שם (ה"ב) כיצד משך ממנו פירות כו' אמר ר' חנינא הלכה כר"ש ולא אמרין לה לכל אפין [ואיפשר לומר דסובר דהלכה כר"ש דמדאורייתא מעות קונות ות"ק סובר דמשיכה קונה מד אורייתא וכמו דאמרינן בב"מ (ד' מ"ז) בשלמא לריש לקיש היינו דאיכא בין ר"ש לרבנן (פי' דרבנן סברי דמשיכה קונה מדאורייתא ור"ש סובר דמשיכה קונה מדרבנן ומשום שמא יאמר נשרפו חיטיך בעלי'). וע"ז אומר אמר ר' חנינא הלכה כר"ש ולא אמרין לה לכל אפי (פי' דהלכה כר"ש דמדאורייתא מעות קונות ומשיכה קונה מדרבנן אבל לא לכל אפין דר"ש סבר דלא תיקנו משיכה אלא במוכרין ולא בלוקח ובזה אין הלכה כר"ש אלא כת"ק דשניהם יכולים לחזור ואע"ג דהלכה כר"ש דמשיכה הוי דרבנן אעפ"כ כדרך שתיקנו משיכה במוכרין כך תיקנו משיכה בלקוחות וכמו דאמרינן בב"מ (ד' מ"ז):
ועוד איפשר לומר הא דקאמר הלכה כר"ש ולאו לכל אפין היינו לענין דדברים אין בהם משום מחוסרי אמנה דהא אמרינן בב"מ (ד' מ"ח) ר' שמעון אומר אעפ"י שאמרו טלית קונה דינר זהב ואין דינר זהב קינה טלית מ"מ כר הלכה אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול כו' והנושא והנותן בדברים נא קנה והחוזר בו אין רוח חכמים נוחה הימנו כי' וא"כ סובר ר"ש דדברים יש בהם משום מחוסרי אמנה ובזה אין הלכה כר"ש שר' חנינא סובר כרב דאמרי' בב"מ (ד' מ"ט) דאיתמר רב אמר דברים אין בהם משום מחוסרי אמנה וכמו שיתבאר לקמן]: