שם (ה"ב) על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת כו' ובגמ' חד סב שאל מר' יוחנן כזית מן המת מטמא באוהל כולו לא כל שכן אמר לו להביא את הנפל שאין בו כזית חזר ושאל אבר מן המת מטמא לא כש"כ כולו אמר לו להביא את הנפל שלא קרשו איבריו כו'. א"ר מנא לרב חזקיה נהיר את דהוי ר' יעקב בר אחא קאים הכא ואף תרתין שאילין דהן סבא באהלות להייד' מילה לא שהנזיר מגלח עליהן ועוד מן הדא דאמר ר' יוחנן (ופי' הפ"מ דהדין תרתין שאילין לא שאל אלא באהלות דהכא איך השיב ר' יוחנן להביא את הנפל שאין בו כזית הא טומאת נפלים אינו מן התורה ואין הנזיר מגלח עליה) וע"ז אומר ועוד מן הדא דר' יוחנן הייתי סבור שאין הנפלים תורה במה שהוא מושיב את אמן ימי טוהר הדא אמרה שהנפלים תורה. וא"כ ניחא התשובות שהשיב ר' יוחנן בנפל שלא נתקשרו איבריו בנזיר ג"כ שהנזיר מגלח על טומאת נפלים אך במה דאמר ועוד מן הדא דר' יוחנן נדחק בזה הפ"מ דהיינו מדקאמר להביא דמשמע שהחמירו חכמים שיהא יטמא כמו שאר המת אבל שיהא הנזיר מגלח ומביא קרבן עליהם לא והוא דחוק):
[ע"כ נראה לי דהני תרי שאילות לא הי' אלא באהלות אבל לא במתניתין דנזיר דהכא ליכא לתרוצי בנפל דטומאת נפלים אינה תורה להיות הנזיר מגלח עליהן וע"ז אומר ועוד מן הדא דר' יוחנן (פי' ואף שמטמאים טומאת לידה אעפ"כ אין טומאתן טומאת מת מן התורה להיות נזיר מגלח עליהן) וע"ז אומר ועוד מן הדא דר' יוחנן (פי' דאמר בירושלמי (פ"ג דנדה ה"ד) דר' שמעון היא דר"ש אומר נימק הולד עד שלא יצא א"ר יוחנן מודה ר"ש שהוא מוציא את אמו ימי לידה וא"כ מדאמר ר' יוחנן דאף ר"ש מודה דלענין טומאת לידה הוי ולד אבל לענין טומאת אוהל לא הוי ולד אם נימק וע"כ היה אומר דטומאת נפלים לטמא באוהל אינו תורה וכמו דאיתא בש"ס דילן בנדה (ד' כ"ז) א"ר אמי א"ר יוחנן ומודה ר"ש שאמו טמאה לידה ופירש"י ומודה ר"ש במתניתין בשלי' אע"ג שהבית טהור אמו טמיאה לידה כו' וע"ז אומר במה שהוא מושיב את אמו ימי טוהר הדא אמרה שהנפלים תורה והא דאינו מטמא באוהל היינו משום ביטול ברוב ובירושלמי (שם) אמר ר' יוחנן מודה ר"ש שהיא מוציא את ימי לידה ומעתה יהא הבית טמא א"ר בון תיפתר שיצאת שהוא נמוק (והפ"מ פי' משום דטמאה לידה כמו דאיתא בנדה (ד' כ"ז) דאעפ"י שלא ילדה אלא כעין שהזריעה אמו טמאה לידה) ואיפשר לומר דהתם הטעם הוא משום ביטול ברוב אבל אעפ"כ טומאת נפלים הוי מן התורה וא"כ זה הקושי' והתשובה שהשיב הוא ג"כ על מתניתין דנזיר וע"כ לא השיבו כמו שמתרץ בש"ס דילן (ד' נ'] רבא אמר לא נצרכה אלא לרוב בנינו ולרוב מנינו שאין בהם רוב עצמות דזה לא יתיישב על מתניתין דהא לפי שיטת הירושלמי לקמן (ה"ג) אין הנזיר מגלח אף שמטמאין באוהל]: