1
שם (ה"ד) מתניתין כל ספק נגעים בתחילה טהור עד שלא נזקק לטומאה כו' ומשנזקק לטומאה אין בודקין אותו כו' ובגמ' כתיב והדוה בנדתה והזב את זובו מה נידה מטמא באונסים אף הזב מטמא מאונסים מעתה אפי' מראי' ראשונה אמר ר' זעירא לכשיעשה כנדה ופי' הק"ע והפ"מ שיהי' טמא שבעה כנדה ולי נראה לגרוס מעתה אפי' בראי' שני' דכיון דמקיש מה נדה (פי' זבה) וכן פי' הפ"מ מטמא מאונסים אף הזב מטמא באונסים וא"כ אפי' מראי' שני' אמר ר' זעירא לכשיעשה כנדה דהיינו זבה (פי' זבה גדולה שהיא בשלשה ימים) וה"נ בג' פעמים וכמו דאיתא בנדה (ד' ל"ה) בשלישי אקשי' רחמנא לנקיבה רק דהתם יליף מוהזב את זובו והכא יליף מוהדוה דדוקא בפעם שלישית ועיין בנזיר (ד' ס"ה) מנא הני כו':