שם (ה"ה) מאחר שלא לצורך הי' מתחיי' בנפשו וכאן אפילו שלא לצורך יהא פטו' מן התשלומין ע' בספרי עמק יהושע (ס"א) (שם) הבעיר ובישל אית תניי תני חייב שתיים אית תניי הני חייב אחת מאן דמר חייב שתים אחת משום מבעיר ואחת משום מבשל ומאן דמר אחת היידא היא ר' יודה אומר משום מבעיר ר' יוסי אומר משום מבשל וקשי' על דר' יוסי הבערה לימדה על כל המלאכות שבתורה אינו חייב משום מבעיר אלא משום מבשל וכת'הק"ע וקשה דהא ר' יוסי סובר הבערה ללאו יצאה כמפורש בבבלי ובשבת ובכריתות ובהרבה מקומות הילכך אינו חייב משום מבעיר עכ"ל אך בירושלמי לא הובא כלל הפלוגתא של ר' נתן ור' יוסי דר' יוסי יהא סובר דהבערה ללאו יצאת ועוד דהא אמרינן בשבת (ד' ע') דתני' ר' יוסי אומר ועשה מאחת מהנה פעמים שחייבין אחת על כולן ופעמים שחייבין על כל אחת ואחת כו' אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות כו' וא"כ לפי שיטת הש"ס דילן ר' יוסי נפקא ליה חילוק מלאכות מאחת מהנה. והירושלמי אמר וקשי' על דר' יוסי הבערה לימדה על כל המלאכות שבתורה ואינו חייב משום מבעיר אלא משום מבשל אלמא דר' יוסי סובר (לפי שיטת הירושלמי) דנפקא ליה חילוק מלאכות מאחת מהנה:
[ועוד דלשיטת הירושלמי מאן דנפקא ליה חילוק מלאכות מאחת מהנה ולא מהבערה אינו משום שהבערה ללאו יצאת אלא משום דהבערה יצתה ללמד על עצמה לחייב אף שהוא שלא לצורך והוי מקלקל בהבערה כמו דאמרינן שם באותה הלכה וקשי' על דבר קפרא הבערה לימדה על כל המלאכות שבתורה כולהון לצורך והיא שלא לצורך אמר רבי יוסי אין יסבור כרבי יוחנן דאמר הבערה לימדה על כל מלאכות שבתורה (פי' ולא מאחת מהנה) וכמו דאמרינן בשבת (ד' ע') ושמואל אחת שהיא הנה והנה שהיא אחת לא משמע לי' על זה אומר ר"א הבערה לימדה על עצמה (פי' אף שהוא שלא לצורך והוי מקלקל בהבערה) ופריך ולית ליה לרבי אלעזר לחייב על כל אחת ואחת (כצ"ל) תני בשם ר"א הנה שהיא אחת לחייבו על כל אחת ואחת (כצ"ל] וכן לקמן בירושלמי (פ"ז ה"ב) א"ר מנא הבערה שלא לצורך יצאת (פי' וע"כ יצאת לחלק) השתחוי' לצורך יצתה ללמד על עצמה שאינה מעשה אמר ר' שמואל בר אבדימי מכיון דתימר לצורך יצתה כמי שיצתה שלא לצורך ודבר שיצא שלא לצורך מלמד. והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה מאוד והנה יש שם (ט"ס וכצ"ל) כמה דתימר שלא לצורך יצתה נעשה כמו שיצא לצורך ודבר שיצא לצורך אינו מלמד (פירוש כמה דתימר שלא לצורך יצתה דהיינו אף שהבערה הוא שלא לצורך והוי מקלקל) (וכמו דאמר הכא הבערה לימדה על כל מלאכות שבתורה כולן לצורך והיא שלא לצורך (פי' והוי מקלקל) וע"ז אומר מכיון דתימר שלא לצורך יצתה דהיינו אף במקלקל דהיינו אם אינו צריך לאפרה נעשה כמו שיצתה לצורך ופי' א"כ יצאת ללמד על, עצמה דהיינו לצורך פי' ללמד על עצמה אף שהוא שלא לצורך וכל שיצתה לצורך אינו מלמד (או שצ"ל אינו מחלק) וכמו בהשתחוי' דמשני דיצאה לצורך ללמד על עצמה שאינו מעשה. ועל כן לא יצתה לחלק:
וכן הקשו התוס' בשבת (ד' ק"ו) בד"ה דאמר כו' דבשלמא לרבי יהודה שפיר שמעינן דהבערה ללאו יצאת או לחלק כו' אלא לר' שמעון דאיצטריך למיכתב הבערה לחייב מקלקל בהבערה מנא לי' דיצאת ללאו או לחלק כו' וא"כ כיון דאמר וקשי' על דרבי יוסי הבערה לימדה על כל מלאכות שבתורה ואינו חייב משום מבעיר אלא משום מבשל א"כ בודאי דאינו סובר ללאו יצאת]: