שם (ה"ה) בהמה שמתה לא יזיזנה ממקומה מעשה ששאלו את ר"ט עלי' ועל החלה שנטמאת כו' ואמרו לא יזיזם ממקומם שמואל אמר טעו ה' זקנים שהורו לר"ט בלוד אמר רב מתנה בבכור הוה עובדא כו' לכאורה הטעם הוא משום דסובר כר"ש דלית לי' מוקצה ואיפשר לומר דסובר דהא דאמר ר' יהודה אם לא הי' נבילה מע"ש אסורה לפי שאינו מן המוכן היינו דווקא בשבת דהוא מוקצה מחמת איסור דאסור לשחוט בשבת משא"כ ביו"ט סובר דמוכן לאדם הוי מוכן לבהמה וכמו שהקשו התוס' בביצה (ד' ו') בד"ה השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לבהמה דתנן מחתכין את הדלועים לפני הבהמה ואת הנבילה לפני הכלבים והקשו התוספות היכי הוי מוכן לאדם אדרבה לא הוי מוכן לאדם דבין השמשות לא מצי שחיט לה כו' וע"כ סובר שמואל דדווקא בע"ש אבל לא בעיו"ט ע"כ אומר טעו ה' זקנים שהורו לר"ט בלוד דביו"ט מותר דמוכן לאדם הוי מוכן לכלבים וע"ז אמר ר' מתנא בבכור הוי עובדא וע"ז אומר בעון קומי לוי מהו לראות את הטריפה בבית אפל כו' שמעין אין רואין את הטריפה בבית אפל אמר ר' יוסי בר' בון לא מטעם הזה אלא שמא תמצא טריפה ויהא אסור לטלטלה (וא"כ מוכח מזה שסובר כר' יהודה ואפי' ביו"ט ומוכן לכלבים לא הוי מוכן לאדם) וע"ז אומר אתי דר' מהנה כשמואל ודלוי כרבי אמר ר' בא ר"י בשם שמואל הלכ' כר' יהודה (ולפי מה שביארתי לא פליגי דשמואל סובר כר' יהודה אלא דסובר דביו"ט מותר משום דמוכן לאדם הוי מוכן לכלבים):