יבאר מדרגות החלומות. ואיך מן הצודקים נוכל להביא ראיה לרוחניות הנפש.
החלומות הם על ג' מינים ומדרגות זו למעלה מזו. והם החלום הנבואיי ההשגחיי וטבעי. הטבעי הוא הבא לו לאדם מפאת מזגו והאיכות הגובר עליו. וזה כי כאשר גובר על האד' איזה חום טבעי או זר הנה הוא חולם שהוא מתחמ' אצל האש או שהוא במקוה ועם דברים חמים. וכאשר גובר עליו איזה קרירות יחלום בשלג גשם ומטר הרופא שהיה מכיר בחולה איכות המתגבר עליו על ידי חלומותיו. והחלומות האלו שוא ידברו ואין להם ממש ועליהם אמר ישעיה כאשר יחלום הרעב והנהי אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלום הצמא והנה שותה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה. וזכריה כי התרפים דברו און וחלומות השוא ידברו, וחז"ל דברי החלומות לא מעלין ולא מורידין. גם מהמין הזה הם החלומות אשר הם כפי המחשבות ודמיון אותם הדברים שחשב או נתעסק בהם. ועל אלו אמרו בגמרא מההוא דאמר לר' יהושע אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי דחזינ' בחלמאי א"ל חזית דמשחרי בך פרסאי וגרבי לך ורעי בך שקצי בחוטרא דדהבא הרהר כל יומא ולאורתא חזא. וכן אמר לי' שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחילמאי א"ל חזית דאתו רומאי ושבו לך וטחני בך קשיתא בריחיא דדהבא. הרהר כולי יומא ולאורתא חזא. ומיני החלומות האלו כלם הם מכח הפועל המדמה שהוא מעצמו מרכיב הרכבות ומדמ' דמיונים וכלם שוא ודבר כזב ידברו. ויקרה זה בעת השינה כי אז עולה מהאסטומכא העשן והאדים למוח ואז הכח המדמה מערבב ומבלבל הדברים:
אמנם המין השני הוא ההשגחיי שהפועל והמודיע בהם היא ההשגח' האלהית. והם מהחלומו'. הצודקים הנגלים לאנשים השלמים כחלומות יוסף ולפעמים לרשעים ועובדי עבודה זרה. וזה לא לעזר ולא להועיל להם אלא לתועלת אחרים כמו שנגל' האלהים לאבימלך לכבוד אברהם ויצחק יחידו. ונגלה ללבן להציל את יעקב בחירו. ונגל' לשר המשקי' והאופים ולפרעה להגדיל ולרומם ליוסף צדיקו ולנבוכדנאצר לנחם את עמו. ומזה המין אמרו רז"ל אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנא' אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקו. ואי בעית אימא מהכא ורעיוני לבבך תנדע. וזה כי כאשר נגלה הקב"ה לאדם שאינו נביא מראה לו מאלו הדברים אשר הוא חומד וחושק לדעת ומהרהר ביום כענין נבוכדנאצר להשקיט לו ממבוכתו. ולאנשי המעלה והמדות לבשרם בשורה טובה או להגיד להם רעתם כדי שיעשו תשובה ויבקשו רחמים על צערם. ומה שאמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא נראה. לי שהביא ראיה מהמוחש כי כמו שברוב חולם האדם חלומות ממה שהרהר ביום. כך החלומות הצודקים הם מענין הדברים אשר דעתו של אדם טרוד בהם. ואשר השי"ת לאהבתו אותו גול' את אזניו. וכמו שאמר איוב סי' ל"ג בחלום חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים אז יגלה אזן אנשים ובמוסרם יחתום. ר"ל שאז מגלה אזן אנשים הגזרה שכתב וחתם במוסרה כדי להנצל בתשובה ממנה. ובגלל הדבר הזה אמרו רז"ל אין מראין לו לאדם צדיק כי אם חלום רע כי ודברים כיוצא בהם קרים. ובעבור זה כתב רז ש' חלמא בישא עציבותיה מסתייה כי העצבון היא מחלקי התשובה. וכן אמרו יפה תענית לחלום כאש לנעורה.ומפני שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא לכן מראים לו הרע המעותד לבא עליו וקול פחדי' באזניו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך. והדברים האלה הם אמת ויציב ומעשים בכל יום יוכיחו מעידים ומגידים והגם שאמרו חז"ל אין חלום בלא דברים בטלים כבר הורה לנו הרשב"י בפרשת מקץ עמוד תמ"ג דלאדם זכאי לא איתגלו ליה מילן כדיבין כלום. פוק ותשכח בס' חסידים ותראה הרבה מעשיות מזה. ובספר יוסף בן גוריון טן הקדמוניות לרומיים ס' ט"ז פרק ט"ו תקרא איך גאלפירה בת המלך ארכילאו נשאת הפעם הראשונה עם אלכסנדר בנו של המלכה מריאמיס והורודוס. וכאשר נהרג במצות אביו נשאת הפעם השנית עם יובא מלך מאוריתניא' ואחר מיתתו נשאת הפעם השלישית עם ארכילאו אחיו של אלכסנדר עם היות שהיו לה בנים ממנו. ויהי בלילה והנה היא חולמת שאלכסנדר בעלה הראשון היה בא אצלה ואמר לה הראית בעצמך אשתי שאמת הוא מה שאומרים בני העולם שאין אמונה בנשים יען מאחר שנשאת עמי והיו לך בנים ממני שכחת אהבת כלולותיך ולקחת לך אוהבים ובעלים אחרים ובושת פנים לא היה לך לקחת את אחי. ובכל זאת אני לא אשכחך ולקחתי אותך לי. והנה היא מדברת עם שכנותיה ורעותיה מספרת החלום לא היו ימים מועטי' ותשכב גאלפירה ותתחל ולא קמה ממטתה כי מתה ומכאן הוכיח ה"ן גוריון ההשארות הנפשי באומרו מכאן מודעא רבא לנצחיות הנפש. יאמין המתעקש מה שירצה ישתה לעג כמים ולא ימנע טוב להולכי' בתמי' המתיישרי' באמונת הדברי' האלו לרדוף האמת והצדק עכ"ד. גם הרב ר' דוד כהן בספר דברי הימי' שלו בספרו ענין הקיסר קארלוס החמישי ורוע מזלו בעיר אלגיר ואבדת אניותיו וחייליו מעיד. וארא בחלומי והנה אניה משוטטת מצופת זהב ויפה עד מאד באה אל היבשה. ובראשה צלמא דדהבא וקול חצוצרות התרועה בתוכה וירוצו רבים אצלה לראות גם הם ולשמוע דבר מה יגידו. ויהי כבואה ואין קול זולתי חולה אחד כסיר נפוח מושכב עליה ואיש אחד מנהל אותה ואיקץ והנה חלום. ואין פותר אלי. אז אמרתי הלא לאלהים פתרוני' את אשר האלהים עושה בקצות הארץ הגיד לעבדו. ואומר אל מאהבי בעת ההיא לאמר אין זה כ"א מופת שישוב הקיסר מבלי חפץ ואניותיו תשכלנה כאשר שכלה נשים חרבו. ויתר אנשיו ישובו הנה מזי רעב ולחומי רשף. ואתם עדי כי ה' דבר העדותי בכם היום. ויהי כן עד כאן וכתב אפלטון כי בהיות סוקרטי במאסר על היותו מכחיש בפסילים מעשה ידי אדם ומאמין באל אחד וסיבה הראשונה קרא לאוהביו והגיד להם איך בתוך שלשה ימים יעלה לגרדום וימות בלי ספק באומרו שחלום חלם שבתולה יפה עד מאד אשר קרא' בשם קראה לו שורה אחת מהומירוס הפייטן הגדול אשר בה נרמז לו מיתתו. וכן היה. גם אליכסנדר מאלי כסנדר מספר מא' שחלם והנה היה רואה את פומפיאוס שר צבא רומא לבוש בגדים צואים ויספר לאחיו רעיו ומיודעיו החלום ובימים מועטים באה השמועה איך בשדות פארסאליה יום הלחמו עם יוליאו קיסר ויחזקו צבאות הקיסר ותהי המלחמה חזקה עליו וינס בלי חמדה מצרימה ושם חתכו את ראשו בסייף. גם אני בעונותי הרבים הנה בשמים עדי וסהדי במרומים שפעמים ראיתי בחלום שברי הפעם הראשונה מעשה שהיה כך היה. הגברת עטרת ראשי אמי מרת רחל סואירה נ"ע נפלה על ערש דוי ויהי חליה עד כי חזק מאד והרופאים התחילו להתייאש ממנה אין דן דינה למזור רפואות תעלה אין לה. ואני עני וכואב עיף ויגע מטרדות הזמן ומצרת נפשי ערב פרידתה לרום עליה על מטתי עליתי קדרתי שמה החזיקתני ונים ולא נים תיר ולא תיר ויראני אלהים כי מות תמות בראותי קבורתה וסמוך אצלה קבור איש נכבד וחשוב מבני עמנו ואיקץ והנה חלום. כי האיש הזה היה חי ובריא אולם. ויהי ממחרת ותמת עלי מרת אמי ז"ל. ולשבת הבאה והנה בתוך הבאים לנחמני ראיתי בני אחיו של זה האיש והם במלבושי אבלות שחורים וארוכים כמנהג. אז שאלתי לאחד מן הסמוכי' אצלי טעם בגדי האבלות. והגידו לי איך באה להם שמוע' רעה ממיתת אביהם בארץ ספרד. ויהי כשמעי את דבריו אמרתי בלבי מי יודע אם זה פתרון החלום אשר ראיתי. אולם לא עברו ארבעה ימים ומת האיש הנכבד ההוא ונקבר אצל מרת אמי נפשותם תהיינה צרורות בצרור החיים את ה' אלהינו. הפעם הב' אשר השפיע ה' את רוחו עלי עש' עמי אות לטוב' ויהי כאשר בא יוסף בן ישראל נ"ע הבן יקיר לי דרך אניה בלב ים מדאנזיק לעיר המהוללה הזאת ויתעכב ימים רבים ואני המר והנאנח הדאגה לא הניח לי לישון נדדה שנתי בלילה. ויהי באשמורת הבקר זמן שכבר העכול נשלם ישנתי ואיקץ והנה בפי פסוק טרוף טורף יוסף. אז חרדה גדולה נפלה עלי באומרי בעונותי הרבים טרוף טורף יוסף בני ומה לי עוד חיים כי היה חריף בתלמוד ובקי בד' לשונות ובן זקונים הוא לי. ויהי היום עניתי בצום נפשי ותפלתי על חקי תשוב ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר אנא ה' הושיעה נא את בני חטאת נעורי ופשעי אל תזכור כחסדך זכור לי אתה למען טובך ה'. וה' שמע תפלתי ויהי ביום השלישי בהיותנו כואבים והנה חי ונושע הוא על פתחינו כל מגדים. ויספר לנו איך ביום ההוא של צערי וה' הטיל רוח סערה בים והאניה חשבה להשבר ולעיניו נטרפ' ספינה אחרת והוא ניצל דרך נס. אז עיני למרום נשאתי ושבחתי והדרתי למלך שמיא שגמלני כל טוב. אמנם בהיות שאין שמחה שלמה בעולם הזה לשנה הבאה שלחתיהו עוד הפעם השנית למדינת פולוניא ותכף הגיעו לארץ לובלין עיר גדולה של חכמים ושל סופרי' נפטר לעולמו בעו"ה והוא כבן עשרים שנה תהיה מיתתו כפרתו ולכל מי שעסק עמו בחליו וקבורתוישלם ה' פעלו ותהי משכורתו שלמה מעם ה' שהשמחה לבד במעונו. גם אנכי לא אחדל פי מלהגיד לך את דבר אמת מה שגם עוד בעיני ראיתי ויהי היום והנה הלוך הלכתי לשאול בשלום הגברת ואשת חיל קרובתי מרת אביגיל מוספיאה שומרת יבם מארץ ספרד ופניה רעים שאלתי לה סבת הדאגה ומה יום מיומים ואמרה לי כי ראתה יבמה מוצב ארצה ומוכרך בתכריכין. ובראותי צערת נפשה דברתי על לבה לנוד לה ולנחמה שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. אמנה היא לא קבלה תנחומין מאנה הנחם. ויהי לראש חדש הבא והשמועה באה ממיתתו כאשר הראו לה מן השמים ומה אענה ומה אומר והדברים האלו אינן צריכין חזוק כי כמעט הן מהמפורסמות באשר כל איש ואשה תעיד אמתתן. וכן מהיות החלומות צודקים נשען גדעון על מה ששמע מהחלום שהיה מספר איש לרעהו ונזכרו בפרק הרואה כמה וכמה. והן החלומות אשר קראתי השגחיים בהיותם הפועל אותם ההשגחה האלהית הגם שלא יבאו לאחד מן בני הנביאים. כי אחר שגלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו פסקה הנבואה והאורי' ותומים נגנזו ונשאר בידינו שפע החלומות שבהם מודיע הקב"ה הנסתרות כמו שאמרו רז"ל פ"ק דחגיגה אמר רבא אעפ"י שאנכי הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא אמר הקב"ה בחלום אדבר בו, ועל כיוצא בהם נאמר חלום א' מס' לנבואה. ונובלות נבואה חלום:
המין השלישי הוא החלום הנבואיי והם חלומות הנביאים הנבאים בשם ה' לאמת ובהם מגלה סודו אל עבדיו הנביאים כחלום יעקב שלמה ודניאל. וכי תאוה נפשך לדעת ההפרש שיש בין החולם הנבואיי וצודק לחלום הטבעיי. הלא הוא כי החלום הנבואיי והצודק עושה רושם והתפעלות עצום בחלום וזה על מדרגות שונות כי ההתפעלות בנפש הנביא הוא כל כך גדול שמיד מכיר הנביא החולם בעצמו שהוא דבר מושפע מאת האלהים וכמו שכתב הרמב"ם פמ"ה ח"ב מהמורה הנבואה תודיע לנביא שהיא נבואה. וכן העיד ירמיה סי' כ' ותהי בלבי כאש בוערת. וההתפעלוח בנפש החולם מי שיהיה חלום צודק הוא במדרגה יותר קטנה אבל איזה הרגשה יש לו מה שלא יתפעל מהחלומות המבולבלים מכח הדמיון. ולכן גזרו חז"ל החולם ונפשו עגומה עליו ילך ויטיבנו. וכן במענה אליפז סי' ד' בשעיפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה על אנשים פחד קראני ורעדה ורוב עצמותי הפחיד ויקרה זה בכל החלומות הצודקים שבאים בפעימה כמו שתמצא בחלומות פרעה ונבוכדנאצר. הרי לך שיש ג' מיני החלומות מהם צודקים ומהם משובשים. ולכן אמרו בפרק הרואה רבה רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלומות השוא ידברו לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד. ופירשו המפרשים שהצודקים הם על ידי מלאך והטבעים הם על ידי הכח המדמה אשר כנה בשם שד. ונא דברו נכונה כי החלומות הבאים על ידי שד הוא כמשמעו כאשר כתבו שלמים וכן רבים שהיו עע"ז מכינים עצמם לקבל שפע השדים בחלום. וכן הרמב"ם בפרק מ"ו מהחלק הג' מהמורה בדברו על איסור אכילת הדם ז"ל. והיו מדמין במעשה ההוא שהשדים יאכלו הדם שהוא מזונם והם יאכלו הבשר ובזה תהיה אהבה ביניהם ויבאו להם השדים לפי מחשבותם בחלום ויגידו להם העתידות וכו' והפירוש מוכרח דאי לא תימא הכי מה בא הכתוב להודיענו וכי לא היינו יודעים שחלומות הדמיון שוא ידברו אלא ודאי שמחלומות הבאים מכח השדים ממש הכתוב מדבר כאמור:
ועם זה אבא נא לכונת הפרק ואשאל ולמה בעת השינה ולא בהקיץ אז יגלה ה' אזן אנשים. ואשיב שידוע הוא שבהחלש הכחות החמריים יתחזקו השכליים וכמו שיורה הנסיון כי בעת הזקנה אשר כבר תשש כחו של אדם ואינו רודף אחרי התאוות הגשמיות אז יתקרב יותר אל החכמה והשכל ומגמתו לעבוד את ה'. וכן בעת המיתה ופטירת הנשמה מהגוף רואה מתן שכרו לעתיד עודו בעולם הזה וכמו שאמר הכתוב כי לא יראני האדם וחי. ודרשו חז"ל בחייהן אינן רואים אבל בשעת מיתתן רואים ועליהם נאמר ותשחק ליום אחרון. וזאת היא הסיבה שהחכמים והנביאים מברכין לבניהם ולתלמידיהם סמוך למיתתן כאברהם יצחק יעקב ומשה לשבטים. וכגון ר' אליעזר לבנו ורבינו הקדוש שמסר מסורת החכמה לבנו. ובהיות החלום חלק מהנבואה כמו שהנבואה לא תחול על האדם עד שיתבטלו כחותיו הגופניות וישוב שכלי ויקרה זה בעת השינה באשר שם כח הנפש המשכלת גוברת והכחות הגופניות בטלים. כן החלומות לא יחולו בהקיץ בהיות כחות הגוף אז חזקי' ויבאו בעת השינה שהוא זמן בטול ההרגשות והכחות החומריי' כי השינה א' מס' למיתה. וכן באיוב הוא אומר להסיר אדם מעשה ר"ל שהקב"ה יגלה אזן אנשים בחלום ולא בהקיץ לפי שהאדם באותה שעה מסיר מעשה הנפש המרגשת. ונמצא בספר הזוהר ז"ל הקב"ה אודע ליה לבר נש כל חד וחד בההוא דרגא דיליה כמה דאיהו ובהאי גוונא דכל חד וחד כמה דאיהו. אמר ההוא יודאי ודאי לאו איהו אלא לבר נש זכאה דחזא חלמא כדקא חזי ותא חזי דכד בר נש קאים על ערסיה נשמתיה נפקא ושטית בעלמא לעילא ועלת לאתרא דעלת. וכמה חבלי טהורין קיימין ואזלין בעלמין ופגעין לה לההוא נשמתא וחמת מה דחמא ואי לא איתאחדת בההוא סטרא ומודיעין לה מילין כדיבין או מילין דזמינין למתי לזמן קריב. וכן בפרשת וישב עמוד תי"ב כד בר נש נאים על ערסיה הא נשמתיה נפקת מיניה ואזלא ושטיא בעלמא כל חד וחד כפום אורחיה ע"כ. ולא תדמה בנפשך שאז הנשמה בחלום בחזיון לילה עוזבת מכל וכל הגוף אלוף נעוריה כמ"ש זורואסטרו ופיטאגורס אשר על כן קראוה בעלתהכנפי'. כי הגם שיש גם כן בין חכמי בני עמנו מי ראה כאלה והאמין שהנשמה עולה בעת השינה ויורדת בהקיץ תמונתה לגוף לפי דעתי הכל רמז ומשל כי הנשמה היא הנותנת לו החיות ובלעדה אין לו חיים. אבל העליה היא במדרגה בהשכלה ובהסתכלות בדברים העליונים כי כל זמן שהנשמה בלא כוונה לפעולות אדם בדבר שפתיה אז הגוף כגוף בלא נשמה. ולכן שהגברת גוברת אז יוצאת מפעולותיה החומריות ונכנסת למושכלותיה הרוחניי והיתרון הזה הוא לאדם על הבהמה מפאת נפשו הנצחית והנשארת אשר בהיותה אלהית בחלום השם מדבר עמה בעודה בגוף. ומכאן תדין כמה וכמה מעלות טובות למקום עליה כאשר תעלה נקיה מכל חומר לשמי עליה ואל מנוחתה כבוד. וזה גם כן א' מן הראיות אשר הנסיון הוכיח להראות ההשארות הזה כי אין שום בעל חי בלתי מדבר שחולם. ומה שאמרו קצת שהכלבים נובחים בעת השינה והנביתה ההוא ראיה על החלום אינה ראיה כלל כי זה לא יקרא חלום אלא שמרוב רגילותם לנבוח בהקיץ הוא טבע שני להם. ולכן עושים כן בעת השינה כמו שנראה גם כן התנוקות כיונקים בעת שנתם מרוב רגילותם בהקיץ אעפ"י שאין השדים בפיהם ולפי זה החלום היא נבואה קטנה והשפעה אלהית כאשר כתבנו וכבר הורה לנו התורה שצריך שיהיה לפותרי החלומות איזה רוח נבואה כמו שהודה יוסף באומרו הלא לאלהים פתרונים. ואמר עוד אלהים יענה את שלום פרעה. כי לא ישיג אמתת פתרון החלום רק אשר רוח אלהים בו. וכן בדניאל הוא אומר והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע ושכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלומות. או צריך שיהיה חכם עדיף מנבא ר"ל שיהיה כל כך גדול בחכמה שישער בכחו ושכנו איך יפלו הענינים העתידים לבא על החולם עם רמזי החלום כענין שנאמר באחיתופל כי כאשר ישאל איש בדבר האלהים כן כל עצת אחיתופל לדוד גם לאבשלום. והוא לא היה נביא אבל חכם חרשים ונבון לחש. ודע שארטימידורו דאלדיאנו חבר ה' ספרים על החלומות ופתרונם וכלם מלאים הבל ואין בהם ממש. ומה שכתבו חז"ל כל החלומות הולכין אחר הפה אינו מכונת זה הספר ודי לנו במה שכתבנו לענין ההשארות הנפש: