) הכונס צאן לדיר ונעל בפני' כראוי ויצתה והזיקה פטור לא נעל בפני' כראוי ויצתה והזיקה חייב כו' ובגמ' עד כדון כשהי' גדורה מארבע רוחות הי' גדורה משלש רוחותיו ויצתה ממקום הפרצה מהו נשמעינה מהדא נפל כותלו מקול הזועות מקול הרעמים אם עמד ובנה כצרכו פטור ואם לאו חייב כלום צריכא לי' כשנפלו שם ג' כתלים בריאים ממנה ונראה לי שצריך להגיה עד כדון כשהי' גדורה מארבע רוחות הי' גדורה משלש רוחותיו ויצתה ממקום הפרצה (והוא ט"ס וצ"ל) ממקום הגדורה) מהו (פי' כיון שלא יצתה ממקום הפרוצה אלא ממקום הגדורה א"כ הוי אנוס ופטור או דילמא דחייב משום דהוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס וע"ז אומר נשמעינה מן הד נפל כותלו מקול הזועות מקול הרעמים אם עמד ובנה כצרכו פטור ואם לאו חייב כלום צריכא לי' כשנפלו שלשה כתלים בריאים ממנה וא"כ אפי' אם הי' בונה כל צרכו נמי הי' נופל דהא הכתלים הבריאים נמי נפלו ואפ"ה חייב וא"כ מוכח דתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב ונראה לי דשיטת הירושלמי הוא כאביי בב"מ (ד' ל"ו) דאמרינן שם איתמר פשע בה ויצתה להאגם ומתה כדרכה אביי משמי' דרבה אמר חייב כל דיינא דלא דאין כהאי דינא לאו דיינא הוא לא מיבעי' למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב דחייב אלא אפי' למ"ד תחילתו בפשיעה וסופו כו' כתב הרא"ש דלאביי אפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה נמי חייב ומסיק שם הרא"ש דלשיטת הש"ס דילן קייל"ן כרבא דאם בא האונס שלא מחמת הפשיעה פטורי והירושלמי סובר כשיטת אביי דאפי' אם בא האונס שלא מחמת הפשיעה נמי פטור וכן כתבו התוס' בב"מ (ד' ל"ו) בתוס' ד"ה את כו' וסובר רבא שזהו טעמו של ר' יוחנן (פי' משום דאת מיהמנת לי' כו' ולא כאביי דאמר משום דאין רצונו כו' וכן הלכה כרבא ולא כר"ח דפסק כאביי) ולשיטת הירושלמי הטעם דתחילתו בפשיע' וסופו באונס אפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה: וע"כ אמר הכא דאפי' יצתה ממקום הגדורה וכן אם לא בנה הכותל כצרכי אעפ"י שנפלו שם כתלים בריאים ממנה אפ"ה חייב אעפ"י שלא בא האונס מחמת הפשיעה (ואיפשר שסובר דאם לא הי' מוליכה לשם לא הי' בא האונס) אך לקמן יתבאר דשיטת הירושלמי דאפי' בא האונס שלא מחמת הפשיעה אפ"ה חייב: