(ה"ד) מתני' כל התדיר מחבירו קודם את חבירו וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו ובגמ' לפי שזה מכפר וזה מתכפר (כצ"ל) מוטב שיקדים המכפר למתכפר כמה דכתיב כיפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל נדבת משיח ונדבת נשי' נדבת משיח קודם נדבת ציבור ונדבת נשיא נדבת נשיא קודמת נדבת משיח ונדבת ציבור מי קודם נשמעינה מן הדא נדבת משיח ושעירי עבודת כוכבים עומדין שעירי עבודת כוכבים קודמין מפני שדמן נכנס לפנים לא מר אלא שדמן נכנס לפנים הדא אמרה נדבת משיח ונדבת ציבור נדבת משיח קודמת כו' וכתב הפ"מ הכא קאמר נדבת נשיא קודמת לקרבן ציבור ופליג אש"ס דילן דקאמר בהדי' בהוריות (ד' י"ג) שעירי ע"ג קודמין לשעיר נשיא האי ציבו' והאי יחיד:
והנה שגה בזה הפ"מ ויש ט"ס בירושלמי וצריך לגרוס בירושלמי נדבת ציבור ונדבת נשיא נדבת ציבור קודמת דאם הוא כמו דאיתא בירושלמי דנדבת נשיא קודמת מאי מיבעי' לי' נדבת משיח ונדבת ציבור מי קודם כיון דקאמר תחילה דנדבת משיח ונדבת נשיא נדבת משיח קודם ואח"כ אומר דנדבת ציבור ונדבת נשיא נדבת נשיא קודמת א"כ מאי קא מיבעי' לי' נדבת משיח ונדבת ציבור מי קודם דאפי' נדבת נשיא קודמת לנדבת ציבור מכש"כ דנדבת משיח קודמת דהא קאמר תחילה דנדבת נשיא ונדבה משיח דנדבת משיח קודמת א"כ מכש"כ דקודמת לנדבת ציבור אלא ודאי דיש ט"ס בירושלמי (וצ"ל בירושלמי) נדבת נשיא ונדבת ציבור נדבת ציבור קודמת וע"כ נדבת משיח ונדבת ציבור מי קודם דהא נדבת משיח הוא מקודש יותר דהא נדבת משיח ונדבת נשיא נדבת משיח קודמת:
עוד שם נשמעינה מן הדא נדבת משיח ושעירי עו"ג כו' קודמין מפני שדמן נכנס לפנים לא מר אלא שדמן נכנס לפנים הדא אמרה נדבת משיח ונדבת ציבור נדבת משיח קודמת:
והנה יש להקשות על הא דאמר דנדבת משיח ושעירי עבודת כוכבים עומדין דשעירי עבודת כוכבים קודמין מפני שדמן נכנס לפנים דאמא קאמר הטעם מפני שדמן נכנס לפנים תיפוק לי' דחטאת קודמת לעולה ואפי' חטאת העוף קודמת לעולת בהמה כמו דאיתא בזבחים ע"כ נראה לי דקאמר הטעם מפני שדמן נכנס לפנים דמשום דחטאת קודמת לעולה לא קדמה דכיון דבשעיר עבודה כוכבים פר העולה קדמה לשעירי חטאת א"כ בטל החשיבות של חטאת לגבי עולה בזה דהא הכא פר העולה קודמת לחטאת וע"כ אומר משום ששעירי עבודת כוכבים דמן נכנס לפנים אבל לא משום שהחטאת קודמת לעולה דהא בזה בטלה מעלת החטאת דהא פר העולה קודמת לחטאת וכמו שיתבאר לקמן בזה:
עוד שם הי' שם פר עבודת כוכבים ושעיר הבא עמו וחטאת אחרת פר קודם לשעיר ושעיר קודם לחטאת אחרת וחטאת אחרת קודמת לפר האיך עבידא א"ר יוסי מכיון שהשעיר מחוסר זמן לפר כמו שקדמו פר וחטאת אחרת קודמת לפר ופר של עבודת כוכבים קודמת מפני שקדמו במקרא והוא מפני שבטלה מעלת החטאת מחמת שקדמתו עולה א"כ חטאת אחרת קודמת:
והנה הפ"מ כתב שהוא כמו דאמרינן בזבחים (ד' צ') חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר איזה מהם קודם תקדם חטאת העוף איכא מעשר דקדים לה לקדום מעשר איכא עולה בהמה דקדמה ליה תקדום עולת בהמה איכא חטאת העוף דקדים לה הכא תרגימו מין זבח עדיף ויקדים המעשר קודם לחטאת העוף במערבא אמרי עייל לה עולת בהמה בחטאת העוף ואגבהתי' ממעשר וחשיבות החטאת קודמת וכהא דאמרו הכא לענין בעי' זו והרמב"ם פסק בה' תמורה (ה"ח) כדאמרי במערבא וא"כ הוא הדין לענין דין זה:
והנה הפ"מ שגה בזה דשיטת הירו' הוא דלא כדאמרי במערבא בהש"ס דילן והוא דהטעם הא דהכא תרגימו מין זבח עדיף ויקדים מעשר ואח"כ חטאת הוא משום דחטאת העוף דחתה למעלת עולת בהמה שהיא זבח לגבי עצמה אבל לא לענין מעשר בהמה וע"כ אמרו מין זבח עדיף ובמערבא סברי דעיילא בה עולת בהמה בחטאת העוף ואגבהתי' ממעשר (פי' כיון דהתור' אמרה דחטאת העוף קודמת לעולת בהמה א"כ עיילא בה מעלה דמין זבח וע"כ חטאת העוף קודם):
וא"כ הכא דהירו' קאמר דחטאת אחרת קדמה לפר מפני שהוא חטאת והפר קדמה לשעיר ואם כן אי הוי עיילה בהעולה המעלה של חטאת א"כ הי' קודמת לחטאת וע"כ צריך לומר דהיא דחתה המעלה דחטאת לגבי עצמה אבל לא דעיילא בה המעלה וע"כ חטאת אחרת קודמת וא"כ סברי כמו דאמרי' בזבחים (דף צ') הכא תרגימו מין זבח עדיף:
והנה אמרינן אח"כ בירושלמי אבידת רבו שחצי תלמודו הימנו ואבידה אמו מי קודם רבו הוא שיקדים או עד שיהא כלתלמודו הימנו אבידתו ואבידת אמו כו' ואבידת רבו שלו קודם לאביו ואביו לאמו ואמו לרבו ולאו מתניתא היא האיש קודם לאשה להחיות ולהשיב אבידה סברין מימר בשאין רבו שם אתא מימר לך אפילו רבו שם (ופי' הפ"מ דקאי בשלמדו שניהן עמו אביו ורבו ע"כ אביו קודם) (עוד פי' סברין מימר בשאין רבו שם כלומר עיקר הרבותא קמל"ן בשביל אמו ורבו דמהו דתימא כשאין כאן אבידת רבו ג"כ עמהן אבל אם יש שם גם אבידה רבו נהי דאבידת אביו ודאי קודם לשל אמו מיהו הוי אמינא דאבידת רבו ג"כ קודמת לשל אמו קמל"ן דאפי' אבידת רבו שם הואיל דאין לו קדימה על אביו אין לו קדימה ג"כ על אמו וא"כ משמע דלא אמרי' דלא נדח' קדימ' רבו אלא לגבי האב עצמו אלא דנדחה אח"כ מאמו ג"כ אך הפ"מ שגה בזה דהטעם הוא כיון דחצי תלמודו מרבו אין לו קדימה על אמו דלאו רבו הוא ואף ע"ג דהשבת אבידה של איש קודם להשבת אבידה של אשה אעפ"כ כיון שהיא אמו היא קודמת וע"כ אומר דאתא מימר לך אפילו רבו עמו דלא תימא כיון דדחתה אמו לרבו א"כ נדחה המעלה לגמרי א"כ של אביו אינו קודם לאמו ג"כ ע"ז אומר אע"ג דנדחה המעלה של איש לגבי רבו כיון שהיא אמו אעפ"כ לא נדחה לגבי אביו וע"כ אביו קודם מפני שהאיש קודם להאשה להשבת אבידה:
[והנה התוס' כתבו בזבחים (ד' צ') איבעי' להו תדיר ומקודש איזה מהם קודם כו' וכתבו התו' בד"ה תדיר קודם כו' וא"ת תפשוט ממתני' דתני מוספי שבת קודמין למוספי ר"ח דמשמע אפי' עולת מוסף של שבת קודמין לחטאת מוסף של שבת ר"ח וי"ל כיון דעולת מוסף של שבת קודמת לעולת מוסף ר"ח משום דתדיר' קודמת נמי לחטאת שהשוה הכתוב עולה דמוסף עם החטאת וקשה דלמאי אמרו שהטעם הוא משום דהשוה הכתוב עולה דמוסף עם החטאת ואמאי לא תירצו כיון דעולת מוסף של ר"ח קדמה לחטאת וכמו דמשמע מהרמב"ם (פ"ז מה' תמידין ומוספין) בר"ח מקריבין מוסף ר"ח אחר תמיד של שחר וכמה הוא מוסף ר"ח פרים שנים ואיל א' וז' כבשים הכל עולות ושעיר עזים אחד חטאת וא"כ מקריבין השעיר של מוסף אחר עולת ר"ח וכמו דאמרינן בזבחים (ד' צ') כמשפט כתיב בהו וע"כ עולות החג קודמין לשעיר החטאת והוא הדין לר"ח א"כ נימא דע"כ עולת שבת קודמת לחטאת ר"ח משום דעולת ר"ח דחי חטאת של ר"ח ואי אמרי' עיילי בה עולות בהמה בחטאת העוף ואגבהתי' ממעשר וא"כ נכנס המעלה של החטאת בהעולות א"כ איפשר דהעולות של ר"ח קדמו לשל שבת משום דיש בה המעלה דחטאת וא"כ אי מקודש עדיף מתדיר א"כ צריך שיקדימו העולות של ר"ח וא"כ מ"מ מוכח דתדיר עדיף ממקודש ומה תירצו התו' דמוספין אתקשו להדדי ואיפשר לומר דהתם בזבחים נכנסה בה המעלה של זבח ע"כ ממילא דחי מחמת שהיא בעצמה חטאת אבל לא שיקדימו העולות של ר"ח מחמת שנכנס בהם המעלה דחטאת אך בירושלמי פ"ג דהוריות (ה"ד) קאמר מעתה של ר"ח יקדים לשעיר הבא עמו מפני שקדמו ומשני על עולת התמיד יעשה ונסכו וא"כ שעיר של ר"ח קודם וא"כ לא קשה קושי' התוס' אך איפשר שזהו כמו דאמר בזבחים (ד' פ"ב) דקאמר מאי לאו דחג לא לנדבה אבל לרבינא דמסיק דמשפט כתיב בהו אפשר דבר"ח נמי הדין כן כמו שכתב הרמב"ם ועיי"ש בפ"מ:
ועוד נראה לי דהא דאיתה בזבחי' (ד' צ') במערבא אמרי עילי בה עולת בהמה בחטאת העוף ואגבהתי' ממעשר היינו ממה שאמרה התורה דחטאת העוף קודמת לעולה אלמא דחטאת העוף מחמת שהיא חטאת קודמת לעולה אע"ג שהוא זבח אלמא דמעלה דחטאת גדלה אפי' מזבח אבל הכא במוספי שבת שקודמין לר"ח הא דהתורה אמרה בר"ח שהעולות קודמין אינו רק דווקא במוספין וע"כ הקשו התוס' דאמאי מוספי שבת קודמין למוספי ר"ח הא איכא חטאת דקדמה לעולה ואע"ג דבמוספי ר"ח עולות דמוספין קדמי היינו שהתורה אמרה במוספי ר"ח דווקא אבל לא שמחמת זה יהיו מוספי שבת קודמין אף שהם עולות וע"כ כ' התוס' כיון דעולת מוסף דשבת קודמת לעולת מוסף דר"ח משום דתדירה קודמת נמי לחטאת שהשוה הכתוב עולה דמוסף עם החטאת:
שם קרבן איש קרבן אשה קרבן האיש קודם הדא דתימר כשהיו שניהם שוין אבל אם הי' זה פר וזה גדי כהדא דמר ר' פנחס בשם ר' הושעי' עבד מביא פר ורבו מביא פר (צ"ל ורבו מביא גדי) עבד קודם לרבו תנינן תמן פר משיח ופר העדה עומדין פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו (והפ"מ לא פירש בזה כלום) והנה נראה דמדייק דאמאי קתני פר משיח ופר העדה פר משיח קודם ואמאי לא תני דשעירה של משיח קודמת ג"כ לפר העדה וכגון בעו"ג דאמרינן בסנהדרין (דף ס"ב) ובהוריות (ד' ו') דהני כהן משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה וחכ"א בהעלם דבר ושוין שבשעירה כיחיד ואמאי לא תני דאפי' שעירת משיח קודם לפר העדה אלא ודאי דמחמת שפר הוא גדול ע"כ הוא קודם לשעירת משיח אעפ"י שהוא מקודש (וכמו שאבאר לקמן על הא שמביא אח"כ הא דמתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו) אך עכ"ז לא יתיישב דודאי פר העדה קודם מפני שדמו נכנס לפנים כמו דאמר תחילה נדבת משיח ושעירי ע"ג קודמין מפני שדמן נכנס לפנים וא"כ ה"נ בפר שדמו נכנס לפנים אבל שעירת ע"ג אין דמו נכנס לפנים:
ואיפשר שמדייק מדלא קתני קרבן משיח וקרבן העדה עומדין קרבן משיח קודם אלא ודאי דדוקא בשניהם פרים אבל אם הי' קרבן של ציבור גדול יותר מקריבין של ציבור תחילה:
והנה הפ"מ כתב קרבן האיש וקרבן האשה ובתוספתא פ"י דזבחי') מנחת האיש קודמת למנחת האשה וכן הביא הרמב"ם ולא הביא הא דמחלק הכא בין שניהם שוין או לא וצריך לבאר דמ"ט לא הביא הרמב"ם הא דירו' שמחלק בין שניהם שוין או לא וע"כ נראה לי שיש להביא ראי' דהש"ס דילן לא סבר הכי דהא איתא בזבחים (ד' צ') פרים קודמי' לאילים ואילים קודמין לכבשים כבשים לשעירים מאי לאו דחג ופירש"י דשעירים הוי חטאת וכבשים עולה וקתני כבשים קודמין לא לנדבה פרים קודמים לאילים שכן נתרבו בנסכים וכן אילים לכבשים כבשים לשעירים שכן נתרבו באליה אלמא דהא דפרים קודמים הטעם היינו דווקא משום שנתרבו בנסכים אבל לא מחמת שהפר הוא גדול וכן איתא בפ' ידיעות הטומאה (ד' ט"ו) אלא גדולות במינן כו' והתני' נאמר בעילת בהמה כו' ללמדך שא' המרבה וא' הממעיט כו' וכתבו התוס' אע"ג דאיתא ביומא (ד' ל"ד) הא' המיוחד שבעדרו וגבי פרה אדומה כו' שאם מצאת נאה הימנה מצוה לפדות מכל מקום לא הוי לו להתפאר בכך כיון שמצוה בזה כמו בזה כו' אלמא דאין זו מעלה בגדולת הקרבן ואיפשר דהא דקאמ' בירו' שאם אין שניה' שוין קרבן האשה קודמת היינו בפר וגדי והוא מחמת שנסכי' מרובין וע"כ לא חילק הרמב"ם במנחה שאין שניהם שוין דאעפ"י שמנחת האשה מרובה אעפ"כ מנחת האיש קודם:
[אך לפי מה שביארתי במ"א שע"כ מביא אח"כ מעשה בר"א ור' יהושע ור' עקיבא שעלו לעולת אנטוכיא על עסץ מגבת חכמים והוה תמן חד אבא יהודה עביד מצוה בעין טובה כו' וקראו עליו הפסוק הזה מתן אדם ירחיב לו כו' וכן הא דמייתי אח"כ ר' חייא בר אבא עביד פיסקא כו' נטלו ר' חייא רבה והושיבו אצלו וקרא עליו כו' מתן אדם כו' וכן בהא דרשב"ל כו' דקרא עליו מתן כו' וכתב ע"ז הפ"מ איידי דאיירי מתניתין בענין גבי' לכסות ולהוציא מבית השבי נקט להני עובדי וביארתי במ"א דלהכי נקט נהני עובדי הוא משום דקאי אהא דאמר הדא דתימר בששניהן שוין אבל אם הי' זה פר וזה גדי כהיא דמר כו' עבד מביא פר ורבו מביא גדי (כצ"ל) עבד קודם לרבו וע"כ מייתי הני עובדי הכא דקרו עלי' מתן אדם ירחיב צו כו' וא"כ משמע דהטעם הוא משום שהקרבן גדול יותר):
[ואיפשר לומר דהא דאמר בירושלמי דקרבן האיש וקרבן האשה היינו דווקא בשניהם שוין אבל אם הי' זה פר וזה גדי קרבן האשה קודם ומשמע דזהו מפני שהקרבן יותר גדול היינו דווקא לגבי הנותן אבל אין המעלה על הקרבן גופא אף שהוא יותר גדול רק כמו דאיתא בזבחים (שם) פרים קודמים לאילים שכן נתרבו בנסכים וכן אילים לכבשים כבשים לשעירים שכן נתרבו באליה אבל אין החשיבות על הקרבן גופא (וכמו דאיתא בשבועות (שם) אלא גדולות במינן מי איכא חשיבותא קמי שמיא כו':
וע"כ ניחא דבזבחים (ד' צ') מיירי בציבור שמקריבין או ביחיד שמקריב שניהם ע"כ אין מעלה על הקרבן רק אם נתרבו בנסכים אבל בירושל' מיירי בשנים שמקריבין קרבנות ע"כ מי שמקריב קרבן שהוא יותר גדול הוא קודם וכמו שמביא אח"כ כל הני עובדי שקראו עליהם מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו שהמעלה הוא לגבי הנותן לא בהקרבן גופא:
אך מהא דכתיב גבי תמיד את הכבש הא' והיינו המיוחד שבעדרו וא"כ משמע דהחשיבות הוא על הקרבן גופא דכיון שבא מתרומת הלישכה א"כ מהו החשיבות בבחי' הנותן אלא ודאי שהחשיבות הוא בקרבן גופא וכמו דאמרינן במנחות (ד' ע"ד) דאמר רבה היו לפניו ב' חטאות א' שמינה וא' כחושה שחט שמינה ואח"כ שחט כחושה חייב כחושה ואח"כ שמינה פטור ולא עוד אלא שאומרים לו הבא שמינה לכתחילה ושחוט וא"כ מוכח דיש חשיבות על הקרבן גופא ועיי"ש הא דמסיק שם ואבע"א ההיא ר' אמי אמרה]: