שם (ה"ג) מתני' סתם נזירות שלשים יום אמר הריני נזיר אחת גדולה וא' קטנה אפי' מכאן ועד סוף העולם נזיר שלשים יום ובגמ' בר קפרא אומר יהי' תלתין ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יהונתן כ"ט פעמים שכתוב בתורה בו' ואית דבעי נשמעינה מן הדא גדל פרע שער ראשו כמה הוא גידול שער פרע שלשים יום ואית דבעי נשמעינה מהכא ובכתה את אביה ירח ימים מה ימים שנא' להלן ל' אף ימים שנא' כאן ל' ואית דבעי נשמעינה מן הדא והימים הראשוני' יפלו כי טמא נזרו ימי' שהותרו שהתירן משה וביה דינו כו' (ופי' הפ"מ ימים שהתירן משה וב"ד דהתירן משה לאלעזר ולאיתמר בני אהרן דכתי' ראשיכם אל תפרעו וסתם פרע שלשי' יום) והוא דחוק כמו שהקשה בעצמו דהא כבר יליף מהא דכתיב גדל פרע שער ראשו והק"ע פי' הלכה למשה מסיני שלא יהיו פחותין משלשים יום והוא דוחק ולי נראה שהוא כמו דאמרינן בתענית (ד' כ"ט) בשנה ראשונה עשה משה את המשכן שניה הקים משה את המשכן ושלח מרגלים כו' בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים וכתיב וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום הני ארבעים יום נכי חד הוי אמר אביי תמוז דההיא שתא מליה מליוה דכתיב קרא עלי מועד כו'. וע"ז אומר ואית דבעי נשמעינה מן הכא והימים הראשונים יפלו כו' ימים שהותרו (פי' שהותרו שנעשו יתירים) ומה הוא שהותירן משה ובית דינו שקבע החודש ביום שלשים וא' וכמו דאמרינן תמוז דהאי שתא מלייה מלוי':