שם (ה"ו) מתניתין מצא שטרי חוב אם יש בהם אחריות נכסים לא יחזיר אם אין בהם אחריות נכסים יחזיר מפני שאין ב"ד נפרעין מהן דברי ר' מאיר וחכ"א בין כך ובין כך לא יחזיר מפני שב"ד נפרעין מהן ובגמ' תני בשם ר' מאיר בין שטר שיש בו אחריות נכסים ובין שטר שאין בו אחריות גובה מנכסים בני חורין על דעתי' דר' מאיר לאיזה דבר מחזיר לצור עפ"י צלוחיתו רב אמר יורש כמשועבד כשם שמלוה בעדים אינ' נגבית ממשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין שמואל אמ' דאיקני אינו גובה ממשועבדין הא מבני חרי גבי הכא את מר גובה והכא את מר אינו גובה לא דמי מי ששיעבד במקצת למי שלא שיעבד כל עיקר אמר ר' אלעזר שאני אומר כתב ללות ולא לוה אמר ר' אלעזר אם הי' הלוה מודה ה"ז יחזיר אמר ר' אלעזר אם הוחזק השטר ביד המלוה ה"ז יחזיר ותלתיהון מתברין:
והנה הפ"מ נדחק בכל הסוגיא זו שתחילה על הא דאמר תני בשם ר' מאיר בין שטר שיש בו אחריות נכסים ובין שטר שאין בו אחריות נכסים גובה מבני חורין האריך שם בדחוקיו וגם כאן בדברי ר' אלעזר פיר' על הא דאמר ותלתיהון מתברין פי בדוח' דאם חיישינן שמא כתב ללות ולא לוה א"כ אפי' חייב מודה אמאי יחזיר ונדחק שם מאוד:
ע"כ נראה שיש בכאן ט"ס ונתחלפו השורות בכל הסוגיא זו. כצ"ל מיד אחר המשנה על דעתי' דר"מ לאיזה דבר הוא מחזיר כיון שאומ' שאין ב"ד נפרעין מהן והי' סבור שאין בית דין נפרעין מהן כלל (והוא כמו דאמרינן בבבא מציעא (ד' י"ג) שמואל מוקי למתניתין בשאין חייב מודה אי הכי כי אין בהם אחריות נכסים אמאי יחזיר נהי דלא גבי ממשעבדי מבני חרי מגבה גבי שמואל לטעמי' דאמר שמואל אומר הי' ר"מ שטר ש ש. חוב שאין בו אחריות אינו גובה לא ממשועבדי ולא מבני חרי וע"ז אומר לצור עפ"י צלוחיתו (או שצ"ל הא דאמר ר"א שאני אומר כתב ללות ולא לוה בתחילה ואח"כ אומר לאיזה דבר הוא מחזיר לו (פי' כיון דהטעם הוא שמא כתב ללות ולא לוה א"כ מיירי בשאין חייב מודה וא"כ אמאי קאמר ר"מ דשטר שאין בו אחריות אינו גובה לא ממשעבדי ולא מבני חורי. וא"כ לאיזה דבר הוא מחזיר) ע"ז אומ' לאיזה דבר הוא מחזיר לצור עפ"י צלוחיתו:
ואח"כ אומר רב אמר יורש כמשועבד כשם שמלוה בעדים אינה נגבית מן המשועבדין כך אינה נגבית מן היורשין שמואל אמר דאקני אינו גובה ממשועבדין (וכבר ביארתי (רפ"י דב"ק) במה ששגה בזה הפ"מ שפי' דאקני דהיינו דדייק. אלא דהפי' הוא דאקני אינו גובה מן המשועבדין והוא שאומר דאם כתב בשטר דאיקני אינו גובה ממשועבדין והוא שסובר דכמו דאין אדם מקנה דשלב"ל כך אין אדם משעבד דבר שלא בא לעולם וכמו דאמרינן בב"ב (ד' קנ"ז) בעי שמואל דאיקני וקנה מהו אליבי' דר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לא תיבעי לך כו' כי תיבעי לך אליבא דרבנן כו' והוא כמו שכתבו התוס' דאלים כח השיעבוד ולשיטת הירושלמי לא אלים כח השיעבוד וצריך לומר דקאמר אפי' לר"מ נמי דאיקני לא משתעבד. דאל"ה לא הי' מקשה הכא את מר גובה והכא את מר אינו גובה (פי' דהכא את מר דאיקני אינו גובה מהמשועבדין אעפ"כ גוב' מבני חורין והכ' את מר דלר"מ כיון דאינו גובה מן המשועבדין אינו גובה מבני חורין כו' וא"כ מוכח דקאמר דאיקני אינו גובה מן המשועבדין אפי' לר"מ) והוא כמו שהקשו התו' בב"ב ושם) בד"ה דאיקני כו' וא"ת אימור דאמר ר' מאיר כגון פירות דקל דעבידי דאתי הני לא עבידי דאתו שיקנה נכסים וימכור וי"ל דמודה ר"מ שהשיעבוד חל ממילא אעפ"י שלגבי קנין לא הוי לי' להועיל כו' ושיטת הירושלמי דהשיעבוד הוא כמו הקנין והני כיון דלא עבידי דאתי ע"כ דאקני לא משתעבד אפי' לר"מ ואיפשר לומר שהוא כמו שביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"י דכתובות ה"א) דר"מ סובר בשטר נתחייבו הנכסים ורבנן סברי דבכסף נתחייבו הנכסים כמו דאיתא שם בירושלמי עי"ש שהארכתי בזה וע"כ כיון דעיקר השיעבוד בשטר ע"כ כמו שאינו יכול להקנות לר"מ במידי דלא אתי כך אינו יכול להשתעבד) וע"ז מביא הירושלמי הא דקאמר רב יורש כמשועבד כו' בכדי להביא מה שאמר שמואל דאיקני אינו גובה ממשועבדין אבל מבני חרי גבה ולשיטת הירושלמי הא שגובה מנכסים בני חורין הוא ע"כ רק מפני השטר שהוא סובר דבשטר נתחייבו הנכסים וע"ז מקשה דשמואל אמר דאיקני אינו גובה ממשועבדין הא מבני חרי גבה הכא את מר גובה והכא את מר אינו גובה (פי' דהכא אמרת דלר"מ שטר שאין בו אחריות נכסי' אינו גובה לא ממשעבדין ולא מבני חרי) וע"ז משני אינו דומה מי ששיעבד במקצת למי שלא שיעבד כל עיקר דהתם לנכסים שקנה כבר משתעבד אף לגבות מן הלקוחות ע"כ מנכסים שקנה אחר כך אף דלא גבי ממשעבדי אבל מבני חרי גובה אבל הכא בשטר שאין בו אחריות כיון דאינו יכול לגבות מלקוחות ע"כ אינו גובה לא ממשועבדין ולא מבני חורין וע"כ אומר ר"מ אם אין בהם אחריות נכסים יחזיר אפי' אין חייב מודה מפני שאין גובה לא מנכסים משועבדים ולא מבני חורין ואינו מחזיר רק לצור עפ"י צלוחיתו: