מתניתין (ל"ה) המוכר קלחי אילן בתוך שדהו כו' אמר ר' יהודא אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל אם שייר שדהו הוא נותן פאה לכל עד כדון כשהתחיל לקצור אפילו כשלא התחיל נשמעינה מן הדא לקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר המוכר חייב ואם לאו הלוקח חייב ר' ירמי' בשם ר' יוחנן דר' יהודא היא שני' היא תמן בין שהתחיל לגזוז צאנו בין שלא התחיל לגזוז וכא לא שני' לי' בין שהתחיל לקצור בין שלא התחיל לקצור:
והנה כבר הבאתי בספרי נ"י מה שפירשו המפרשים מהרא"פ ומהר"ש דשני' היא תמן בין שהתחיל לגזוז בין שלא התחיל שהרי לא כתוב בגוזזכם דנימא שאין החיוב בא אלא לאחר שכבר התחיל והכי נמי לא שני לן ותמיהני עליהם דאמאי לא פירשו כמו דאמרינן בחולין (ד' קל"ח) הלוקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב לא שייר הלוקח חייב מאן תנא דהיכא דאיכא שיורא גבי מוכר בתר מוכר אזלינן. אמר רב חסדא ר' יהודא היא דתנן המוכר קלחי אילן בתוך שדהו נותן פיאה לכל א' וא' אמר רבי יהודא אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל אם שייר בעל השדה נותן פיאה על הכל. אמר ליה רבא והא מר הוא דאמר והוא שהתחיל בעל השדה לקצור. וכ"ת הכי נמי והוא שהתחיל לגזוז בשלמא התם ובקוצרכם את קציר ארצכם כתיב מעידנא דאתחיל לקצור מחייב בכולה שדה. אלא הכא מעידנא דאתחיל למיגז לא מחייב בכולי' עדרי'. וע"ז אומר עד כדון כשהתחיל לקצור אפילו כשלא התחיל ע"ז אומר נשמעינה מן הדא לקח גז צאנו של חבירו כו' שני' היא תמן בין שהתחיל לגזוז בין שלא התחיל לגזוז דהא מעידנא דהתחיל לגזוז לא מחייב בכולי' גיזה וכא לא שני' לי' בין שהתחיל לקצור בין שלא התחיל לקצור: