שם (ה"ד) מתני' הריני נזיר מאה יום נטמא יום מאה סותר את הכל ור"א אמר לא סתר אלא שלשים כו' ובגמ' ר' זעירא בשם רשב"ל טעמא דר' אליעזר זאת תורת הנזיר ביום מלאת המטמא ביום מלאת נותנין לו תורת נזיר שמואל בר בא בעי קומי ר' זעירא נטמא באותם הימים מה הן ניתק לתורת נזיר (פי' דהוי כמו נזיר סתם דהא כתיב זאת תורת הנזיר כו' וילפינן שנותנים לו תורת נזיר אבל אעפ"כ הוי כל השלשים יום כיום מלאת ובנזיר סתם הנטמא ביום מלאת אין שביעי שלו עולה לו מן המנין) אמר ר' שמי מכיון דתימר ניתק לתורתו של נזיר א"כ הוי כמטמא בנזיר סתם ביום מלאת והמטמא ביום מלאת אין שביעי עולה לו מן המנין:
והנה המפרשים נדחקו בזה הק"ע והפ"מ ע"כ נראה לי שהוא (ט"ס וכצ"ל) והמטמא ביום מלאת שביעי שלו עולה לו מן המנין א"כ לזה יש לו דין נזיר סתם ביום מלאת דהא ניתק לתורתו של נזיר וא"כ הוי כנזיר סתם וע"ז אומר ר' מנא בעא אם מטמא בתוך מלאת למה לו סותר שלשים יום וא"כ בנזיר סתם אינו סותר אלא שבעה ביום מלאת וא"כ מדנותנים לו שלשים א"כ הוא מחמת שהוא נזיר שפירש ובנזיר שפירש אין שביעי שלו עולה לו מן המנין וכמו שביארתי תחילה (ה"ג) אלא במטמא לאחר מלאת שביעי שלו עולה לו מן המנין דהיינו אם מטמא ביום שלשים לנזיר שפירש וסותר שלשים וע"ז הות הדין אם נטמא שביעי שלו עולה לו מן המנין דהא אין לו ימים שלאחרי' וכיון שאין לו ימים של אחרי' ע"כ שביעי שלו עולה לו מן המנין ודו"ק]: