שם (ה"ג) הזורק ד' אמות בכותל למעלה מעשרה טפחים כזורק באויר למטה מעשרה טפחים כזורק בארץ כו' רב חסדא אמר במודד לוכסן ואין סופה לירד ר' חייה בשם ר' יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיה ניטוחה:
ונראה לי שהוא (ט"ס) בירושלמי ונתחלפו השיטות (וכצ"ל) ואין סופה לירד (פי' שהוא כמו דמקשה בש"ס דילן (דף ק) והא לא נח) וע"ז פריך בירושלמי ג"כ ואין סופה לירד (פי' וא"כ לא הוי הנחה) ובכאן צריך לומר ר' חייה בשם ר יוחנן תיפתר שהיתה דבילה שמינה והיא ניטוחה (פי' שהוא כמו דמשני בש"ס דילן (כם) א"ר יוחנן בדבילה שמינה שנינו) ואח"כ צריך לומר רב חסדא אמר במודד לוכסן. ר' חגי בעא קומי ר' יוסה לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן (ופירש הק"ע וכי לא שמעינן מהכא דשיפוע מדריגה כלמטן דאל"כ אפי' בדבילה שמינה יהא פטור כו' ושגה בזה (וכצ"ל כמו שהגהתי) והקושיא היא לרב חסדא דמשני במודד לוכסן. וע"ז בעי ר' חייה קומי ר' יוסי לית הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטן וקאי אמתניתין (פ"ו דכלאים) דאמר ההם דשיפוע מדריגה כלמעלן והכא אמר כלמטן. דאל"ה לא הוי ר"ה (ועיין בתוס' שבת (דף ה) ד"ה בכותל משופע אומר ר"י דאיירי כגון שרבים מכתפים עליו הוי ר"ה) וע"ז פריך לית כאן הדא אמרה שיפוע מדריגה כלמטה וע"כ הוי כמונח בארץ ובכלאים תנן דשיפועמדריגה כלמעלן. א"ל תמן זרעים נהנים מן המדריגה ברם הכא דרך בני אדם להיות שפין בה והיא נופלת אילו אמר כשהיה שם חור והיא נהנית מן החור כשם שהזרעים נהנים מן הערוגה יאות (פי' וע"כ כיון שבני אדם שפין בה והיא נופלת ע"כ הוי כלמטן וע"כ חייב):