שם (ה"ב) וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמו ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגין בפני עצמן ראב"ע אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין כו' ובגמ' יש אוכל אשכול וחייב עלי' משום ענבים לחים ויבשים וחרצנים וזגין שרי' לשם משרה סחטן לשם יין והתרו בו משום מכל אשר יצא מגפן היין (פי' שהוא כמו דאיתא בנזיר (ד' ל"ח) אכל ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגין וסחט אשכול של ענבים ושתה לוקה חמש אי הכי לילקו שש על אחת מכל אשר יעשה תנא ושייר כו' והק"ע הקשה שם אהא שאומר שם (ה"א) כוס מזוג משום משרה לוקין עלי' (צ"ל) כוס מזוג אין לוקין עלי' הדא דאת אמר בשלא התרו בו משום משרה אבל אם התרו בו משום משרה לא בדא (פי' שלוקין עלי' משום משרה והכא נמי קאמר דחייב משום משרה נמי). ובש"ס דילן בנזיר קאמר דלוקה חמש ואין משרה בכלל ולי נראה דלשיטת הש"ס דילן הא דחייב על משרה הוא על הלאו דיין והא דכתיב משרה היינו דהתורה חייבה עלי' אע"ג דלית בי' כשיעור יין אעפ"כ חייב משום דהיתר מצטרף לאיסור אבל לא שזהו לאו בפני עצמו ואינו חייב רק על הלאו דיין. אבל שיטת הירושלמי דכיון דכתיב משרה לרבות שהיתר מצטרף לאיסור א"כ הוא לאו בפני עצמו וע"כ איתא בירושלמי סוף (ה"א) אכל כזית יין וכזית משרה אינו חייב אלא אחת זה בפני עצמו וזה בפני עצמו חייב שתים וא"כ היתר מצטרף לאיסור היינו לאו בפני עצמו: