שאלה
אני משתמשת בהתקן תוך-רחמי מסוג ׳מירנה׳ וסובלת לעתים מכתמים. אתמול ראיתי כתם ונאסרתי, לצערי, כשבוע לאחר שטבלתי. האם עלי לחכות כעת חמישה ימים עד שאוכל להפסיק בטהרה, או שאוכל כבר להתחיל בספירת הימים הנקיים? אם אחכה, לא אספיק לטבול לפני מועד המחזור הבא.
תשובה
יש מנהגים שונים בנושא זה ולכן כל אישה תנהג כמנהג ביתה. הנוהגת כמנהג אשכנז ממתינה עד לאחר היום החמישי לראייתה לפני ספירת שבעה הנקיים. הנוהגת כעדות המזרח על פי פסקי השלחן ערוך - אם לא קוימו יחסים בשלושה הימים שלפני ראיית הכתם, האישה לא תמתין כלל לפני הפסק טהרה וספירת ז׳ נקיים. אם קוימו יחסי אישות במהלך שלושת הימים לפני שנאסרו, האישה שוטפת ומנקה היטב את הנרתיק לפני הפסק הטהרה כדי לוודא שלא נשאר זרע בנרתיק. הנוהגת כבן איש חי ממתינה חמישה ימים לפני ספירת ז׳ נקיים, כמנהג האשכנזים.
הרחבה
להרחבה על דימומים בעת שימוש בהתקן המירנה ראו נספח רפואי ה, אמצעי מניעה.
כל עוד יש חיוניות בשכבת הזרע (למשך 72 שעות), פליטתה מגופה של האישה סותרת אותו יום בספירה.1שש עונות על פי דעת חכמים בסוגיא בשבת פו ע״א. לדעת הרמב״ם, די בהמתנת שלוש עונות, וראו הל׳ שאר אבות הטומאה פ״ה הל׳ טו. לפי חז״ל, חיוניות זו נמשכת שש עונות, שהן שלושה ימים, המתפרסים על פני ארבעה ימים בלוח. לכן אין להתחיל בספירת ז״נ לפני שעברו לפחות ארבעה ימים.2כך פסקו רוב הראשונים: סמ״ג לאוין סי׳ קיא דף לז ע״ג, סמ״ק סי׳ רצג עמ׳ שכא, ספר התרומה סי׳ צה, הגהות מיימוניות בהלכות איסורי ביאה פרק ו אות ב, ורשב״א בתורת הבית הארוך בית ז׳ שער ה׳ כו א, וכן מסקנת הרא״ש נדה פרק ד א, ומובא בבית יוסף (סי׳ קצו) שכך הסיק הרא״ש גם מדברי רבנו יונה. ושלא כדעת הראב״ד שפירש הסוגיא כעוסקת בטהרות בלבד.
המחזור החודשי של האישה נמשך אצל נשים רבות חמישה ימים או יותר, כך שבדרך כלל יש הלימה בין סוף המחזור לבין המועד בו היא רשאית להתחיל בספירת שבעה נקיים. אולם גם במצב של דימום קצר מאד, עליה להמתין עד אחרי עונות הפליטה כדי להתחיל בספירה.3אם הדבר אפשרי, ניתן לבצע את בדיקת הפסק הטהרה קודם היום החמישי, אך לא ניתן יהיה להתחיל בספירת ז״נ קודם שיחלפו ימי ההמתנה הנדרשים על פי ההלכה.
על דין זה הוסיף בעל תרומת הדשן שתי חומרות:4סי׳ רמה. הראשונה, שיש לגזור המתנה על כל הנשים, גם אם לא קיימו יחסים בימים שקודם לראיית הדם, על מנת שלא לחלק בין המקרים השונים.5״לא פלוג... וגזרינן לא שמשה אטו שמשה.״ כך, לפי תרומת הדשן, ספירת ארבעת ימי ההמתנה מתחילה מרגע ראיית הדם ולא מהתשמיש האחרון. חומרתו השנייה של תורמת הדשן היא שיש להוסיף יום לימי ההמתנה כדי למנוע טעות במניין הימים אם יקיימו יחסים בין השמשות ויטעו לחשוב שעדיין הוא יום וניתן למנותו. לפי חומרה זו, ניתן להתחיל את ספירת הנקיים רק אחרי שעברו חמישה ימים מהתחלת המחזור.
השלחן ערוך6יו״ד סי׳ קצו סע׳ יא. לא קיבל את חומרת תרומת הדשן, וכתב שאין אישה מתחילה במניין שבעה נקיים עד ליום החמישי7הכוונה להשלמת שש עונות כיוון שספירת שבעת הנקיים חייבים להיות בימים שאין אפשרות שיפלוט זרע שיכול לשלול את ספירת אותו יום. בכדי לוודא שמדובר בעונות שלמות אין מספיק לחכות שש עונות ולכן יש צורך לחכות שמונה עונות. מעת ששמשה מיטתה, כלומר לאחר המתנת ארבעה ימים.
הרמ״א8רמ״א יו״ד סי׳ קצו סע׳ יא, יג. פסק כדברי תרומת הדשן, וכן הוא מנהג האשכנזים.
בנוסף, השלחן ערוך מתיר לאישה שרוצה לספור כבר מיום המחרת לראייתה לנקות את אותו המקום באופן יסודי ולהפסיק בטהרה. ואילו לדעת הרמ״א אין לעשות כן, מפני שאין אנו בקיאים בדרך הניקוי הנכונה. וכתב עוד שאין לחלק בכל מנהגי הספירה, והפורץ גדר...ישכנו נחש.9מדוע החמירו הפוסקים בסוגיא זו חומרא אחר חומרא? ייתכן מסיבה שעל פי רוב, כאשר אישה נאסרת בשל המחזור החודשי, אין זה מצוי שתוכל להפסיק בטהרה קודם שיחלפו ימי ההמתנה. הבית יוסף (סי׳ קצו סע׳ יא) ציין זאת כהסבר לכך שהרי״ף והגאונים השמיטו דין זה, וכתב שאין הכרח לומר שההשמטה מעידה על שלא רצו לפסוק כך אלא שלרוב אין לכך השלכה על המציאות.
מכיוון שכך, אם השואלת היא אשכנזייה, עליה להמתין חמישה ימים מעת שנאסרה, למרות עגמת הנפש הנגרמת מכך.10ובמצבי קיצון יש לקחת בחשבון שיש המקלים בדין זה. הגר״ע יוסף11טהרת הבית יג יא. כתב לנהוג כסתימת השלחן ערוך ולהמתין ארבעה ימים מהתשמיש האחרון או לחילופין לשטוף עצמה היטב ע״מ שלא תישאר כל שארית שכבת זרע, ואז תוכל להפסיק בטהרה מיד.12יש לברר קודם האם היא נמצאת בתוך ארבעה ימים לשימושה, ואם כך הדבר, להורות לה לנקות המקום על מנת שלא תהיה בו כל שכבת זרע, קודם שתתחיל בספירה.
הנוהגים כבן איש חי קבלו בנושא זה את מנהג האשכנזים, וכך פסק הגר״מ אליהו.13דרכי טהרה עמ׳ קלז. אך הוא סייג זאת באישה המעוניינת להרות כאשר יש חשש להחמצת מועד הביוץ, שאז פסק להקל כמנהג השו״ע. ישנן הנוהגות להמתין אף יותר מחמשה ימים, ולדוגמא אצל חלק מהקהילה הג׳רבאית, עיינו ילקוט כהונה לרב רחמים חי חויתה הכהן, חלק יו״ד עמ׳ רנט, ורבים כתבו נגד חומרות אלו וההפסד שעלול להיות כרוך בהם.
ז.ב.