דף ז' חתיכה של ק"ק ושל פיגול שנתבשלו עם החתיכות אסור לזרים ומותר לכהנים ר"ש מתיר לזרים ולכהנים כו' ואמרינן שם תני של פיגול ושל נותר ושל קדשים קלים (צ"ל של קדשים קלים) א"ר יונה לא אמר אלא קדשים קלים פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הם לא אמר אלא פיגול ונותר דבר שאין זריקתו מתירתו בקדשי קדשים הא בקדשים קלים הואיל והם מותרים לאחר זריקה אפילו לפני זריקה אין לוקין עליהם משום זרות אמר ר' יוסי לא אמרו אלא קדשים קלים פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הם לאיזה דבר נאמר פיגול ונותר להוציא קדשים קלים לאחר זריקה הא לפני זריקה הואיל ואסורין בקדשים קלים לוקין עליהם משום זרות א"ר אבין לישן מתניתא מסייע לר' יוסי נדבותיך זו תודה ושלמים שאם אכל מהם לפני זריקות דמים לוקה עכ"ל:
הנה המפרש מהרא"פ פירש בדחוקים ע"כ צריך לבארו. והנה בספרי א"ה (דרוש א') ביארתי שם הירושלמי עיי"ש וכעת נבאר קצת באופן אחר והוא דתנן חתיכה של קדשי קדשים ושל פיגול שנתבשלו עם החתיכות אסור לזרים ומותר לכהנים ור"ש מתיר לזרים ולכהנים (פי' דרבנן אסרו לזרים מפני שס"ל דב' וג' שמות מצטרפין לאסור ור"ש לטעמיה דס"ל דאין ב' שמות מצטרפין ע"כ אינו מצטרף חתיכה של ק"ק עם הפיגול לאסור לזרים וע"כ החתיכות של חולין מבטל הפיגול והק"ק משום שאין מצטרפין:
ובזה יתבאר הירושלמי תני של פיגול ושל נותר ושל קדשים קלים אמר ר' יונה לא אמר אלא קדשים קלים ופיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הם כו' והוא דצריך לבאר דמ"ט תני של פיגול ושל נותר של קדשים קלים דמשמע דבקדשי קדשים הפיגול והנותר מצטרפין לאיסור קדשים והטעם משום דבנותר של ק"ק אע"ג דאיכא איסור נותר אעפ"כ כיון דתחילה היה אסור לזרים משום וזר לא יאכל כי קודש הוא א"כ לא פקע איסור זרות וא"כ מצטרפין הלאו דאיסור זרות ללאו דזרות של קדשים אבל בקדשים קלים כיון דתחילה היה מותר לזרים ע"כ כיון שנעשה נותר לא חל עליו רק איסור נותר בלבד ע"כ אין מצטרפין להקדשי קדשים וע"כ ניחא הא דתני ברייתא בנותר בשל קדשי קלים דבקדשי קדשים ודאי מצטרף הנותר מחמת שיש בזה הלאו דזרות ג"כ:
אך בפיגול צריך לבאר דמ"ש דווקא בקדשים קלים דלכאורה אי אמרינן דבחטאת אם אכל לפני זריקת דמים לוקה עליהם משום זרות ודלא כמו דאמרינן במכות (ד' י"ח) אמר רב גידל אמר רב זר שאכל מחטאת ואשם לפני זריקה פטור מ"ט דאמר קרא ואכלו אותם אשר כופר בהם כל היכא דקרינן ואכלו אותם אשר כופר בהם קרינן בי' וכל זר לא יאכל קודש וכל היכא דלא קרינן ואכלו אותם אשר כופר בהם לא קרינן בי' וכל זר לא יאכל וא"כ כיון דקודם זריקה ליכא הלאו דוכל זר לא יאכל קודש משום דלא קרינן בי' ואכלו אותם אשר כופר בהם ולא קרינן בי' וכל זר לא יאכל קודש א"כ לאחר זריקה בפיגול נמי ליכא לאו דוכל זר לא יאכל קודש וליכא רק האיסור של פיגול וא"כ אפילו בקדשי קדשים לא מצטרפי אלא ודאי דבקדשי קדשים אמרינן דאיכא קודם זריקה הלאו דוכל זר לא יאכל קודש וע"כ לאחר זריקה נמי איכא הלאו דלכל זר לא יאכל קודש מלבד הלאו דפיגול א"כ בקדשים קלים נמי איפשר דאיכא הלאו דוכל זר לא יאכל קודש כיון דקודם זריקה שלא הותר לזרים נמי היה הלאו דוכל זר לא יאכל קודש וע"כ אף שלאחר זריקה הותר לזרים היינו דווקא בזריקה כשירה אבל לא בזריקה פסולה וא"כ עדיין לא פקע הלאו דוכל זר לא יאכל קודש ועייןבמנחות (ד' ע"ד) בעי רבינא כהן שאכל מן האימורים מהו לאו דזרות לא קא מיבעי לי' ומה שכתבו התוספות שם ודוק:
וע"כ אמר ר' יונה לא אמר אלא קדשים קלים פיגול ונותר ונ"ל דשגרת לישנא הוא הא דקאמר פיגול ונותר או שהוא ט"ס וצ"ל (האי פיגול לאחר זריקה לא כלפני זריקה הם) פי' כיון דהיה זריקת פיגול ע"כ לא הועיל ולאחר זריקה הוי כלפני זריקה לא אמר אלא פיגול דבר שאין זריקתו מתירתו [פי' שאין הזריקה מתרת את הלאו של זרות שהיה מתחילה] בקדשי קדשים (פי' בקדשי קדשים אין הזריקה מתרת את הלאו שהיה מתחילה אבל בקדשים קלים אעפ"י שאין הזריקה מתרת את הלאו שהיה מתחילה אעפ"כ ליכא הלאו דאיסור זרות בקדשים קלים משום שאפי' קודם הזריקה נמי לא היה הלאו של זרות וכמו שפירש"י במכות (ד' י"ז) שאין בו אזהרה מפורשת במקום אחר אלא עשה בלבד ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל וכמו דאמרינן בסנהדרין (ד' ס"ג) דבר אחר לא תאכלו על הדם לא תאכלו ועדיין דם במזרק אבל בקדשי קדשים יש הלאו דזרות כמו דאמרינן במכות (ד' י"ח) ולילקי נמי משום לאו דוכל זר לא יאכל קודש ופירש"י דכתיב במילואים ומדכתיב כי קודש הם ונתן טעם לדבר לפי שהן קדשי קדשים להזהיר את הזר על כל קדשי קדשים] וע"כ איפשר דס"ל דיש הלאו קודם זריקה נמי וע"כ אפילו זריקת פיגול נמי אינה מתרת הלאו דזרות שהיה מתחילה וכמו דאמרינן במנחות ף מ"ז) אמר רב גידל אמר רב אינה מביאה לידי מעילה ואינו מוציא מידי מעילה וע"כ בקדשי קדשים איכא הלאו דזרות שהיה מתחילה משא"כ בקדשים קלים לא היה אפי' קודם זריקה נמי הלאו דזרות רק הלאו דלא תאכלו על הדם לא תאכלו הבשר ועדיין דם במזרק וע"כ אינה מצטרף ללאו דזרות דקדשי קדשים:
אך ר' יוסי פליג ע"ז וכמו דאמרינן שם אמר ר' יוסי לא אמר אלא קדשים קלים ופי' דע"כ לא אמר פיגול רק של קדשים קלים והוא משום דבקדשי קדשים בודאי איכא הלאו דזרות חוץ מאיסור של פיגול וע"כ מצטרפים] אך שר' יוסי חולק עליו בקדשים קלים דאעפ"י שלאחר זריקה הותר לזרים אעפ"כ קודם זריקה לוקין עליהם משום זרות דבקדשים קלים איכא לאו דזרות ג"כ וע"כ לוקה ע"ז ודלא כמו דאמרינן בסנהדרין (ד' ס"ג) דזה נפקא לן מדכתיב לא תאכלו על הדם לא תאכלו בשר ועדיין דם במזרק:
וע"כ אמר ר' יוסי לא אמרו אלא קדשים קלים פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הם פי' בניחותא דאעפ"י שקודם זריקה לוקין על קדשים קלים משום זרות אעפ"כ לאחר זריקת פיגול אינו לוקה עליהם משום זרות רק משום פיגול לחוד] וע"ז אומר לאיזה דבר נאמר פיגול ונותר להוציא קדשים קלים לאחר זריקה. שלאחר זריקה כיון שהזריקה מתרת ע"כ אפילו זריקת פיגול נמי מוציא מידי הלאו דזרות] הא לפני זריקה הואיל ואסורין בקדשים קלים לוקין עליהם משום זרות רק לאחר זריקה אין לוקין עליהם משו' זרות וכמו דאמרינן במנחות (ד' מ"ז) לענין מעילה אמר רב גידל אמר רב אינה מביאה לידי מעילה ואינו מוציא מידי מעילה כו' ואמרינן התם לאו איתותב דרב גידל וכמו דאמרינן במעילה (ד' ז') כל לאפוקי מידי מעילה אפילו שלא כתיקונה מפקיע מידי מעילה והכא נמי אעפ"י שהיא זריקת פיגול אפ"ה מוציאה מן הלאו דזרות. אבל לעולם קודם זריקה לוקין על קדשים קלים משום לאו דזרות:
וע"כ אמר ר' אבין לישן מתניתא מסייע לר' יוסי נדבותיך זו תודה ושלמים שאם אכל מהם לפני זריקת דמים לוקה [והיא ברייתא במכות (ד' י"ז) ופירש"י שאין בו אזהרה מפורשת אלא עשה בלבד ודם זבחיך ישפך והדר והבשר תאכל] ושיטת הירושלמי דזה בא להורות דאיכא לאו של זרות אפילו קודם זריקה נמי והא דקאמר לוקה הוא משום לאו דזרות וע"כ צריך לומר דזריקת פיגול מוציא מידי לאו דזרות דאל"ה היו מצטרפים לאו דזרות דקדשי קדשים עם הלאו דזרות של קדשים קלים דגלי לן קרא דבקדשים קלים איכא לפני זריקה הלאו דזרות. ובש"ס דילן לא משמע הכי דאמרינן במכות (ד' י"ז) אמר רבא זר שאכל מן העולה לפני זריקה לוקה חמש ופריך ולילקי נמי משום לאו דוכל זר לא אכל קודש כו' אלמא דמה שלוקין על תודה ושלמים לפני זר קה הוא לאו מיוחד ואינו משום לאו דזרות וע"כ פריך ולילקי נמי משום לאו דוכל זר לא יאכל קודש ועיין בס' א"ה (ד' א') והמפרש מהרא"פ נדחק מאוד בזה הירו' וכמו שביארתי כן נ"ל: