ר' חייא בשם ר' יוחנן תפילת המנחה ותפילת המוספין תפילת המנחה קודמת הוון בעו מימר כשאין ביום כדי להתפלל שניהם. אבל אם יש ביום להתפלל שניהם מוסף קודמת. ר"מ בשם ר' יוחנן אפי' יש ביום כדי להתפלל שניהם תפילת המנחה קודמת. והתני הקדים תפילת המנחה לתפילת המוספין יצא לשעבר הא בתחילה לא פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה. כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד דלא תסקון לאריסטון תהוין מצלין דמנחתא עד דלא תסקון כו':
והנה הרא"ש כתב (בפ"ד דברכות) משמע שכך אמר להם דבשעת מנחה קטנה שהוא עיקר זמן המנחה יש להקדים תפילת המנחה קודם לתפילת המוסף. אבל מנח' גדולה דשבע שעות אין לחוש. ומיהו גמרא דידן לא סבר הכי דאפי' בשעה שביעית פוסקין שצריך להקדים תפילת המנחה כו'. [והא דקאמר בירושלמי פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון כו' כמו שמביא ראיה דבדיעבד יצא אם התפלל מנחה בזמן מנחה גדולה. והביא ראיה מדריב"ל שצוה לתלמידיו שיתפללו לאחר שש שעות קודם שיעלו לאכול באריסטון או שהביא ראיה על שאין זמן תפילת המנחה במנחה גדולה. והביא ראיה להא דריב"ל שבאריסטון צוה להם. וא"כ מוכח שאין עיקר זמנה. וכן כתב המעיו"ט וכתב שבין כך ובין כך סברת הירושלמי. שעיקר זמן תפילת המנחה בזמן מנחה קטנה לא בזמן מנחה גדולה. והביא סיוע להרמב"ם שכתב דדוקא בדיעבד יצא אם התפלל מנחה בזמן מנחה גדולה והפ"מ שגה בזה שהבין דהירושלמי מתרץ דמיירי אם רוצה ליכנס לסעודה דאז צריך להתפלל תחילה מנחה. ובאמת לא הביא הא דריב"ל רק להוכיח מזה שיוצא בדיעבד אם התפלל מנחה בזמן מנחה גדולה כמו שביארתי:
ונראה לי לבאר הא דפליגי הירושלמי והבבלי בזה דלשיטת הירושלמי הא דמתפלל מנחה קודם מוסף היינו דוקא בזמן מנחה קטנה. אבל לא בזמן מנחה גדולה. ולשיט' הש"ס דילן מוכח דס"ל דאפי' בזמן מנחה גדולה נמי צריך להתפלל תפילת המוסף קודם. וכמו שביארתי (בספ"ג דתרומות) רבי שמואל בר אבא בעי מעשר ראשון שהקדימו בשבלין עובר או אינו עובר אלא על הסדר. והגהתי שם שצ"ל אינו עובר אלא על הגורן. וכמו שביארתי. דמיבעי לי' במעשר ראשון שהקדימו בשבלין אם עובר או שאינו עובר אלא על הגורן היינו משום שכבר חל עליו חיוב התרומה. משא"כ שלא על הגורן דלא חלה עליו חובת התרומה ע"ש שהארכתי בזה דהש"ס דילן פשיטא לי' דעובר. וכמו דאמרינן בביצה (ד' י"ג) ולימא לי' כי היכי דיהבו לי הכי יהיבנא לך אמר רבא קנסא. ופירש"י על שהקדים וגרם להערים על ד"ת שהמשנה סדר המעשרות עובר בלאו מלאתך ודמעך לא תאחר. דהכי קאמר לא תאחר תרומ' להקדים לה מעשר:
ונראה לי דפליגי בזה דהירושלמי מיבעי לי' אם עובר או אינו עובר אלא על הגורן דכיון דלא חלה עליו חובת התרומה אינו עובר והש"ס דילן סובר דכיון דבדיעבד אם היה מפריש תרומה בשבלין תרומתו תרומה וכמו במעשר שהקדימו בשבלין דהוי מעשר וה"נ תרומה. וע"כ ס"ל להש"ס דילן דעובר דהוי כמו שחל עליו חובת התרומה. אע"פ דלכתחילה אינו יכול להפרי' תרומה. ולהירו' מיבעי לי' אי אמרי' דכיון דלכתחילה לא יפריש. הוי כמו שלא חל עליו חובת התרומה. ואע"ג דהתם מיבעי לי' אם אינו עובר רק על הגורן היינו משום מה שהקדים להפריש בשיבלין הוא נמי בדיעבד וע"כ מיבעי לי' אם עובר בבל תאחר משא"כ בתפילת מנחה כיון דלכתחילה צריך להתפלל אם לא מטא זמן מנחה על כן פשיטא ליה דתפילת המוספין קודם:
וע"כ איפשר לומר דה"נ אזלי הירושלמי והבבלי לשיטתי' דלהירושלמי אינו צריך להקדים תפילת המנחה לתפילת מוספין אלא בזמן מנחה קטנה דאז עיקר זמנה לכתחילה אבל בזמן מנחה גדולה צריך להקדים תפילת המוספין. אע"ג דמנחה הוא תדיר. אך כיון דלכתחילה לא יכול להתפלל מנחה הוי כמו שלא חלה עליו חובת המנחה. והש"ס דילן אזיל לשיטתי' דאמרינן בביצ' (דף י"ג) דמעשר ראשון שהקדימו בשבלין עובר. וכמו דאמרינן משום קנסא שגורם לעבור על ד"ת אע"ג דלכתחילה אינו יכול להפריש תרומה. אעפ"כ כיון דבדיעבד הוי הפרשה. ע"כ עובר על בל תאחר. וה"נ לענין תפילת המוספין דכיון דבדיעבד יצא בתפילת המנחה אפי' בזמן מנחה גדולה א"כ אינו יכול להתפלל תפילת המוספין פין משום דצריך להתפלל תפילת המנחה קודם. דהא בדיעבד יצא בזמן מנחה גדולה:
ועוד איפשר לומר דהש"ס דילן סובר דיכול להתפלל תפילת המנחה אפי' בזמן מנחה גדול'. וכמשמעות הפוסקים (בש"ע או"ח). אבל בהא מודה הש"ס דילן ג"כ. דאי זמן תפילת מנחה לכתחילה היא בזמן מנחה קטנה. ע"כ יכוללהקדים תפילת המוספין (ולא דמי להא שהבאתי מביצה (דף י"ג) שאם הפריש מעשרותי' בשבלין נמי עובר על בל תאחר דאיפשר לומר דהתם שאני כיון שמפריש מעשר בשבלין דהוי מעשר משום דבדיעבד הוי מעשר. ע"כ עובר על בל תאחר. אף שלא חלה חובת התרומה לכתחילה רק בדיעבד מ"מ מה שהוא מפריש המעשר נמי לא הוי רק בדיעבד. וע"כ עובר על בל תאחר. משא"כ הכא בתפילת המוספין אם לא מטא זמן מנחה לכתחילה הי' צריך להקדים תפילת המוספין. אלא ודאי דהש"ס דילן סובר דאפי' לכתחילה יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה:
ובזה יתבאר הא דאמרינן בברכות (דף כ"ח) ר' זירא כי הוי חליש מגירסא הוי אזיל ויתיב אפתחא דבי ר' נתן ב"ר טובי' א"ל מאן אמרה הלכה בבי מדרשה א"ל הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודה דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה א"ל ר' יוחנן אמרה. תנא מיני' ארבעין זימנין. א"ל חדא היא לך אי חדתי היא לך א"ל חדתי היא לי משום דמספקא לי' בדרי"בל:
[ולכאורה יש לדקדק דלמאי אמר הכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודא כו'. ה"ל להשיבו בקצרה דר' יוחנן היא (וכן דקדק בצל"ח) ע"כ נראה לי דלהכי אמר דאין הל' כר"י כו' דה"ל למימר הלכה דמתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף (ובפשיט' יש לומר דלהכי קאמר אין הלכה כר' יהודא בכדי להורות דלא אמרינן דמתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת דלת"ק בלא"ה לא הוי מצוה עוברת כיון דזמנה כל היום ע"כ אמר דאין הלכה כר"י (וכן תי' בצל"ח):
אבל לפי מה שביארתי איפשר לומר דאי הוה אמר דמתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף הי' איפשר לומר דמיירי בזמן מנחה קטנה. ואז אין נ"מ בין אם אמר ר' יוחנן או ריב"ל. וכמו שבירושלמי לא הביא כלל רק פלוגתא דת"ק ור' יהודא לענין הי' לפניו שתי תפילות א' של מנחה וא' של מוסף כו' דכיון דלהירושלמי מיירי דוק' בזמן מנחה קטנה א"כ איך יחלוקו ר' יהודא ורבנן. דלר"י זמן תפילת המוסף אינה אלא עד שבע שעות. ואז בודאי צריך להקדים תפילת המוסף:
וע"כ אמר דהלכה דהכי אמר ר' יוחנן אין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה. וא"כ מיירי בזמן מנחה גדולה. וא"כ צריך לומר דר' יוחנן אמרה. דא"א לומר דריב"ל אמרה דהא אמרינן בירושלמי פתר לה בשלא הגיע זמן התפילה פי' דצריך להתפלל של מוסף תחילה) כהדא דריב"ל מפקד לתלמידיו אין הוי לכון אריסטון ומטא יומא לשית שעין עד לא תסקון לאריסטון תהוין מצלין דמנחתא עד דלא תסקון כו' (וכמו שכתב המעדני יו"ט ברא"ש שמזה מוכת דדוקא בדיעבד יצא אם התפלל של מנחה בזמן מנחה גדולה, אבל לא לכתחילה. וא"כ כיון שאין זמנה רק בדיעבד. ע"כ צריך להקדים תפילת המוספין. וא"כ א"א לומר דריב"ל אמר דאין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל של מוסף. דא"כ מיירי בזמן מנחה גדולה. וא"כ מוכח דס"ל דזמנה לכתחילה במנחה גדולה. א"כ איך איפשר דריב"ל אמרה. רק ר' יוחנן. וע"כ א"ל דזה אמר ר' יוחנן אבל לא ריב"ל. דלפי"ז נצטרך לומר כיון דבדיעבד יצא. ע"כ אין להקדים תפילת המנחה. ובאמת לשיטת ריב"ל מותר להקדים תפילת המוספין. וע"כ אמר דר' יוחנן אמרה דהוי מפקד לתלמידיו כו' (אך דוחק לומר דסמך על הירושלמי) ועוד אפ"ל דזה תלוי בפלוגת' דריב"ח וריב"ל דאמרינן בברכות (דף כ"ו) איתמר א"ר יוסי בר חנינ' תפילות אבות תיקנוה. וריב"ל אמר תפילות כנגד תמידין תיקנום כו' וא"כ איפשר לומר דלריב"ח דאמר תפילות אבות תיקנום א"כ יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה לכתחילה. וכמו דאמרינן ביומא (דף כ"ח) צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי ואף דתפילת המנחה יצחק תיקן אך אברהם התפלל לאחר שתיקן יצחק כמו שכתבו התוס' בברכות (דף כ"ז) וא"כ יכול להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה. אבל אי אמרינן דתפילות כנגד תמידין תיקנום א"כ צריך להתפלל בזמן התמיד. וכמו שפירש"י בברכות (דף כ"ו) מנחה קטנה זמן תמיד של בין הערבים בכל יום מתשע שעות ומחצה ומעלה כדתנן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וקרב תשע ומחצה וא"כ נא יכול להתפלל לכתחילה בזמן מנחה גדולה:
וא"כ לריב"ל דאמר תפילת המוספין כנגד תמידין תיקנום א"כ אינו יכול להתפלל לכתחילה מנחה בזמן מנחה גדולה וא"כ איך יאמר דאין הלכה כר' יהודא דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנח' כיון דלריב"ל אין זמן מנחה לכתחילה בזמן מנחה גדולה. וע"כ צריך לומר דר' יוחנן אמרה. וא"כ לפי שיטת הש"ס דילן ג"כ מוכח דריב"ל סובר דלכתחילה אין להתפלל מנחה בזמן מנחה גדולה:
אך כל זה הוא לשיטת הש"ס דילן אבל לירושלמי דאמרינן בריש פרקין ריב"נ אמר תפילות מאבות למדום. תפילת השחר מאברהם אבינו וישכם אברהם בבוקר. תפלת המנחה מיצחק אבינו כו' תפילת הערב מיעקב אבינו ויפגע במקום וילן שה. ואין פגיעה אלא תפילה וא"כ ס"ל לריב"ל דתפילות אבות תיקנום. אך איפשר דהירושלמי אינו סובר דצלותא דאברהם מכי משחרי כותלי. אלא דצלותא דאברהם נמי מזמן מנחה קטנה: