שם (ה"ג) המוליך חבילה ממקום למקום אמר לו תנה לי ואני נותן לך כדרך שאתה נותן במקום פלוני אם באחריות הנותן אסור (והוא ט"ס וצ"ל מותר) והלוקח מותר (צ"ל אסור) אבל חמרין המקבלים מבעלי בתים מעמידין להם פירות במקום היוקר כשער הזול ר' יודה בן פזי עד מקום שדרכו לילך ולבוא בו ביום [פי' הפ"מ כלומר דהא סתמא קתני ומשמע דאפי' אין ב"ב מקבלים עליהם אחריות הדרך והילכך מפרש דלא שרי אלא בשאין דרך רחוקה ממקום ההוא לכאן ודרכן לילך ולבוא בו ביום ואין כאן אחריות כל כך דסובר ר' יהודה בן פזי דכשיש אחריות על החמרין אסור (ואיפשר שהפי' הוא כמו דאמרינן בב"מ (ד' ע"ג) מ"ט ר"פ אמר ניחא להו דמגלי להו תרעא ופירש"י שע"י מעותיו של זה הם ניכרים סוחרים ומכירים אותם בעלי בתים של מקום הזול ונותנים להם בהקפה ומשתכרים אצלם ואפי' לא הי' זה ממתין להם שים זמן אלא להביא לו מיד נוח להם לטרוח ולהיות שלוחים לקבל עליהם אחריות הדרך על כך וע"ז אמר ר' יהודה בן פזי עד מקום שדרכו לילך ולבוא בו ביום וא"כ כיון דלזמן קצוב הוא מוכח דהא דמקבלים אחריות הדרך אינו רק מחמת ההמתנה אלא דמגלי להו תרעא שיהיו ניכרים סוחרים):
עוד שם רב הונא אמר נעשה שלוחו ודא מתיבין הונא (צ"ל לרב הונ' שליח שנאנס חייב על האונסין שנאנס פטו' על האונסין לא פעמים מתנה שומר חנם להיות כשואל והתני ר' הושעי' כשם שחייב בכולה כך חייב במקצתה:
והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד. וגם מה שאמר ר' הושעי' כשם שחייב בכולה כך חייב במקצתה. ע"כ נראה לי לבאר שרב הונ' מתרץ דנעשה שלוחו שהחמרין נעשו שלוחים של בעה"ב והפירו' הם שלהם מיד. וע"ז אומר דא מתיבין לרב הונא שליח שנאנס חייב על האונסין שנאנס פטור על האונסין (פי' דמאי משני דנעשה שלוחו א"כ אמאי מקבלים אחריות. דהא ריביתא דהחמרי' הוא בודאי שמקבלים אחריות עליהם. א"כ אם הם שלוחים הא הם פטורים (ודלא כהפ"מ) וע"ז משני לא פעמים מתנה שומר חנם להיות כשואל וא"כ קשה דא"כ מהו התירוץ שנעשה שלוחן. כיון דמ"מ מקבלים אחריות א"כ הוי ריבית אך אעפ"כ יש נ"מ. ויתבאר במה שכתבו ההו' בב"ק (ד' נ"ו) בד"ה פשיטא כו' שכתבו דיש חילוק בין שומר לגזלן דמצינו דברים שהשומר חייב והגזלן פטור שהרי בכחשה בהמה כחשא דהדרא ובפירות שהרקיבו מקצתן מוכח בהגוזל קמא (ד' צח) דגזלן אומר לו הרי שלך לפניך משום דלא חשיב שינוי ולא קנינהו ופטור אפי' מפשיעה דלא קבל עליו שמירה אבל שומר כיון שמתחייב בכחשא דלא הדרא ובהרקיבו כולם אם נעשו בפשיעה כמו כן יתחייב בכחשא דהדרא ובהרקיבו מקצתם כיון דקבל עליו שמירה דלמה לא יתחייב בזה כמו בזה כו' [והקצה"ח בחו"ה (סי' ש"מ) כתב וכעת מצאתי בשיטה מקובצת פ' השואל וכתב כחש בשר מחמת מלאכה מהו וא"ת מי גרע מגזלן הא בגזלן מצי למימר בכחש הרי שלך לפניך והרי מבואר כדברינו דע"כ בשיטה מפרש לה בכחשא דהדר דאי כחשא דלא הדר גזלן נמי לא מצי למימר הרי שלך לפניך וא"כ ס"ל דכחשא דהדרא נמי הוי לי' נזק ואפ"ה בכחש מאליו כחש דלא גרע מגזלן וא"כ בשואל נמי אם הרקיבו מקצתם יכול לומר לו הרי שלך לפניך]. וא"כ שפי' מתרץ רב הונא דהחמרים נעשים שלוחים של הבע"ב והא דמקבלי אחריות אעפ"י שהשליח פטור על האונסין אך מחמ' שמתנה שומר חנם להיות כשואל וא"כ כיון דהחיוב הוא שמתנה שומר חנם להיות כשואל א"כ אין האחריות רק דווקא בשהרקיבו כולם ולא בהרקיבו מקצתם כמו בגזלן וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ט דב"ק ה"ג) ר"י בן פזי והן שהרקיבו מן הכנימה אבל אם הרקיבו מתולעת כבריאין הן (וזהו החילוק שבין הרקיבו מקצתן להרקיבו כולן שאין הכנימה מרקבת כולן אבל מתולעת אין מרקיבין רק מקצתן וא"כ אינם מקבלים אחריות רק בכולם אבל נא במקצתם):
וע"ז פריך והתני ר' הושעי' כשם שחייב בכולה כך חייב במקצתה (פי' שהוא כשיטת התוס' שכתבו דהחילוק הוא בין הרקיבו כולן להרקיבו מקצתן אינו רק דווקא בגזלן שיכול לומר הרי שלך לפניך אבל לא בשואל. א"כ מהו התירוץ שהם נעשים שלוחים כיון שמקבלים אחריות אפי' במקצתם וכמו שביארתי בפ"ק דב"ק (ה"א) על הא דאמר רב יהודה אין שמין לא לגנב ולא לגזלן ואני אימר אף לשואל אין שמין כו' אמר רב חסדא נעשה עיקר טפל ופירשתי שם שבגזלן יכול לומר יותר הרי שלך לפניך מבשואל ועל זה אומר על זה שאומר אף לשואל אין שמין נעשה עיקר טפל] וע"ז פריך שאם במתנה שומר חנם להיות כשואל א"כ הם חייבין על האונסין אפי' במקצתם וא"כ מהו התירוץ שנעשו שלוחים והחיובהוא רק במקצתם הא הני רב הושעי' כשם שחייב בכולה כך חייב במקצתה וע"ז אומר מאי כדון מייתה תמן משלם כשער היוקר (פי' התם בשואל שכל הנאה שלו וע"כ מתחייבים על האונסין אפי' במקצתה אבל הכא איפשר שאינם מקבלים רק אחריות שעל כולה אבל לא אחריות שבמקצתה דהא הכא אית לי' הנאה לבעלים דמשלם כשער הזול וא"כ לא דמי ממש לשואל וא"כ אינם מתחייבים רק בכולה אבל לא במקצתה ובכולה אינה מצוי שתהא אונס בכולה ע"כ התירו לחמרין להעמיד פירות במקום היוקר כשער הזול וזו הוא שיטת הירושלמי ודלא כשיטת הש"ס דילן עיין בב"מ (ד' עג) ודו"ק: