מתני' מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין אע"פ שיש בתוכן מעות ולהיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בן בתירא אומר אף למפולש ובגמ' מתני' בשאינו טפול לו אבל אם היה טפול לו כגופו הוא ניחא תיק הספר עם הספר תיק תפילין עם התפילין ר' חגי בשם ר' זעירא שמע לה מהדה חונה מלאך כו' סביב ליראיו ויחלצם וכן הוא אומר באדין גובריא כו' כפיתו בסרבליהן. אע"פ שיש בתוכו מעות ייבא כיי דמר רב אחא בר יעקב אמר חיננא קרתיגנאה בשם רבי הושעיה דיסקיה שיש בתוכו מעות נותן עליו ככר או תינוק ומטלטלה:
והנה הק"ע נדחק בזה דפריך ניחא תיק הספר עם הספר חיק התפילין עם התפילין, ע"כ נראה לין שנתחלפו השורו' בזה וכצ"ל) ניחא תיק הספר עם הספר תיק התפילין עם התפילין (ובכאן צריך לגרוס) אע"פ שיש בתוכו מעות והוא כמו דאמרי' בשבת (דף קט"ז) והכי קאמרי ליה אם מצילין תיק הספר עם הספר לא נטלטל עור אגב בשר. מי דמי התם נעשה בסיס לדבר המותר הכא נעשה בסיס לדבר האסור אלא הכי קאמרי ליה אם מצילין תיק הספר עם הספר ואע"פ שיש בתוכו מעות לא נטלטל עור אגב בשר מי דמי התם נעשה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר הכא כולו נעשה בסיס לדבר האסור אלא הכי קאמרי ליה אם מביאים תיק שיש בתוכו מעות מעלמא להציל בו ספר תורה לא נטלטל עור אגב בשר היא גופה מנלן אילימא דמדהיכא דאית ביה לא שדי ליה איתויי נמי מייתינן מי דמי התם אדהכי והכי נפלה דליק' הכא אדהכי והכי לשדינן כו'.
וע"ז אומר בירושלמי מתניתין בשאינו טפול לו אבל אם היה טפול לו כגופו הוא וע"ז פריך ניחא תיק הספר עם הספר תיק התפילין עם התפילין אע"פ שיש בתוכו מעות וא"כ בשלמא אם הוא טפול לו נעשה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר ועיין בש"ע (סימן ט"ז) ובמג"א (ס"ק ב') אבל השתא דקאמר דמתניתין בשאינו טפול לו אבל אם היה טפול כגופו הוא ולא צריך לאשמועינן וע"כ מוקי בשאינו טפול לו וע"ז פריך ניחא תיק הספר עם הספר תיק התפילין עם התפילין אעפ"י שיש בתוכו מעות וא"כ אם אינו טפול לו א"כ אינו נעשה בסיס רק לדבר האסור וא"כ איך מטלטלין ואם שהפי' הוא דמצילין תיק התפילין עם התפילין דהיינו שמניח התפילין בתוך התיק שיש בתוכו מעות וא"כ נעשה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר ועל זה אומר ייבא כיי דמר ר' יעקב בר אחא כו' דיסקיה שיש בתוכו מעות נותן עליו ככר או תינוק ומטלטל לה (פי' וא"כ מוכח דשרי להניח תפילין בתיק שיש בתוכו מעות בכדי שיהיה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר). ובכאן צריך לומר ר' חגי בר זעירא שמע לה מהדא חונה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם וכן הוא אומר באדין גובריא האילין כפיתו כו' פי' דמשני דמחמת התפילין ע"כ שרי להציל אע"פ שיש בתוכו מעות שסובר דאפי' בשאינן טפולים לו מ"מ אם ירצה לשדיי' אדהכי נפלה דליקה ועיין בשבת (שם) בתוס' ד"ה מי דמי התם אדהכי והכי נפלה דליקה וא"ת אמאי לא קאמר התם נעשה בסיס לדבר האסור ולדבר המותר הכא נעשית בסיס לדבר האסור גרידא וי"ל דאין נראה לו לחלק כיון דהשתא סבור שיכול לנער מעות מן הכיס. ואפ"ה א"צ לנער ושרי כל שהוא עושה להצלת ס"ת הוא הדין דשרי להביא תיק שיש בו מעות גרידא ועיין בתוס' ד"ה אדהכי והכי לשדייה משמע דאי לא מצי משדיי' המעות היה מצי להציל בו התיק עם המעות להביא ספר תורה כו' ודו"ק: