ר' יעקב בר אידי בשם רשב"ל פעמים שהקשין מותרים והדגן אסור פעמים שהקשין אסורין והדגן מותר האיך עבידא זרע בתוכן וסיכך על גבן הקשין מותרין והדגן אסור. זרע באיסור והעביר הסכך הקשין אסורין והדגן מותר ר' זעירא בעי ניחא הקשין מותרין והדגן אסור הקשין אסורין והדגן מותר גדל מתוך איסורו ואת אמרת הדגן מותר ר' זעירא כדעתי' דא"ר זעירא בשם ר' יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפי' מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור:
והנה בש"ע יו"ד הלכות כלאי הכרם וזרעים (סי' רצ"ה) סעי' פ"ה) כתב זרע ירק או תבואה וצמחה ואח"כ סיכך עלי' את הגפן הקשי' מותרין והדגן ידלק וכתב בביאורי הגאון. ירושלמי בר אידי בשם ר"ל פעמי' שהקשין מותרין והדגן אסור והשמיט הבבא השני' זרע באיסור והעביר הסכך הקשין אסורים והדגן מותר והוא כקושי' ר' זעירא גדל מתוך איסור ואת אמרת הדגן מותר ופסק כר"ז וכן מסיק בירושלמי (פ"ו דנדרים) חומר הוא בגידולין דאמר ר' זעירא בשם ר' יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפי' הוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור עיי"ש:
והנה אמרינן בירושלמי (פ"ק דערלה) ר"ש בן יקום בעי קומי ר' יוחנן נטעו צד התחתון לסייג והעליון למאכל צד התחתון למאכל והעליון לסייג א"ל היא הדא היא הדא היא צד התחתון לסייג והעליון למאכל היא צד התחתון למאכל והעליון לסייג וכיצד הוא יודע א"ר יונה מביא זמורה ומסיים עד כאן לסייג מכאן ואילך למאכל ר' זירא בעי ניחא צד התחתון לסייג והעליון למאכל צד התחתון למאכל והעליון לסייג גדל מתוך איסור ואת אמרת הכין ר' זעירא כדעתי' דאמר ר' זירא בשם רבי יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו מוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור:
והנה בש"ע יו"ד (ס' רצ"ד סעי' נ"ז) הנוטע אילן מאכל ואין דעתו לצורך אכילה כו' אפי' אם צידו האחד בין פנימי בין חיצון בין תחתון בין עליון לצורך א' מאלו וצדו השני לאכול את שלצורך אכילה חייב והשאר פטור וכתב בביאורי הגאון אע"ג דר"ז הקשה לא חס לה כמ"שר"ח בשם הגאונים כל דלא אתותב עבדינן כותי' והקושי' קשה גם על מתניתין דאמרינן שם אילן שמקצתו נטוע בארץ כאלו כולו נטוע בארץ ר"א בשם ר"י נעש' כטבל ומעשר מעורבין זה בזה עכ"ל. וצריך לבאר דהא מילתא טעמא בעי מפני מה לא חס לקושי' ר"ז והתם בש"ע הלכות כלאי הכרם וזרעים פסק כר' זירא והכא בערלה לא פסק כר"ז:
ע"כ נראה לי לבאר ע"פ מה שביארתי לקמן על הא דאמרינן שם בירושלמי (פ"ק דערלה) רבי יוסי כרשב"ג (פי' ר' יוסי דאמר דאפילו הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור ולא אמרינן ששורשים חיים זה מזה סובר כרשב"ג דסובר דאילן מקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח"ל צד הנטוע בארץ חייב וצד הנטוע בח"ל פטור וסובר ג"כ דמחלקין הצדדים ולא אמרינן דשורשים חיין זה מזה ומשני אפי' סובר כרבי ערלה תלוי' לדעתו ומעשרות אינם תלוים לדעתו עכ"ל הירושלמי (פי' דמשני דהא דר' יוסי אפי' כרבי דס"ל שאילן מקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח"ל דהוי נטוע בארץ וכמו שביארתי (שם) דס"ל דלא מחלקין הצדדים והוי כטבל וחולין מעורבין זב"ז ואפ"ה מודה לר' יוסי דהפנימי למאכל והחיצון לסייג דהפנימי חייב והחיצון פטור והטעם הוא משום שערלה תלוי' לדעתו ומעשרות אינם תלוים לדעתו (פי' דהא דחיצון לסייג הוא משום דדעתו ומחשבתו שיהיה החיצון לסייג והפנימי למאכל וע"כ אע"פ דס"ל לרבי ששורשים חיין זה מזה אעפ"כ מחלקין הצדדים דאמרינן דכך היה דעתו מתחילה דאעפ"י שינקי אהדדי אפ"ה יהי' הפנימי למאכל וצד החיצון לסייג ולא יהיה מגרע זה לזה:
אבל בפלוגתא דרבי ורשב"ג בהא דמקצתו נטוע בארץ ומקצתו בח"ל דפטור דהא דבח"ל פטור הוא מצד דח"ל פטור בעצם מדין תורה וכמו שאומר הירושלמי דמעשרות אינם תלוים לדעתו וע"כ קאמר דהוי כאלו כולו נטוע באר ולא שחייב כולו אלא דהוי כאלו מעשר וטבל מעורבים זה בזה ולא נוכל לחלק הצדדים כיון דשורשים חיין זה מזה משא"כ החיצון למאכל ופנימי לסייג עכ"ל (שם):
וא"כ הכא נמי אתי שפיר דהא דפסק הש"ע כר' זירא בכלאים ולא כתב רק הא דזרע ירק או תבואה וצמחה ואח"כ סיכך עליו את הגפן דהקשין מותרים והדגן ידלק אבל לא בהיפוך דאם התחתון הוא באיסור וכמו דא"ר זירא שאין גידולי איסור מעלין את האיסור והיינו כיון דיונק מהאיסור ע"כ הוא טפל לגבי עיקר והוי כאלו הוא איסור ג"כ וע"כ אינו מבטל משום שגדל מתוך איסור וזהו דווקא בכלאים שאינם תלוים לדעתו אבל בערלה פסק דאפי' צד התחתון למאכל והעליון לסייג אמרינן דהתחתון אסור והעליון מותר אעפ"י שגדל מתוך איסור אך כיון שתלוי לדעתו אמרינן דדעתו היה מתחיל' שצד העליון עם כל יניקותיו מהתחתון יהיה לסייג וע"כ לא אמרי' בכה"ג דגדל מתוך איסו' אסו' וכמו שמחלק שם הירושלמי בפ"ק דערלה אפי' תימא כרבי ערלה תלוי' לדעתו ומעשרות אינם תלוים לדעתו דמה שתלוי בדעתו יוכל לחלק הצדדים. ואמרינן שצד זה עם כל יניקותיו יהיה לסייג והשני למאכל משא"כ מעשרו' דמקצתן בארץ ומקצתן בח"ל שזה מעורב חיוב עם פטור מצד הדין ע"כ אמר רבי דטבל וחולין מעורבים זה בזה וכן הכא נמי כמו שביארתי דכיון שתלוי לדעתו אעפ"י שצד התחתון למאכל ומחוייב בערלה אעפ"כ צד העליון שהוא לסייג אעפ"י שיונק מן התחתון אעפ"כ כך היה דעתו מתחילה שהעליון עם כל יניקותו יהיה לסייג משא"כ בכלאים וע"כ ניחא פסקי הש"ע ודוק: