שם (ה"ז) אלהות עולין לו לשם מלכיות דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר אינן עולין לו אלהות ומלכיות עולין לו משום שנים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן עולין לו (ונראה לי שתחילה צריך לגרוס אלהות עולין לו לשם מלכיות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן עולין לו וע"כ פליגי אח"כ אלהות ומלכיות עולין לו משום שנים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אין עולין לו ועיקר הרבותא הוא משום ר' יוסי דס"ל דאלקות ומלכיות עולין לו משום שנים דלר' יהודה ליכא חידוש דכיון דסובר דאלקות אינו עולה לו משום מלכיות בודאי דאלקות ומלכיות אינו עולה לו משום שנים. זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו עולין לו משום שנים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אינן עולין ר' זעירא בעי בי' ובדבתרי' פליגין או ביה לגרמי' פליגין מן מה דתני הכל מודים במלך אלהים על גוים שהוא אחד הדא אמרה ביה ובדבתריה פליגין. והנה הק"ע פי' מי אמרינן ביה ובדבתריה פליגין. מי אמרינן דפליגי אם אמר גם סיפא דקרא מלך על כל הארץ אלהים. וסובר ר' יוסי דכולה קרא אינו עולה אלא לאחד או דילמא רבי' לבדו פליגי וסובר ר' יוסי כיון דנאמר אלקים ומלכות לא חשבינן לשנים אבל כי מלך כו' כפירש"י שם לכ"ע לשנים נחשב וע"ז אומר מן מה דהני הכל מודים במלך אלהים על גוים שהוא אחד שמעינן דמלכות ואלקות שהפסוק אינו נחשב אלא לאחד לכ"ע. ולא פליגי אלא בב' מלכיות שבפסוק אחד ש"מ דבי' ובדבתרי פליגין דהיינו שתי מלכיות שבפסוק א' והנה פירושו דחוק:
והנה לפי מה שביארתי (והגהתי תחילה בכדי להשוות קצת עם הבבלי) צ"ל זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו עולין לו משום שנים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן עולין דר' יהודה אזיל לטעמיה דס"ל דאלקות אינו עולה לו משום מלכות:
והנה בש"ס דילן בר"ה (ד' ל"ב) איתא זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים שתים דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אחת ובירושלמי איתא זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו עולין לו משום שנים ואינו מביא הפסוק האחר כי מלך כל הארץ אלהים. והוא משום דהש"ס דילן סובר דלא פליגי כלל ר' יוסי ור' יהודה אם אלקות עולה לו משום מלכות ולא פליגי אלא בשמע ישראל כו' ה' אחד מלכות דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינה מלכות וידעת היום והשבות כו' אין עוד כו' אבל לא פליגי כלל אם אלקות עולין לו משום מלכות ואלקות ודאי דאינו עולה לו משום מלכות וע"כ מביא הש"ס דילן הפלוגתא דר' יוסי ור' יהודה הב' פסוקים זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו כי מלך כל הארץ אלהים שתים דברי ר' יוסי ור' יהודה אומר אחת שהוא משום דס"ל דזמרו למלכנו אינו עולה משום מלכות:
אבל לשיטת הירושלמי דפליגי תחילה ר' יוסי ור' יהודה אם אלקות עולה לו משום מלכות ע"כ אינו מביא רק פסוק א' זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו דר' יוסי ס"ל (לפי הגהתי) דעולה לו משום שנים משום דאלקות נמי עולה לשם מלכות ור' יהודה (לפי גרסתי) אומר דאינו עולה והוא משום דאזיל לטעמיה דאלקות אינו עולה לו משום מלכות:
וע"ז אומר ר' זירא בעי בי' ובדבתריה פליגין או ביה לגרמי' פליגין והוא דמיבעי' ליה לר' זירא אם הא דאמר ר' יהודה (לפי גרסתי) אינן עולין היינו שאלקות אינו עולה לשם מלכיות והיינו דביה פליגין אבל במלכיות לא פליג ר' יהודה דודאי עולה משום מלכות או דילמא ביה ובדבתרי' פליגין דהיינו שפליג ר' יהודה אפילו על מלכות נמי שאינו עולה כלל והענין הוא משום דהי' קשה לר' זירא דלמאי פליגי בזמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו. הא ממינא ידעינן מפלוגתא קמייתא דלר' יוסי אלקים עולה לשם מלכות ועם המלכות עולה לשנים. ור' יהודה ס"ל דאלהים אינו עולה לשם מלכות ואמאי פליגי בזמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו. וע"כ מספקא ליה דילמא ביה ובדבתריה פליגין דהיינו שאינו עולה כלל משום שאומר מלכנו וכפרש"י וע"כ פשיט מן מה דתני הכל מודים במלך אלהים על גוים שהוא א' והוא משום דהם סמוכים זה לזה מלך אלקים ע"כ אינו עולה רק לאחת וע"כ מדייק דלמאי אמר הכל מודים הי' לו לומר ומודה ר' יוסי דמלך אלהים על גוים דאינו עולה רק לאחת אלא דקאמר הכל מודים אפי' לר' יהודה ג"כ דה"א שאינו עולה כלל כיון דלא כתיב מלך סתם רק מלך אלהים על גוים וא"כ ה"א דר' יהודה פליג ע"ז כמו דפליג אזמרו למלכנו. וע"כ קמ"ל כיון דקאמר מלך אלהים על גוים הוי כמו שאומר שמלך על כל הגוים וא"כ הוי כמו מלך סתם וא"כ מוכח מזה דבי' ובדבתריה פליגין שר"י פליג אף על זמרו למלכנו זמרו דאינו עולה לשם מלכות מחמת שאומר זמרו למלכנו זמרו וכפרש"י שם:
וע"כ בש"ס דילן (דף ל"ב) אומר ושוין במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו שהוא אחת משום דהש"ס דילן סובר דלא פליגי כלל אם אלהים עולה לשם. וע"כ מפרש הברייתא דשוין שמלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו שהוא אחת וכמו שפירש"י דלא מנינן ישב על כסא קדשו בלשון מלכות אבל הירושלמי גרס הכל מודים במלך אלהים על גוים שהוא אחד פי' דלא הוי שתים משום דר' יוסי סובר דאלקות עולה לשם מלכות. ע"ז אומר כיון דכתיב מלך אלהים וסמוכים זה לזה ע"כ לא הוי רק א' ואינו מסיים הקרא אלהים ישב על כסא קדשו דהכל מודים דקאי על מלך אלהים על גוים ואיפשר דאלהים ישב על כסא קדשו לר' יוסי דסובר דאלהים עולה משום מלכות היו שנים משום דכתיב אלהים ישב על כסא כו' ואלהים עולה משום מלכות משא"כ לשיטת הש"ס דילן דלא פליגי כלל בזה אם אלהים עולה לשם מלכות וע"כ אומר ושוין במלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו דלא הוי אלא אחת דלא מנינן ישב על כסא קדשו בלשון מלכות כמו שפירש"י ודו"ק: