שם (ה"ח) א' השור וא' כל בהמה לנפילת הבור כו' וכן חיה ועוף כיוצא בהן שמואל אמר אווז ים עם אווז ישוב כלאים זה בזה אמר ר' יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה ריש לקיש אמר משנה שלימה שנה רבי וכן חיה ועוף כיוצא בהן (ופי' הפ"מ דהא דאמר ר' יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כו' ואם איתא ליתני רבותא טפי דאפי' מין דים ומין דיבשה כלאים ומכש"כ ב' מיני יבשה) וכתב הגליון עיין פ"מ ודבריו תמוהין שפי' דמקשה וליתני רבותא טפי דאפי' מין דים ומין דיבשה כלאים וכש"כ ב' מינים דיבשה וכתב דזה רבותא טפי בשני מינים דיבשה וכן הוא בירושלמי (ספ"ח דכלאים) שאמרו ומה בשעה ששנים ביבשה את אומר כו' בשעה שא' בים וא' ביבשה לא כש"כ. וגם גוף הגמ' דשמואל באווז ים ואווז ישוב אי איפשר להעמידו שהרי מיבעי' לי' שם בירושלמי אליבא דשמואל וכתב ונראה שכך צ"ל אמר שמואל אווז בר עם אווז ישוב כלאים זה בזה וכן הוא מימרא דשמואל בבבלי (ד' נ"ה) כאן (ובירושלמי ספ"ח דכלאים שם) וע"ז אמר ר' יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור בר כו' כלאים זה בזה ומשמע דווקא בשור ולא בעוף וע"ז אמר ריש לקיש משנה שלימה שנינו וכן חיה ועוף כיוצא בהן כו' עיי"ש:
ולי נראה לבאר כמו שהוא הגירסא לפנינו. והוא דשמואל אמר אווז ים עם אווז ישוב כלאים זה בזה אמר ר' יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה אבל אווז ים עם אווז ישוב אין כלאים זה בזה ומה שהקשה בגליון דאדרבא זהו רבותא טפי וכמו דאמרינן (ספ"ח דכלאים) אווז עה אווז הים תני ר' יודה בן פזי ולא ידעין מאן תני ק"ו מה אם בשעה ששניהם ביבש' את אמר אסו' בשעה שא' בים וא' ביבשה לא כש"כ והניח שם בקושי' אבל זה אינו קושי' (כדרך הש"ס ירושלמי בכמה מקומו') שסומך משום שאיפשר לתרץ כמו שיתבא' לקמן והוא עפ"י מה שביארתי בספרי עצת יהושע שיטת הרמב"ם (פ"ט דכלאים ה"ח) א' שור וחמור וא' כל שני מינים שא' טמא וא' טהור בין בהמה עם בהמה או חיה עם חיה כו' על כל אלו לוקה מן התורה אבל מדברי סופרים שני מינים שהן כלאים זה בזה אסורים לחרוש בהם כא' ולהנהיגן כו' וא"כ לפי שיטת הרמב"ם דאינו לוקה מן התורה בהנהגה אלא בבהמה טהורה עם בהמה טמאה משמע דבעוף גופיה טמאה עם טהורה נמי אינו לוקה מדכתב שהחיה בכלל בהמה אבל בעוף אינו לוקה אבל בהרבעה כתב שם הרמב"ם דלוקה בכל שני מינים וע"ז אמרינן בירושלמי שמואל אמר אווז בר עם אווז ים כלאים זה בזה וא"כ ליכא למימר דזהו לענין הרבעה דאווז ים אי איפשר להרביע וכמו שהביאו התוס' בב"ק (ד' נ"ה) בד"ה המרביע ב' מינים ר"י בר יהודה הי' מגיה המנהיג ב' מינים שבים לוקה משום דבבראשית רבה ובירושלמי דכלאים (פ"א) משמע דאי איפשר להרביע דגים: וכתבו התוס' שם דהרבעה שייך בחיות שבים רק בדגים אינו שייך אבל לשיטת ריב"י לא שייך הרבעה בחיות שבים ובהנהגה בעוף אפי' עוף טהור עם עוף טמא נמי ליכא לאו לשיטת הרמב"ם):
וע"ז אומר שמואל אמר אווז ים עם אווז ישוב כלאים זה בזה וא"כ לשיטת ר"י בר' יהודה ודאי מיירי בהנהגה דבהרבעה אינו שייך ולשיטת הרמב"ם ליכא לאו בהנהגה רק מדברי סופרים: וביארתי שם שזהו לשיטת הרמב"ם אבל ריש לקיש סובר דכ"מ שנא' בו למינהו כלאים נוהג בהם בין בהנהגה בין בהרבעה ע"ש:
וע"ז אומר שמואל אמר אווז ים עם אווז ישוב כלאים זה בזה. ולשיטת הירושלמי דהכא סובר דלא שייך בהו הרבעה ואפי' אי חיות שבים שייך כמו דמשמע קצת בירושלמי (פ"ק דכלאים) אבל באווז ים לא שייך הרבעה כמו בדגים וא"כ ודאי הוא לענין הנהגה וא"כ אמאי לוקה בהנהגה באווז ים (ואיפשר דשניהם מין טהורים וכמו שכתבו התוס' בע"ג (ד' ל"ט) דהא דאמרינן התם אמר אביי האי חמרא דימא שרי תורא דימא אסור וסימנך טמא טהור טהור טמא וכתבו התוס' בד"ה וסימנך כו' לכאורה לא קא יהיב האי סימנא אלא להני תרתי מיני אחמרא ואתורא אבל אשאר מינין לא דהא בפ"ב דקידושין (ד' מ"א) אמר רבא מלח שיבוט' והוא עז של ים כדאמ' בפ' הפר' הנהיג בעיז' ושיבוט' מאי):
וע"ז אמר ר' יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זה בזה (פי' דדווקא התם דשייך בהרבעה ובהרבעה שייך בכל המינים אבל אווז ים עם אווז ישוב זה אינו רק בהנהגה ועל ההנהגה אינו לוקה מדאורייתא
ועוד נראה לי להגיה אמר ר' יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור ים חמור עם חמור ים כלאים זה בזה דלפי הגירסא שלפנינו קשה מהא דאמרינן בירושלמי (ספ"ח דכלאים) שור הבר מין בהמה רבנן אמרי מכא הוי וערק תמן ר' יוסי אמר עיקריה מן תמן הוה. הא שור עם שור הבר אין כלאים (וגריסמהרא"פ) תנא שור עם השור הבר אין כלאים ודלא כר' יוסי דר' יוסי אמר כלאים ל בחולין (ד' פ') בעא מיני' כו' הני עיזי דבאלא מהו לגבי המזבח א"ל עד כאן לא פליגי ר' יוסי ורבנן אלא בשור הבר דתנן שור הבר מין בהמה היא ר' יוסי אמר מין חיה כו') וא"כ קשה דהא אדרבא אמרינן (שם) דשור עם שור הבר אינן כלאים זה בזה רק ר' יוסי הוא דסובר דהוי כלאים:
וע"כ נראה לי להגיה א"ר יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור ים חמור עם חמור ים כלאים זה בזה (פי' דהטעם דהוי כלאים הוא כמו דאמרינן בע"ג (ד' ל"ט) אמר אביי האי חמרא דימא שרי תורא דימא אסור וסימנך טמא טהור טהור טמא וע"כ מקשה מהברייתא דתני שור עם שור ים חמור עם חמור ים כלאים זה בזה (פי' דהיינו דווקא בב' מינים האלו דתורא דימא אסור חמרא דימא שרי) וע"כ אומר שור עם שור ים (פי' דשור דיבשה טהור ושור דים טמא) חמור עם חמור דים והוא דחמור דיבשה טמא וחמור דים טהור) וע"כ דיוקא באלו לוקין בהנהגה) אבל אווז ים עם אווז ישוב אין כלאים זה בזה (וכמו שכתבו התוס' בעבודת כוכבים (שם) דזה הסימן לא קא יהיב אלא להני תרי מינים אחמרא ואתורא. ועוד דבעופות הוי דרבנן):
וע"ז אומר ר"ל אמר משנה שלימה שנה רבי והוא דר"ל לטעמי' דאמרי' (פ"ק דכלאים) ר"י אמר כהנא שאל לר"ל המרביע בחית הים מהו א"ל עוד כתוב בהן למיניהן ר' אחא לא אמר כן אלא הי' אומר ר' אחא בשם ריש לקיש כל שכתוב בו למינהו כלאים נוהג בו כו' הרי חית הים הרי כתיב בו למינהו כלאים נוהג בו ולפי גירסתנו בירושלמי משמע דבחית הים נמי ליכא הרבעה כמו שכתב ר"י בר"י בתוס' ב"ק (ד' נ"ה ושם) אמר ר' יוסי בר' בון כו' אמר ר' יונה כו' אנא פתר לה משום מנהיג כו' אלמא דלר"ל אפי' בחיות ודגים שבים נמי לוקה משום מנהיג:
וע"ז אומר ר"ל אמר משנה שלימה שנינו וכן חיה ועוף כיוצא בהן והתם משמע דלענין הנהגה מיירי וכמו דאמרינן שם א"כ למה נאמר שור או חמור אלא שדיבר הכתוב בהווה אלמא דלענין הנהגה נמי לוקה על ב' מינים לר"ל. ובזה יתבאר הירושלמי (ספ"ח דכלאים) ר' בא בשם שמואל אווז עם אווז מדבר כלאים זב"ז אווז עם אווז הים תני ריב"פ ולא ידעין מן תני ק"ו אם בשע' ששניהם ביבשה את אומר אסור בשעה שא' בים וא' ביבשה לא כש"כ ולא תירץ ע"ז. אך החילוק הוא והוא משום דאווז עם אווז מדבר איפשר לומר לענין הרבעה דבהרבעה לוקה על כל ב' מינים: אבל אווז עם אווז הים דלא איפשר בהרבעה (וכמו דמשמע לפי הגירסא בירושלמי דאפי' חיות הם נמי אינו שייך בהרבעה) וא"כ אם זהו לענין הנהגה אפי' בבהמה בעינן שיהא טהור עם טמא ובעוף אם שניהם טהורים אינו לוקה בהנהגה מדאורייתא לשיטת הרמב"ם ואפי' בעוף טהור עם טמא משמע נמי מהרמב"ם דליכא בהו כלאי' וכמו שביארתי ע"כ אומר תני ריב"פ ולא ידעין כו' ודו"ק.