שם (ה"א) ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לרה"ר ולא מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו מתניתא כמאן דאמר לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל מה צריכא ני' כו' במוציא להיסק ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא מוקצ' שיבש אסור ליגע בו נראה לי דמבעי' לי' בתבן שאינו עומד למאכל בהמה כגון תבנא סרי'. וא"כ עומדים להיסק אך שהבעלים לא הכירו בו ביה"ש שהוא יבש ועומד להיסק אם מותר לטלטל וע"ז אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא מוקצה שיבש אסור ליגע בו ומשום דהירושלמי לטעמי' שסובר בריש ביצה דמוקצה שיבש ואין הבעלים מכירים בו הוי מוקצה וכמו שאומר שם טעמא דב"ה נעשה כמוקצה שיבש כו' והא דקא מיבעי' לי' איפשר לומר משו' דממתני' לא שמעינן אלא דאסו' בחכיל' מדקא מיפלגי ב"ש וב"ה באכילה אבל לא בטילטול וכמו שהקשו בתוס' ביצה (ד' ב') דאמאי קאמרי ב"ה לא תאכל משמע דבטלטול שרי וע"ז פשיט דמוקצה שיבש כו' אסור ליגע בו:
ועוד נראה לי לפרש (דהוא ט"ס בירושלמי וכצ"ל) ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לרה"ר. ולאו מתניתא היא המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו (וא"כ משמע דאפי' מרה"י לרה"ר) מתניתא כמאן דאמר לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל פשיטא לי' מתניתא במוציא להיסק (כצ"ל) מה צריכא ליה במוציא להאכיל (פי' דקאמ' ברם כמ"ד נפשות בהמה בכלל פשיטא פי' כיון דתנן במתניתין המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו א"כ אפי' אי אתי מתניתין כמ"ד נפשות בהמה בכלל. א"כ פשיטא דלמ"ד נפשות בהמה בכלל בודאי דמותר להוציא מרה"י לרה"ר וע"ז מדחה דאפי' כמ"ד נפשות בהמה בכלל נמי מיבעי' לי' ומתניתין במוציא להיסק א"כ וודאי מותר לצורך עצמו מה צריכא לי' במוציא להאכיל (ואפי' למ"ד נפשות בהמה בכלל איפשר כיון דיכול להביא הבהמה אצל התבן ע"כ אינו מותר להוציא מרה"י לרה"ר) ומתניתין מיירי במוציא להיסק: