שם (ה"ב) הניחה בחמה או שמסרה לחש"ו ויצתה והזיקה חייב כו' תני רועה שמסר צאנו לרועה הראשון חייב והשני פטור רב ור"ל תריהון אמרין מכיון שמסרה לבן דעת פטור. עיין בירושלמי כתובות (ובפ"ק דקידושין ה"ז) רב יהודה שלח שאל לר' אלעזר שומר שמסר לשומר א"ל הראשון חייב ר' יוחנן אמר הראשון חייב רשב"ל אמר השני חייב ר' זעירא בעי האיך עבדין עובדא א"ל תרי קבל ארבעה כו' ופי' הפ"מ תרין דהיינו ר"ל דס"ל השני חייב וכן רב יהודה דמספקא ליה ושאל לר' אלעזר הן בטילין במיעוטן כנגד ר' אלעזר ור' יוחנן ור' ינאי ור' חייא דכולהו ס"ל אין השואל רשאי להשאיל והילכך שומר הראשון חייב א"ל תרין קבל תרין אינון ר' אלעזר תלמידי' דר' חייא רובא ר' יוחנן תלמידי' דר' ינאי וא"כ לא הוי אלא תרין כנגד תרין ומה שכתב הפ"מ דהואיל דרב יהודה מספקא לי' ע"כ אמרינן דהן תרין רב יהודה ור"ל הוא דוחק דכיון דמספקא לי' ובעי מיני' דר' אלעזר ור' אלעזר השיבו דהראשון חייב וא"כ לא אמר רב יהודה ע"ז. אך הא דקאמר תרין כנגד תרין היינו רב ור"ל וכמו דאמרינן הכא תני רועה שמסר צאנו לרועה הראשון חייב והשני פטור רב וריש לקיש תריהון אמרין מכיון שמסר לבן דעת פטור והוא כמו דאמרינן בב"מ (ד' ל"ו) איתמר שומר שמסר לשומר רב אמר פטור כו' וזהו תרין כנגד ארבעה דהיינו רב ור"ל וארבעה הוא ר' ינאי ור' יוחנן ור' חייא ור' אלעזר:
ונראה לי דאין הטעם כמו שכתב הפ"מ מחמת דאנת מהימן לי אלא כמו שביארתי דהירושלמי סובר דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב אפי' אם האונס הוא אינו מחמת הפשיעה וע"כ פריך בכתובות (ובפ"ד דקידושין) תמן תנינן השוכר פרה מחבירו והשאיל לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר ומקשה מזה על דר"י שאומ' דהראשון חייב וא"כ משמע דאע"ג שאין האונס מחמת הפשיעה דמלאך המות כו' וע"ז אמר רבא (בב"מ ד' ל"ו) לדידכו דמתניתו אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר איכא לאותבי' לדידי דאמינא את מהימנת לי כו' ליכא לאותובי כלל וא"כ כיון דאמרינן בירושלמי כתובות וכן בפ"ד דקידושין) תנינן השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר כו' ר' אילא בשם ר' ינאי והוא שנתן לו רשות להשאיל. א"כ מוכח דהטעם משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס דאי הטעם הוא משום דאת מהימנת לי א"כ הכא דהשוכר נשבע א"כ ליכא לאותובי כלל וכן כתבו התו' בב"מ (ד' ל"ו) ד"ה אנת מהימנת לי כו' ולכך היכא שהשומר הראשון יכול לישבע על האונס או שהיו עדים בדבר פטור וא"כ מוכח דהטעם של הירושלמי הוא משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס (ודלא כמו שכתב הפ"מ דשיטת הירושלמי הוא משום דאנת מהימנת לי אלא משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס ואפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה נמי חיי' ודו"ק) ועי' לעיל (פ"ב ה"ה) אית תניי תני שקפצו כו') והנה בבריית' דתני רועה שמסר צאנו לרועה הראשון חייב והשני פטור א"כ מיירי הא דקתני נכנס הרועה תחתיו היינו היכא שמסרו הבעלי' לרועה ונכנס הרועה תחתיו היינו תחתיו דבעל בהמה או דמסרו לברזילי' דאורחי' דרועה למימסר לברזילי' ולרב בכל שומר שמסר לשומר הראשון פטור והאחרון חיי':