שם (ה"ה) הזורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחבירתה פטור. ובגמ' אמרינן ספינה שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה. ר' יהודה אומר אם היה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוה מן הארץ עשרה טפחים מטלטלין מתוכה לים אבל לא מן הים לתוכה. ר' אבהו אמר ר' יוחנן בעי ולמה מתוכה לים מותר מפני שאינה גבוה שרה אין כיני אפי' מן הים לתוכה ולמה מן הים לתוכה אסור מפני שהיא עמוקה עשרה אין כיני אפילו מתוכה לים א"ר אבין ולמה מתוכה לים מותר מפני הסכנה (פי' הק"ע פעמים שנכנסין המים לתוך הספינה כו' ואי לא שרית לי' לטלטל מתוכה לים יבואו לידי סכנת נפשות כו):
והנה הא דאמר ת"ק דספינה שבים גבוה עשרה טפחים אין מטלטלין מתוכה לים ולא מן הים לתוכה הוא משום דסובר דאפי' מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור אסור ור' יהודה סובר דמכרמלית לרה"י דרך מקום פטור מותר (וכמו שכתבו התוס' בשבת (ד' ק') בד"ה רבי כו'. וע"כ אומר דאם היה עמוקה מן המים עשרה טפחים ואינה גבוה מן המים עשרה טפחים דמטלטלין מן הים לתוכה והוא מפני הסכנה וכדמסיק (והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בשבת (ד' ק"א) דכחו בכרמלית לא גזור] אבל לא מן הים לתוכה אבל אם הוא גבוה עשרה טפחים מותר לטלטל אף מתוכה לים והוא משום דמטלטל מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור: