ר' זעירא בשה רב חסדא יוה"כ שחל להיות בשבת (א"ל בע"ש) אין תוקעין לאחר שבת אין מבדילין מה כר' עקיבא ברם כר' ישמעאל מבדיל שכן חלבי שבת קרבין ביוה"כ אמר ר' זעירא קומי ר' מנא אפי' כר' ישמעאל לא יבדיל כלום הוא מבדיל אלא להתיר לו דבר שהוא אסור לו אילו הקטיר חלבי שבת בשבת שמא אינו מותר אמר ר' שמואל אחוי דר' ברכי' ויבדיל שכך הוא מותר להדיח כבשים ושלקות אמר ר' יוסה כלום הוא מותר להדיח כבשים ושלקות לא מן המנחה ולמעלן ויבדיל מן המנחה ולמעלן מה נפשך כוס אין כאן נר אין כאן במה הוא מבדיל א"ר אבין בתפילה ועיין בש"ס דילן שבת (ד' קי"ד) דלהש"ס דילן הי' עיקר הקושי' מתקיעה דליתקע כי היכי דליהוי ידעי דחלבי שבת קרבין ביוה"כ ולשיטת הירושלמי לא קשה מתקיעה]:
ואיפשר לומר דהירושלמי סובר דזה הוי כמו דאמרינן שם שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו ובירושלמי קאמר משמי' דרב חסדא ולא כמו הש"ס דילן דמביא ר' זעירא וכמו דאמרינן שם ר' זעירא בכם רב חסדא יוה"כ שחל להיות בשבת אין תוקעין והוא (ט"ס וצ"ל) יוה"כ שחל להיות ערב שבת כו' ורב חסדא ודאי דס"ל דשבות רחוקה לא התירו וכמו דאמרינן בפסחים (ד' מ"ז) דס"ל לרב חסדא דמדאורייתא צורכי שבת נעשים ביו"ט (ופירש"י דחדא קדושה היא) ופריך עלה מהא דלה"פ נאכל לתשעה כו' לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את היו"ט ואי אמרת מדאורייתא צרכי שבת נעשים ביו"ט אמאי לא דחי יו"ט א"ל שבות קרובה התירו שבות רחוקה לא התירו ועוד איפשר לומר דזהו שבות להתיר ולא ס"ל כמו שכתבו התוס' שזהו חומרא שלא יבוא לידי נותר:
וע"כ פריך שיבדיל אם חל יוה"כ במוצאי שבת שכן הוא קל שחלבי שבת קריבין ביוה"כ. [והש"ס דילן דלא מקשה מהבדלה כתבו התוס' דאפי' מבדיל בביהכנ"ס ברבים אין פרסום בהבדלה כמו בתקיעה ולקמן יתבאר בזה]:
והנה הק"ע הקשה דמאי מקשה ויבדיל מן המנחה ולמעל' שיסברו העם שמאז והלאה מותר המלאכות כולן ומהאי טעמא לא פריך הכי בבבלי וכתב דבהא ליכא למיטעי שהכל יודעים שיוה"כ אסור עד שתחשך ולי נראה ששגה בזה דהא מה שמקשה הירושלמי ויבדיל מן המנחה ולמעל' (מפני שמותר בקניבת ירק מן המנחה ולמעלה) זו הבדלה הוי בין קודש לקודש כמו שמבדיל במוצאי שבת ליו"ט וא"כ ידעו שעדיין הוא יוה"כ:
[והנה משמעות הירושלמי שלא תירץ הקושי' של ויבדיל בתפילה מן המנחה ולמעלה שמותר בקניבת ירק מן המנחה ולמעלה ואיפשר לומר דקאי אהא דלעיל והוא משום שאומר תחילה יוה"כ שחל להיות ע"ש אין תוקעין לאחר שבת אין מבדילין מה כר' עקיבא ברם כר' ישמעאל מבדיל שכן חלבי שבת קריבין ביוה"כ. וע"ז הקשה ויבדיל מן המנחה ולמעלה וע"ז משני מה נפשך כוס אין כאן כו' וע"ז אומר ויבדיל בתפילה והא לא קשה רק אי מוקמינן כר' עקיבא אבל ר' ישמעאל איפשר לומר דלא קשי' דאיך יבדיל בתפילה הא תנן בברכות (ד' ל"ג) והבדלה בחונן הדעת:
ואמרינן התם ר' זירא הוי רכיב חמרא הוי קא שקיל ואזיל רחב"א בתרי' א"ל ודאי דאמרינן משמי' דר' יוחנן הלכה כר' אלעזר ביו"ט שחל להיות אחר השבת כו' ור' חייא בר אבא אמר נראין אמר ר' זירא נקוט דר' חייא בר אבא דדייק וגמיר שמעתא כו' וא"כ לדברי ר' זירא דאמר נראין דאם עביד לא מהדרין עובדא אבל לכתחילה לא מבדילין בתפילה ביו"ט שחל להיות אחר השבת כיון דהבדלה היא רק בחונן הדעת. וכן הירושלמי (פ"ה דברכות) ר' יוחנן בשם רבי מטין כר"א ביו"ט שחל להיות במ"ש ר' יצחק רב' אמר בשם רבי הלכה כר"א ביו"ט שחל להיות במ"ש וא"כ כיון דפליגי נמי ביו"ט שחל להיות במ"ש וא"כ איפשר לומר דאי אתי כר' ישמעאל לא קשי' מידי דיבדיל בתפילה דאיפשר לומר דלא יוכל להבדיל ביוה"כ כיון שאינו יכול לומר בחונן הדעת. רק אי אתי כר' עקיבא דס"ל בברכות (ד' ל"ד ושם) דאומרה ברכה רביעית בפני עצמה. א"כ תקשה דיבדיל בתפילה וא"כ מוכח דאתי כר' ישמעאל ואפי' ר' ישמעאל דס"ל דחלבי שבת קריבין ביוה"כ אפ"ה אינו מבדיל וכמו דמשני תחילה כלום הוא מבדיל אלא להתיר לו דבר שהוא אסור לו אילו הקטיר חלבי שבת בשבת שמא אינו מותר וא"כ כיון דאתי כר' ישמעאל לא קשי' דיבדיל בתפילה דכיון דנר אין כאן וכוס אין כאן א"כ ליכא הבדלה בתפילה והשתא א"ש דאי אתי' כר' ישמעאל לא קשה מידי. ואפי' לפי שיטת הש"ס דילן איפשר ליישב קושי' התוס' הא דמקשה דיתקע ולא מקשה דיבדיל משום דליכא הבדלה בתפילה לדברי ר' זירא דאמר התם אמר ר' זירא כי הוינא בבבל הוי אמרי כו' דלא ס"ל הא דאמר רב יוסף דתקנו מרגניתא בבבל כו' כמו דאמרינן בברכות (שם) ודו"ק]: