שם (ה"ה) זימן שחורים ומצא לבינים לבינים ומצא שחורים שנים ומצא ג' אסורין ג' ומצא שנים מותרין בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרים ובגמ' מתניתא דרבי דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח מנה מוטל תמן תנינן האומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי אלו חולין (ולא סיים המשנה דתנן שם הי' שם מאה ומצא מאתים השאר חולין מאתים ומצא מנה הכל מעשר):
וע"ז אומר ר' יעקב בר' אחא בשם ר' יוסה דרבי היא דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכ"א חולין כו' ומתניתין דמעשר שני נמי אתי כרבי וע"כ אומר מאתים ומצא מנה הכל מעשר וע"ז אומר חזר ואמר שני' בגוזלים שדרכן לפרוח (פי' וע"כ רבנן נמי מודה דזימן שלשה ומצא שנים מותרין) והא תני ר' חלפתא בר' שאול הוא הדבר בגוזלים הוא הדבר בביצים (פי' אפי' בביצים נמי אמרינן דאם זימן שלשה ומצא שנים מותרין) הוי דרבי הוא:
עוד שם א"ר יוסי תמן אביו הניח ובנו מצא ברם הכא הוא הניח הוא מצא (פי' דמדחה דמתניתין דמעשר שני אתי ככ"ע דתמן אביו הניח ובנו מצא וא"כ איפשר דאביו בעצמו נטל המנה השני' והעלן לירושלים). אבל הכא הוא הניח הוא מצא. וע"כ סברי רבנן דמדלא מצאם כמו שהניחם ע"כ הכל חולין:
ונראה לי להגיה הא שאומר תמן תנינן אח"כ (וכצ"ל) מתניתא דרבי דאמר דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכמים אומרים חולין ר' אחא בשם ר' יוסא דרבי היא ובכאן צריך לגרוס ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי דרבי היא דתני מאתים ומצא מנה מנה מונח ומנה מוטל דברי רבי וחכ"א חולין חזר ואמר ד"ה היא שני' בגוזלים שדרכן לפרוח והא תני רבי חלפתא בן שאול הוא הדבר בגוזלים הוא הדבר בביצים הוי דרבי היא ובכאן צריך לגרוס תמן תנינן החומר לבנו מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת הרי אלו חולין ולא סיים המשנה (וכצ"ל) מאתים ומצא מנה הכל מעשר (פי' וא"כ אתי סתמ' דמתני' דלא כרבי דא"כ הי' צריך לומר דהשאר מעשר וע"ז אמר ר' יוסי תמן אביו הניח ובנו מצא ברם הכא הוא הניח הוא מצא וע"כ אתי מתניתין אפי' כרבי הורי ר' בא בר זבדא במעשר שני כהדא דרבי: