שם (ה"ג) ולא נמצאת עוקר כל שם הוצא' אמ' ר' שמואל כשאמרו גרוגרת אחת מותרת ושתי גרוגרות אסורות ואתיא כמאן דמר הכנסה והוצאה אחת היא ברם כמאן דמר הכנסה והוצאה שתים הן ולא נמצאת עוקר כל שם הכנסה ונראה לי שהוא ט"ס וצ"ל ולא נמצאת עוקר כל שם הוצאה (ובכאן צ"ל ואתי כמאן דמר הכנסה והוצאה אחת היא ברם כמאן דמר הכנסה והוצאה שתים ולא נמצאת עוקר כל שם הכנסה והוא ט"ס (וצ"ל) לא נמצאת עוקר כל שם הוצאה ובכאן (צ"ל) שאמרו גרוגרת א' מותרת ושתי גרוגרות אסורו' (פי' דמקשה דהא הוצא' הוי עקירה כל הגוף אך למאן דאמר דהכנסה והוצאה אחת היא ע"כ הוי כקיום מקצת וביטול מקצת אבל למאן דאמר דהוי שתים א"כ עוקר כל שם הוצאה כיון דהוי שתים) וע"ז משני שאמרו גרוגרת אחת מותרת ושתי גרוגרות אסורות ועיין בספרי נועם ירושלמי בפ"ק דשבת (ה"ג) ר' בון בר חייא בעי כזית היום ולמחר כשני זיתים האיך עבידא עי' בפ"מ שנדחק בזה ולי נראה דכמו שכזית הוא אם הורה לא הוי עקירת כל הגוף מחמת שאמ' שאינו מוהר רק בכזית אבל בשני זיתי' לא ולא הוי עקירת כל הגוף גבי כזית (וכצ"ל) בשני זיתים היום אבל כזית מותר לא הוי עקירת כל הגוף וכזית למחר מהו (פי' שאמר ששיעור החלב הוא בכזית אך שזהו רק למחר אבל היום מותר לגמרי) וע"ז אומר האיך עבידא ופשיט מזה נביא ומדיח יכול אם יאמרו לך אל תתן תפילין היום תן למחר תשמע להם ה"ל ללכת בהם בכולן לא במקצתן הרי עקרת שם כל אותו היום ותימר אין כאן עקירת הגוף וכא אין כאן עקירת כל הגוף ונראה לי שהוא ט"ס וצ"ל יכול אם יאמרו לך אל תתן תפילין היום תן למחר אל תשמע להם (כצ"ל) ת"ל ללכת בהם בכולן לא במקצתן הרי עקרת שם כל אותו היום ותימר אין כאן עקירת הגוף והכא נמי אין כאן עקירת הגוף והא שאומר שישמע לו (לפי גירסתי) הוא בנביא שלא הוחזק וצריך ליתן אות או מופת וכמו דאיתא בסנהדרין וד' ל) בכל אם יאמר לך נביא עבור על דברי תורה שמע לו חוץ מעבודת כוכבים
ר' מנא שמע לה מן דבתרה עיין בפ"מ שכתב דשמע לה מן דבתר' היינו דאמר אח"כ שמואל בר בא כשאמרו אמה מותרת ושתיאמות אסורות הרי עקרה כל שם אותה האמה ותימר אין כאן עקיר' הגוף וכא אין כאן עקירת הגוף והוא דוחק:
ע"כ נראה לי דשמע מהא דבתרה היינו מה דאיתא בברייתא אח"כ וכמו דאיתא בהוריות (ד' ד) תא שמע נביא שנתנבא לעקור דבר מדברי תורה חייב לביטול מקצת ולקיום מצות ר"ש אומר פטור ובעבודת כוכבים אפי' אמר לו היום עובדה ולמחר בטלה חייב וא"כ מוכח דזה הוי כקיום מקצת וביטול מקצת:
והא דאמר דשמע לה מהדא דבתרה ואמאי לא פשיט מתפילין שאומר לו אל הניח תפילין היום דש"מ דהוי כביטול מקצת וקיום מקצת איפשר לומר דהטעם דבתפילין כיון שעובר בשב ואל תעשה וא"כ לא הוי עקירת הגוף רק כשיבטלה לעולם אבל אם אמר אל תניח תפילין היום לא עבר רק בשב ואל תעשה וא"כ אם מניח למחר הוי קיום מקצת וביטול מקצת אבל בחלב אם אמר היום מותר לאכול חלב וא"כ עובר בקום ועשה א"כ כל שעה ושעה הוי עבירה בפני עצמה ואם אינו אוכל חלב למחר מ"מ היום אכל חלב ע"כ לא הוי כקיום מקצת וביטול מקצת ע"ז אומר ר' מנא שמע לה מן דבתרה (פי' ממה דאמר דבעבודת כוכבים אפי' אמר לה היום עובדה ולמחר בטלה דא"כ הרי עובר בקום ועשה וא"כ הוי כל יום מיוחד בפני עצמו ואעפ"כ תני בברייתא דהוי קיו' מקצת וביטול מקצת וה"נ לענין חלב אם אמר שהשיעור הוא בכזית אך זהו למחר אבל היום מותר הוי כקיום מקצת וביטול מקצת אף שהוא בקום ועשה.
וע"ז אומר שמואל בר בא אומר כשאמרו אמה מותרת ושתי אמות אסורות הרי עקרת כל שם אותה האמה ותימר אין כאן עקירת הגוף וכא אין כאן עקירת הגוף וצריך לבאר דא"כ מ"ט לא מייתי ראי' מהא דאיתא שם בחלב גופא דאמרי דכזית מותר ושתי זיתים אסור הוא משום דאם אומרים כזית מותר ושתי זיתי חלב אסורים אף דהם אומרים שבכזית ליכא אפי' חצי שיעור והוא אם אינו רוצה להשלים דאלו"ה הא אמר שמואל לעיל (ה"א) והוא שהורו מותר וא"כ צריך לומר שהם אומרים דבכזית מותר לגמרי אך זה דווקא אם אינו רוצה לאכול רק כזית אבל אם אוכל שני זיתים הרי חצי שיעור נמי אסור וכמו דאיתא בירושלמי (רפ"ו דתרומות) ומודה ר"ל בעתיד להשלים וע"כ הוי כקיום מקצת וביטול מקצת דהא יש בשני זיתים כזית נמי דהא חיוב של שני זיתים יש בו כזית שיצטרף שיעור ב' זיתים וע"כ הוי כקיום מקצת וביטול מקצת דהא החיוב של שני זיתים הוא מחמת שיש בו כזית וע"כ מיבעי' לי' אם אמר כזית למחר אבל היום מותר אי הוי כקיום מקצת וביטול מקצת דהא החיוב של כזית דלמחר אינו בא מחמת היום וע"כ איפשר לא הוי כביטול מקצת וקיום מקצת:
וע"ז אומר שמואל בר בא כשאמרו אמה מותרת ושתי אמות אסורות דהיינו לענין הושטה מרה"ר לרה"י וכמו דפריך ולא נמצא עוקר כל שם הושטה. ע"ז משני בשאמרו אמה אחת מותרת ושתי אמות אסורות וסובר שמואל דבעינן שיעור ד' אמות לענין המעביר והזורק ואינו אסור מחמת המעביר והזורק אלא אם זורק ד' אמות ועיקר העבירה הוא בהשלמת הד' אמות וע"כ איתא בשבת (ד' קנג) עוד אחרת כו' מא היא מוליכו פחות פחות מד' אמות כו' והכא מאי כבוד כו' דילמא אתי לאתויי ד' אמות כו' א"כ אינו אסור רק דילמא אתי לאתויי ד' אמות אבל לא מתורת חצי שיעור מחמת דחזי לאיצטרופי א"כ אינו עובר רק בהשלמת ד' אמות וה"נ כשאמר אמה אחת מותר וב' אמות אסורות אינו משום דמצטרף האמה הראשונה אלא דכך הוא השיעור וא"כ עקר כל אותה אמה והוי כמו שעקר שם כל אותו היום ואפ"ה אמרינן דהוי כקיום מקצת וביטול מקצת והכא נמי אם אמרו דהשיעור הוא בכזית אלא דהיום מותר ולמחר אסור לאכול חלב דהיינו בכזית אף שאין אותו היום שייך למחר אעפ"כ הוי כקיום מקצת וביטול מקצת כמו באמה אחת ושתי אמות אבל לא פשיט מחלב דהתם הוי המקצת מצטרף להשלמת השיעור משא"כ בד' אמות והענין הוא דבחלב הוא עצם האיסור והכזית הוי השיעור הל האיסור וע"כ יש בו חצי שיעור משא"כ בד' אמות שהשיעור ד' אמות הוא עצם האיסור אבל בפחות לית כאן חצי שיעור וע"כ פשיט מהא דאמה אחת מותרת שתי אמות אסורות לענין אם אומרים שהיום מותר לאכול הלב ולמחר אסור דהוי הקיום מקצת וביטול מקצת אבל בחלב שאמרו ושני זיתים אסורים וכזית א' מותר דהוי קיום מקצת וביטול מקצת משום דהתם בשני זיתים הוא ע"י הצטרפות כזית ראשון וע"כ הוי קיו' מקצת וביטול מקצת משא"כ ד"א דהוצא' וכמו שביארתי ודו"ק: