שם (ה"ט) עובד כוכבים שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל ואם בשביל ישראל אסור כו' לצורכו ולצורך ישראל נשמעינה מן הדא שמואל איקבל גבי חד פרסיי איטפי בוצינא אזל ההוא פרסיי' בעא מדלקתיה והפך שמואל אפוי כיון דחזיתיה מתעסק בשטרותיו ידע דלא בגיניה אדלקיה והפך שמואל אפוי אמר ר' יעקב בר אחא הדא אמרה לצורכו ולצורך ישראל אסור אמר רבי יונה שני' היא שאין מטריחין על האדם לצאת מביתו, אמר רבי אלעזר משום שאין מטריחין על האדם לצאת מביתו למה הפך שמואל אפוי והנה הק"ע הביא מה שכתב הרשב"א בחידושיו ונראה דלא גרסינן אסור אלא מותר ומדאהדרינהו שמואל אפוי קא מייתי ראיה והיינו דקא דחי ליה רבי יונה דשניי' היא דאין מטריחין על האדם לצאת מביתו ואקשי ליה א"כ מעיקרא אמאי אהפכיה שמואל לאפוי ע"כ וגם הסמ"ג וס' התרומות כתבו שהגירסא מותר:
[ונראה לי דאיפשר לומר דשמואל לטעמיה דאמרינן בשבת (דף קנ"א) מאי ממקום קרוב רב אמר ממקום קרוב ממש ושמואל אמר חיישינן שמא חוץ לחומה לנו כו' ותנן כוותיה דרב עיר שישראל ועובדי כוכבים דרים בה והיה בהם מרחץ המרחצת בשבת אם רוב עובדי כוכבים לערב רוחץ בה מיד אם רוב ישראל ימתין עד כדי שיחמו חמין ופירש"י תניא כוותיה דרב דספיקא אסור דקתני מחצה על מחצה ימתין בכדי שיחמו חמין וא"כ לפ"ז לשמואל אפי' במחצה על מחצה נמי לצורך שרי וע"כ מתיר בלצורכו ולצורך ישראל משא"כ לרב דאמר ממקום קרוב ממש א"כ לא סבר לה כהאי ברייתא, וא"כ בלצורכו ולצורך ישראל אסור ג"כ, אך לפי מאי דגריס רש"י ותוס' שם תני' כוותי' ומביא ראיה מדר' יהודה א"כ אין זה שייך להא דאמר שמואל חיישינן שמא חוץ לחומה לנו א"כ אי אפשר לומר דשמואל אזיל לטעמיה ודו"ק]: