שם (ה"ב) ר' ירמי' בשם רב פורסין מחצלת ע"ג שייפות של לבינים בשבת. א"ר שמעון ב"ר אני לא שמעתי מאבא כו' ביצה שנולדה ביו"ט סומכין לה כלי בשביל שנא תתגלגל אבל אין כופין עליה את הכלי ושמואל אמר כופין עלי' כלי א"ר מנא ובלבד שלא יהא הכלי נוגע בגופה של ביצה. תני ר' הושעי' נחיל של דבורין פורסין עלי' סדין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים מה כרב כשמואל כאן מלמעלן כאן מלמטן ופי' הק"ע מה כרב כשמואל כלומר הניחא לרב דאמר פורסין מחצלת ע"ג לבינים בשבת וכן לשמואל דאמר כופין עליה חת הכלי אלא לר"ש ברבי קשי'. והנה מה שתירץ כאן מלמעלן כאן מלמטן הוא תמוה דהא לרב ושמואל ודאי ניחא דהא הם סוברים דכלי ניטל אפי' לדבר שאינו ניטל. (ולפי"ז הא דתנן במתניתין בשבת (ד' מ"ב) אין נותנים כלי תחת הנר לקבל בו את השמן הוא משום דמבטל כלי מהיכנו וכמו דאמר רב חסדא אעפ"י שאמרו אין נותנים כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה. אבל כופה עלי' כלי שלא תשבר כו' ורב יוסף אמר היינו טעמא דרב חסדא משום דקא מבטל כלי מהיכנו) וא"כ הא לרב ושמואל ודאי ניחא דתני נחיל של דבורין פורסין עלי' סדין בחמה מפני החמה והקושי' היא רק לר"ש ברבי שאמר דביצה שנולדה ביו"ט אין כופין עלי' את הכלי וא"כ אומר אפי' מלמעלן וא"כ מה קאמר כאן מלמעלן כאן מלמטן דבזה לא יתורץ הא דר"ש ברבי והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה מאוד:
ע"כ נראה לי לבאר במאי דאמרינן בשבת (ד' מ"ג) ת"ש פורסין מחצלת ע"ג כוורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד כו' מני אי ר"ש לית לי' מוקצה ופירש"י מני היא שהצרכת לתרוצה כו' וקתני דדבר שאין מתכוין מותר כר"ש אי ר' יהודה כי לא מתכוין מאי הוי הא דבר שאין מתכוין אסור לעולם ר' יהודה מאי ובלבד שלא יתכוין לצוד שלא יעשנה כמצודה דלישבוק להו רווחא כי היכי דלא ליחצדו ממילא והנה בביצה (ד' ל"ו) אמרינן הכי במאי אוקימתא כר' יהודה דאית לי' מוקצה אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לצוד אתאן לר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר ותסברא דר"ש והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה ר"ש בפסיק רישי' ולא ימות לעולם כולה ר' יהודה היא והכא במאי עסקינן דאית בי' כווי ולא תימא לר' יהודה ובלבד שלא יתכוין לצוד אלא אימא ובלבד שלא יעשנו מצודה כו':
והנה לפי"ז א"כ מאי מקשה אדר"ש ברבי דאמר דאין כופין עלי' את הכלי מהך דתני ר' הושעי' נחיל של דבורין פורסין עלי' סדין בחמה מפני החמה כו' הא ודאי הך ברייתא כר"ש היא דהא זהו ברייתא שמביא בש"ם דילן בשבת (דף מ"ג) ת"ש פורסין מחצלת ע"ג כוורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים (אלא שבירושלמי גריס נחיל של דבורין). אבל היא הך ברייתא וא"כ היא וודאי אתי כר"ש דהא קתני בסיפא ובלבד שלא יתכוין לצוד אך אם נאמר דר"ש מודה בפסיק רישי' ולא ימות א"כ צריך לפרש הברייתא דהאי ובלבד שלא יתכוין לצוד היינו שלא יעשנו כמצודה. וא"כ כיון דברייתא סתמא תני' מסתמא היא אליבא דר' יהודה ג"כ וע"כ מקשה מזה אדר"ש ברבי אבל אם נפרש הך ובלבד שלא יתכוין לצוד כפשוטו דהיינו שלא יתכוין לצוד א"כ אתי הך ברייתא כר"ש א"כ ליכא קושי' אדר"ש ברבי כיון דהך ברייתא צריך לומר דאתי כר"ש.
וע"ז אומר על הא דמקשה מדתני ר' הושעי' נחיל של דבורין פורסין עלי' סדין בחמה מפני החמה כו' מה כרב כשמואל (פי' שאומר דמהו הקושי' מהך ברייתא כיון דתני בסיפא ובלבד שלא יתכוין לצוד) (ואפשר דצריך להגיה בירושלמי ובלבד שלא יתכוין לצוד) וא"כ בודאי אתי כר"ש אך אם נאמר דר"ש מודה בפסיק רישי' ולא ימות א"כ צריך לומר דהאי ובלבד שלא יתכוין לצוד היינו שלא יעשנו כמצודה. אבל לעולם דהך ברייתא אתי כר' יהודה וע"ז אומר מה כרב כשמואל (פי' דאינהו סברי דמודה ר"ש בפסיק רישי' ולא ימות וכמו דאמרינן ובפ"ג ה"ז) תני נר שהוא מונח אחורי הדלת פותח ונועל בשבת ובלבד שלא יתכוין לא לכבות ולא להבעיר רב ושמואל פתרין לה כו' ומקללין מאן דעבד כן כו') והנה זהו הברייתא שמביא בשבת (ד' ק"כ) תנא נר שאחורי הדלת פותח ונועל כדרכו ואם כבתה כבתה לייט עלה רב (ובירושלמי איתא רב ושמואל כו' ומקללין מאן דעבד כן כו' ופריך מ"ט לייט עלה רב אלימא משום דרב סבר כר' יהודה ותנא קתני לה כר' שמעון משום דרב סבר כר' יהודה כל דתני כר' שמעון מילט לייט לי' א"ל בהא אפי' ר' שמעון מודה דהא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה ר"ש בפסיק רישי' ולא ימות וא"כ הא דאמרינן בירושלמי (פ"ג) דרב ושמואל מקללין מאן דעבד כן הוא משום דסברי מודה ר"ש בפסיק רישי' ולא ימות.
וע"ז אומר כאן מלמעלן כאן מלמטן (פי' הא לרב ושמואל בודאי ניחא הך ברייתא דהא הם מחלקין בין מלמעלן בין מלמטן דהא לדידהו הא דאמרינן אין נותנים כלי תחת הנר היינו משום דמבטל כלי מהיכנו והיינו משום שהוא מלמטה. אבל למעלה סברי רב ושמואל דשרי) וכמו שאמר רב פורסין מחצלת ע"ג לבינים בשבת ושמואל סובר דכופין עלי' את הכלי ולר"ש ברבי לא קשה כלל דהא איהו לא סבר הא דרב ושמואל מתיר אפי' בפסיק רישי' ג"כ ועיין בשבת ודף קל"ג) וא"כ הברייתא דתני ובלבד שלא יתכוין לצוד הוא כפשוטו שלא יתכוין לצוד וא"כ ודאי הך ברייתא אתי כר"ש א"כ לא קשה מידי דע"כ תני נחיל של דבורין פורסין עלי' סדין כו' אתי כר"ש ור"ש לית ליה מוקצה:
[ועוד איפשר לומר דהירושלמי לא גריס בהברייתא ובלבד שלא יתכוין לצוד והוא משום דרב ושמואל דמקללין כו' והוא משום דסברי דבפסיק רישי' אפילו לר"ש אסור וע"כ לא מסיים הירושלמי הברייתא ובלבד שלא יתכוין לצוד וע"ז אומר מה כרב כשמואל (פי' וע"כ לא תני בברייתא ובלבד שלא יתכוין לצוד. דהא אינהו אמרי דבפסיק רישי' אפי' לר"ש נמי אסור) כאן מלמעלן כאן מלמטן (פי' דלרב ושמואל ודאי ניחא דכאן מלמעלן כאן מלמטן דמלמעלן מותר ומלמטן אסור) וא"כ הקושי' היא רק לר"ש ברבי הא לדידי' דתני ובלבד שלא יתכוין לצוד משום דר"ש אפי' בפסיק רישי' נמי מותר א"כ כיון דהברייתא אתי כר"ש א"כ לא קשה על ר"ש ברבי דהך ברייתא אליבא דר"ש היא דלית לי' מוקצה ודו"ק].