מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה שמדת תשלומי כפל נוהגת כו' ר' אבהו שאל למה לא שנינו שמדת תשלומי כפל נוהגת בטוען טענת גנב בשותפין משא"כ בתשלומי ארבעה וחמשה ובש"ס דילן בב"ק (ד' ס"ב) אמרינן ואלו שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בגנב בין בטוען טענת גנב ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינו נוהגת אלא בגנב בלבד לא קתני מסייע ליה לר' חייא בר אבא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הטוען טענת גנב בפיקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה כו' ולשיטת הירושלמי פטור על תשלומי ד' וה' בטוען טענת גנב והוא כמו דאיתא (בפ"ח דשבועות ה"ג) אמר ר' יוחנן הטוען את חבירו טענת גנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' ונראה לי (שהוא ט"ס וצ"ל) אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה תמן אמרין משלם תשלומי ארבעה וחמשה ר' פדת בשם ר' הושעי' תני תמן ומסייעין איכן שורי א"ל אבד (והוא ט"ס וצ"ל) נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידין שאכלו משלם תשלומי כפל ויש אכילה בלא טביחה (פי' וא"כ מוכח דאינו משלם תשלומי ד' וה' בטוען טענת גנב) והוא כמו דמקשה הש"ס דילן בב"ק (ד' ק"ו) והא דקאמר תניי המן ומסייע לר' יוחנן איפשר לומר משום דבמשנה יש גורסין גנבו וכמו שכתבו התוס' בשבועות (ד' מ"ט) והעדים מעידים שאכלו לא גרסינן וגנבו ולא גרסינן נמי טבח ומכר משלם תשלומי ד' וחמשה ובב"ק (ד' ק"ח) שם הגירסא בהמשנה היכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל א"כ איכא למימר דהגירסא במתניתין תנן נמי הכי והעדים מעידים שגנבו וא"כ ליכא ראיה. וע"ז אומר ותני תמן ואכלו (פי' דהגירסא היא ואכלו) וע"ז אומר ויש אכילה בלא טביחה. וא"כ מוכח דפטור בתשלומי ד' וה' אמר ר' חגי תיפתר כששחטו אחר ושם יתבאר כל הסוגי' דירושלמי עי"ש: