מתניתין חומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים בתרומה אבל לא בקודש אחוריים ותוך ובית צביעה בתרומה אבל לא בקודש ובגמ' ר' חייא בשם ר"י מפני שאוכלי תרומה זריזין ואוכלי קודש אינן זריזין א"ר חנני' קומי ר' מנא והדא היא מעלה אילו דבר שהוא שוה בזה ובזה טמא בזה וטהור בזה ודא היא מעלה א"ל תיפתר במזוקק לקודש:
והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו לפרש מה שאמר תיפתר במזוקק ופירשו בדוחק גם קשה דא"כ משמע דנדחה הטעם הא דקאמר מפני שאוכלי תרומה זריזין ואוכלי קודש אינם זריזין דהא מקשה על זה והדא היא מעלה אילו דבר שהוא שוה בזה ובזה טמא בזה וטהור בזה דא הוא מעלה. אבל לפי הטעם מפני שאוכלי תרומה זריזין ואוכלין קודש אינן זריזין א"כ זהו לא מצד שהוא חמור בקודש מבתרומה אלא מפני שאוכלי תרומה ואוכלי קודש אינם זריזין וע"כ משני תיפתר במזוקק לקודש וכן משמע מהתוס' חגיגה (ד' כ"ד) בד"ה דתנן כו' וי"ל דאיכא למימר דבתרומה לא גזר משום דגזרינן גבי תרומה אבל לא גבי קודש הילכך לא שייך למימר בהך מעלה ודוגמתו מצינן בריש פירקין בירושלמי גבי חומר בקודש ר' חייא בשם ר' יוחנן מפני שאוכלי תרומה זריזין ואוכלי קודם אינם זריזין א"ר חנינא קומי ר' מנא הדא הוא מעלה אילו דבר כו' בזה ובזה בזה טהור ובזה טמא הדא הוא מעלה אלמא לא כו' מעלה בדבר התלוי בזריזות עכ"ל וא"כ משמע מהתוס' לפי פירושם בירושלמי דנדחה זה הטעם משום דאוכלי תרומה זריזין ואוכלי קודם אינם זריזין והנה אמרינן בירושלמי (סוף ה"א) שלא כמדת הקודש מדת התרומה שבקודש מתיר את החוטים ומנגב את הנקבים ואח"כ קושר ובתרומה קושר ואח"כ מטביל אוכלי תרומה זריזין הן והן חצין אותה אוכלי הקודם אינם זריזין ואינן חצים אותה א"כ משמע שלא נדחה הטעם של אוכלי תרומה זריזין כו' ואעפ"כ תני לה במעלות שחומר בקודש מבתרומה:
ע"כ נראה לי דהא דקאמר א"ר חנני' קומי ר' מנא והדא היא מעלה אילו דבר שהוא שוה בזה ובזה כו' לא קאי אהא דאמר תחילה שאוכלי תרומה זריזין והא דקאמר אילו הוא דבר ששוה בזה כו' הוא כמו שכתב הט"א בריש פירקין ונראה לי דכל הני מעלות כו' לאו בחדא מחתינהו דהא דמטביל כלי בתוך כלי לתרומה אבל לא לקודש דהני היינו שהכלי הנטבל משתמש בה בתר טבילה קידש או תרומה ולא מיירי בגופו של קודם ותרומה עצמן. וכן ההוא דאחוריים ותוך נמי בכה"ג מיירי ואע"ג דבמשנה גרס בה בתרומה אבל לא בקודש נראה לי דט"ס הוא אלא לתרומה ולקודש בלמ"ד גרסינן ולצורך קאמר אבל בקודש בב' משמע דבגופן של קודש ותרומה עצמן מיירי והא ליתא דלא שייך בגופן החילוקים דאחורים ותוך כו' ובסדר המשנה ירושלמית גרסינן בתרי הני בבא בתרומה אבל לא בקודש ופי' כמו בלמ"ד וכמו שכתבתי עכ"ל:
וע"ז קאמר בירושלמי א"ר חנני' קומי ר' מנא והדא הוא מעלה אילו דבר ששוה בזה ובזה בזה טמא ובזה טהור ודא הוא מעלה (פי' שמקשה לפי פשטות המשנה דגריס חומר בקודש מבתרומה דהיינו בבי"ת וא"כ כיון דגריס בבי"ת ע"כ מפרש דהיינו בקודש שהוא עצמו קודש דהיינו כלי שרת ותרומ' לא שייך באוכלין טבילה וע"ז מקשה דאיך תנן חומר בקידש ובתרומה הא לא דמי אהדדי דבתרומה הוי הפי' הכלי שמטבילים להשתמש בה תרומה ובקודש היינו בכלי שהיא עצמה קודש. וע"כ מקשה והדא היא מעלה אילו דבר שהוא שוה בזה ובזה טמא בזה וטהור בזה דא היא מעלה אבל אם אינם שוים אינה מעלה והכא אינם שוים דבתרומה מיירי שמטביל הכלי לתרומה ובקודש היינו שהיא עצמה קודש א"כ ליכא מעלה דהא דתרומה מטבילין כלי בתוך כלי היינו מפני שזהו רק להשתמש בה תרומה אבל בקודש שהכלי עצמה היא קודש ע"כ אין מטבילין כלי בתוך כלי:
וע"ז משני א"ל תיפתר במזוקק לקודש. (פי' שאין הפי' של בקודש שהכלי עצמה קודש אלא במזוקק לקודש דהיינו שמטבילין את הכלי להשתמש בה קודש והא דאמר בקודש היינו כמו לקודש וע"כ הוי מעלה אבל לא מקשה אהא שאמר מפני שאוכלי תרומ' זריזין ואוכלי קודש אינם זריזין רק כמו שביארתי והא דמשני במזוקק לקודש היינו שמטבילין הכלי להשתמש בה קודש:
וכן איתא בירושלמי לקמן (סוף ה"א) א"ר זעירא קומי ר' מנא לית הדא אמרה שלא עשו גופו כזב אצל הקודש (פי' גופן של אוכלי תרומה כזב אצל אוכלי קודש) אין תימר עשו גופו כזב אצל קודש אפי' עבר ונשא יהא טמא א"ל תיפתר במזוקק לקודש (פי' הא דתנן הנושא את המדרס אבל לא את הקודש מיירי במזוקק לקודש את הכלי המזוקק לקודש פי' שישתמש באותו כלי קודש אבל לא קודש עצמה) וה"נ הפירוש הא דתנן חומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים בקודש אבל לא בתרומה היינו נמי בכלים שמשתמשין בו קודש וכן תרומה היינו נמי שמשתמשין בה טומאה א"כ שניהם שוים דמיירי בכלים ע"כ תנן חומר בקודש מבתרומה: