שם (ה"ד) ר' סימון בשם ריב"ל בן דרום שאמר מגליל הבאתיה נאמן (צ"ל שאמר מדרום הבאתיה נאמן) ובן גליל שאמר מדרום הבאתיה אינו נאמן ר' ירמי' סבר מימר בתרומה שנעשה ע"ג קודש הא ע"ג עצמה לא א"ר יוסה ואפי' נעשית ע"ג עצמה:
ונראה לי דפליגי על הא דתנן ובשעת הגיתות והבדים אף על התרומה אם האמינוהו על התרומה שיהא הטהרה אצל קודש ג"כ או שדוקא אם אומר ששמרה על טהרת הקודם וכמו דאמרינן בחולין (דף ל"ה) מתיב רמי בר חמי שלישי שני לקודש ואין כו' א"ל הנח לתרומה שטהרתו טומאה היא אצל קודש ומנא תימרא דתנן בגדי ע"ה מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש אמר רבא מדרסות קא אמרת שאני מדרסות שמא תשב עליהן אשתו נדה אבל בפירי לא אמרינן ור' יצחק בפירי נמי אמר מתיב ר' ירמי' מדיפתי ומי אמרינן בפרי והתנן אם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן ולא קא מטמא לי' תרומה לקודש ואי אמרה טהרתה טומאה אצל קודש תיטמא לי' תרומה לקודש א"ל טומאה בחיבורין קא אמרת טומאה בחיבורין שאני דמיגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה וכתבו התוס' וא"ת שאני הכא ששמרה על טהרת הקודש וממה נפשך כיון דמהימנת לי' אקודש מהימן נמי אתרומה ויש לומר כיון דתרומת חבר נמי מטמא קודש משום דטהרתה טומאה אצל קודש נא שייך הכא להימני' לעם הארץ כו':
וע"ז אומר ר' ירמי' סבר בתרומה שנעשית ע"ג קודש הא על גבי עצמה נא (פי' אפילו בשעת הגיתות דכיון דתרומת חברנמי מטמא קודם משום דטהרתה טומאה היא אצל קודש ע"כ מטמא את הקודש אפי' בשעת הגיתות והבדים אלא דווקא בתרומה שנעשית ע"ג קודם הא על גב עצמה לא א"ר יוסי אפי' נעשית ע"ג עצמה משום דסובר דדווקא בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש וכמו דאמרינן (שם) אמר רבא מדרסות קא אמרת שאני מדרסות שמא תשב עליהן אשתו נדה אבל בפירי לא אמרינן (ולקמן יתבאר עוד בזה). מתניתא פליגא על ר' יוסי צריך לעמוד עליהן עד שיטבילו. וא"כ משמע דדווקא אם נעשה על טהרת הקודש ומשני פתר לה שלא בשעת הבד כו':