכילה) וע"כ אומר ניתני כהוצאת כוס קטן פי' אם הוציאם לעשות כוס קטן פחות מכשיעור פי הגדי דאז מתחייב אכולה כהוצאת כוס קטן. אבל אם הוציא לעשות כלי גדול שהוא יותר מכשיעור פי הגדי אם כן מתחייב בעשבים בפחות דהיינו כמלא פי הגדי דהיינו שיעורא זוטא וכמו שכתבו התוס' בשבת (דף ק"ג) וע"כ אומר ניתני כהוצאת כוס קטן (פי' אם נתכוין להוציא לעשות מהם כוס קטן פחות משיעור של פי הגדי אז מתחייב על כולם בשוה). וע"כ מביא אח"כ הא דתני ר' הושעיא כו' והוא שאפי' נתכוין לשיעור הגדול אעפ"כ מתחייב אשיעורא זוטא וכמו דאמר לקמן מודה ר' הושעיא שאם הוציא עשבים (כצ"ל לפי הגהתי) לפרה כמלא פי גדי שהוא חייב (כצ"ל לפי הגהתי) שאבאר לקמן והוא כמו שביארתי שאפי' נתכוין להוציא עשבים לפרה אעפ"כ מתחייב על שיעורא זוטא ודו"ק:
שם תני ר' הושעיא הוציא תבן לפרה כמלא פי פרה (וגריס הק"ע הוציא עצה לפרה כמלא פי פרה (פי' כיון שהוציא עצה לפרה אע"ג דשיעור עצה היא כמלא פי גמל אעפ"כ כיון שהוציא עצה לפרה חייב (ועיין בשבת (דף ע"ו) כי פליגי במוציא עצה לפרה כמלא פי פרה כו') הוציא הבן לגדי כמלא פי גדי (פי' אע"ג דשיעורא דתבן הוא כמלא פי פרה אעפ"כ אם הוציא תבן לגדי כמלא פי גדי חייב) ר' אילא אמר ר' יוחנן בעי מעתה הוציא אוכלין לחולה כמלא פי חולה יהא חייב (פי' כיון דתלי בהוצאתו אם כן אם הוציא אוכלין לחולה כמלא פי חולה יהא נמי חייב(י וע"ז אומר מודה ר' הושעיא שאם הוציא תבן לפרה כמלא פי גדי שהוא פטור והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה וגריס הק"ע מודה רבי הושעיא שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי שהוא פטור והנה פירושו דחוק במה דקאמר אחר כך דלא תיסבור כמה דאית ליה לחומרא אית ליה לקולא:
ע"כ נראה לי להגיה מודה ר' הושעיא שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי שהוא חייב (פי' אף ע"ג דאזלינן בתר הוצאתו לחומרא דהיינו לחייב חטאת וע"כ אם הוציא תבן לגדי כמלא פי גדי חייב אע"ג דאכילת גדי הוא עשבים אעפ"כ כיון שהוציא תבן לגדי חייב) ע"ז אומר מודה רבי הושעיא שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי חייב אע"פ שהוציא עשבים לפרה ואינו כמלא פי פרה א"כ יש לומר דאזלינן בתר הוצאתם. וע"כ כיון שאין בעשבים כמלא פי פרה ע"כ יהא פטור ע"ז אומר מודה ר' הושעיא שאם הוציא עשבים לפרה כמלא פי גדי שהוא חייב. דאף על גב דהוציא לפרה מכל מקום כיון שיש בו כדי חיוב לעשבים דהיינו כמלא פי גדי ע"כ חייב:
וע"ז אומר דלא תסבור כמה דאית ליה לחומרא אית ליה לקולא וא"כ צריך לילך אחר כוונתו והוא הוציא לפרה ע"כ יהא פטור ע"ז אומר דאעפ"כ חייב דכיון שיש בו כדי חיוב דהיינו עשבים שהוא כמלא פי גדי ע"כ אף שהוא הוציא לפרה חייב ולא כמו דאית ליה לחומרא על ידי הוצאתו אית ליה לקולא דמכל מקום כיון שיש בו כשיעור מלא פי גדי חייב.
שם בירושלמי ר' בון בר חיי' בעי הגע עצמך שאין בתבשיל כגרוגרת וכגרוגרת מבטל כגרוגרת ופי' הק"ע הגע עצמך שאין במאכל עצמו כגרוגרת וכגרוגרת פסולה ויצטרפו בתמיה ולרבי יהודה דמתניתין פריך וכן הפ"מ פירש בדוחק:
ולי נראה דקאי אהא דאמר תחילה דלא תיסבור כמה דאית ליה לקולא וע"ז אומר ר' בון בר חייא בעי הגע עצמך שאין בתבשיל כגרוגרת (פי' אם הוציא עצים שהשיעור הוא לבשל כגרוגרת מביצה קלה כמו דאמרינן בשבת (ד' פ') הכי אמר רב נחמן כגרוגרת מביצה קלה וכן בירושלמי לקמן (פ"ח ה"ה) אמר ר' יוסי כל ביצה דתנינן בכלים כביצה ממש הכא כגרוגרת מכביצה. וא"כ אם אין בתבשיל כביצה והוא הוציא עצים לבשל פחות מכביצה א"כ ודאי חייב כיון שהתבשיל פחות מכגרוגרת אין צריך עצים כמו כגרוגרת א"כ בודאי חייב וכגרוגרת מבטל גרוגרת (פי' אם הוציא עצים לבשל מאכל אחר ולא ביצה קלה א"כ צרי' עצים יותר וא"כ אם הוציא לבשל כגרוגרת ממאכל שצריך עצים יותר. מבטל גרוגרת א"כ אינו חייב אף שיש בו לבשל גרוגרת מביצה קלה אלא ודאי דחייב ואם כן ראיה דהא דאזלינן בתר הוצאתו היינו לחומרא (פי' לחייב) אבל לא לקולא:
[ועוד יש לפרש דר' בון בר חייא בעי הגע בעצמך שאין בתבשיל כגרוגרת קאי על תבלין דתנן (פ"ט ה"ה) המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה תבלין כדי לחבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה ואם הוציא תבלין כדי לתבל כגרוגרת מביצה קלה והוא הוציא כדי לתבל ב' גרוגרות וא"כ לא יתחייב ע"ז וע"ז אומר וכגרוגרת מבטל כגרוגר' דודאי כיון שיש בו לתבל כגרוגרת מביצ' קלה חייב וזו ראי' דהא דאזלינן בתר הוצאתו היינו לחומר' אבל לא לקולא: