שם (ה"י) מתניתין שכיר יום גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום ושכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה כו' ובגמ' שמואל אמר למחר עובר עליו משום ביומו תתן שכרו ר' דוסא אומר יום א' הוא דתימר עובר עליו כל שמות הללו אין בגלל מקיימא קראי תיפתר בשכיר שעות יום ולילה שיכול לגבות כל היום וכל הלילה. והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד בפירושו עיי"ש:
[וע"כ נראה לי לפרש דשמואל אמר למחר עובר עליו משום ביומו תתן שכרו (פי' שהוא כמו דאמרינן בב"מ (ד' קי"א) אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום וכן איתא בירושלמי אלא דהירושלמי חולק על שיטת הש"ס דילן דלשיטת הש"ס לשמואל אינו עובר רק לאחר היום וגובה כל הלילה וכל היום (והוא משום שהיום הולך אחר הלילה הואיל ושכירותו בליל יום זה לא דמי לשכיר יום דאתמול שגובה כל הלילה ולשיטת הירושלמי הוא ששכיר שעות דלילה גובה כל הלילה ולבסוף הלילה הוא עובר משום בל תלין ולבסוף היום הוא עובר משום כל השמות הללו דהיינו שעובר עלי' ג"כ משום ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש וע"ז אומר שמואל אמר למחר עובר עלי' משום ביומו תתן שכרו (פי' משום ביומו תתן שכרו וכן משום לאו דלא תבוא עליו השמש אבל על לאו דלא תלין עובר עליו מיד בבוקר) אומ' יום א' הוא דתימר עובר על השמות האלו פי' שהוא רוצה לפרש הברייתא דתני בב"מ (ד' קי"א) מכאן אמרו כל הכובש שכר שכיר עובר בה' שמות הללו ועשה משום בל תעשוק את רעך כו' ומשום בל תלין ומשום ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש ופריך הני דאיכא ביממא ליכא בלילה והני דאיכא בלילה ליכא ביממא אמר רב חסדא שם שכירות בעלמא וע"ז אמר ר' דוסה יום א' הוא דתימר עובר בכל השמות האלו (פי' דאעפ"כ לא ניחא דהא יום א' הוא לדבריו דהיינו נמשך אחר הלילה וא"כ אינו עובר אחר הלילה משום לא תלין דהא אכתי לא נשלם היום והיום הולך אחר הלילה ואי אין היום הולך אחר הלילה א"כ הוא גובה כל הלילה ועובר משום לא תלין ואינו עובר כלל משום ביומו תתן שכרו) וע"ז אומר יום א' הוא (פי' שאינו הוא יום א' א"כ איך תחלקו שלאחר הלילה יהא עובר משום בל תלין) וכמו דאיתא בריש פסחים (ד' ב') היכן מצינו יום שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצת אסור בעשית מלאכה נימא איהו לנפשי' הא איכא לילה דקא שרי ראב"י ה"ק בשלמא לדידי כו' דקא פליגי רבנן בין יממא לליליא כו' אלא לדידך היכי אשכחנא יממא גופא דפליגי בי' רבנן) וע"ז אומר יום א' הוא דתימר עובר בכל השמות האלו (פי' שאיך תחלוק היום לענין לאו דלא חלין דאין היום נמשך אחר הלילה ולענין העשה דביומו תתן שכרו והלאו דלא תבוא עליו השמש יהי' היום נמשך אחר הלילה). אין בג"ל מקיימי קראי תיפתר בשכיר שעות יום ולילה שגובה כל היום וכל הלילה (פי' שאתה רוצה להעמיד ביום א' ובאיש א' תיפתר בשכיר שעות דיום שגובה כל היום וא"כ עובר משום לא תלין והוא שכיר שעות דלילה שגובה כל הלילה וא"כ עובר בשניהם). וע"ז אומר ותנא כן שכיר שעות דיום גובה כל היום דלילה גובה כל הלילה שכיר שעות דיום ולילה גובה כל היום וכל הלילה וא"כ מוכח דהפירוש דמתני' ושכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה היינו שכיר דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה והוא כמו שמפרש רב למתניתין בב"מ (ד' קי"א) דלצדדין קתני שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה. והא דלא פריך מהא דתנן אח"כ יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום או שסובר הירושלמי דיש לחלק או שסובר דתנאי פליגי בזה כמו דאמרינן בב"מ. אבל בזה אינו סובר ר' דוסא כשמואל דלמחר עובר עליו משום ביומו תתן כרו אלא דגובה כל הלילה וכל היום ואינו עובר רק מצד ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כמו בשכיר יום]:.