מביא כל מיני הכשופים הנעשים באחיזת העינים. ומבאר אפשרות הפעולות האלו.
מעונן פירשו בגמרא זה האוחז את העינים מלשון עין וכן בתרגום ירושלמי אחוד עיינין והם המכשפים שסוגרים עיני הבריות כדי שלא יראו האמת ונראים כאילו עושים דברים מופלאים למעלה מהטבע ואינם עושים כלום. כההיא דסוף פרק ארבע מיתות אמר רב אשי חזינא ליה לאבוה דקרנא דנפיץ ושדי כריכי דשיראי מנחיריה. פירוש אבוה דקרנא מכשף היה מנפץ חוטמו בכח ומשליך חתיכות של מעילים מהנחירים. וכההיא דזעירי כדאיקלע לאלכסנדריא של מצרים זבן חמרא מטא לאשקויי מייא פשר קם גמלא. דוסקניתא (פירוש נמס המכשפות ונעשה החמרא דף של גשר שהיה מקדם). אמרו ליה אי לאו זעירי את לא הוה מהדרינן לך מי איכא דזבין מידי הכא ולא בדיק ליה אמיא. ר"ל שכל מיני מכשפות נבדקין על מים חיים ונמוחין. והטעם מפני שמעשה הכשפם מצד הטומאה נמשכם והמים חיים הם מסטרא דקדושה כמ"ש אותי עזבו מקור מי' חיים. גם שם עובדא דרב. א"ל לרבי חייא לדידי חזי לי ההוא טעייא (סוחר) דשקליה לספסירא וגיידיה לגמלא וטקף ליה בטבלא וקם. [פירוש נטל חרב וחתך גמלו לאברים ואח"כ קשקש ליה בזוג ועמד על רגליו] אמר ליה ר' חייא לרב כלום ראית לכלוך מן הדם אלא ההיא אחיזת עיניים הוה. העיד גם כן ינאי דאיקלע לההוא אושפיזאאמר להו אשקין מיא קריבו שתיתא פי' קמח טרוף במים. חזא דקא מרחשן ספוותיה שדא פורתא מיניה הוו עקרבי א"ל אנא שתאי מדידכו אתון נמי שתו מדידי אשקייה הואי חמרא רכבה סליק לשוקא אתא חברתה פשרה לה חזיה דרכיב וקאים איתתא בשוקא. פירוש ראה דכשפנית היתה והשליך מעט מן המשקה לארץ ונעשו עקרבים והראה את עצמו כאילו לא הבין את הדבר ונתן לה לשתות ותכף ההיא איתת' נעשית חמור רכבה ינאי וסליק לשוקא ואתא חברתה ומיחה את הכשפים וחזרה לקדמותה ובפרק ג' דחולין ההוא רומאה דחזייה לההוא גברא דנפל מאיגרא לארעא פקע כרסיה ונפוק מעייניה אתיוהו לבריה ושחטוהו קמיה באחיזת עינים אינגיד ואיתנח עול למעייניה וחייטיה לכרסיה. פירוש שחטו לבריה של זה הנופל באחיזת עינים בלי שום היזק כדי שידמה אביו כאילו נשחט ויתאנח וימשיך מעיו אליו. וזה לפי שלא היה רוצה ליגע במעיים שלא יהפך בהן:
גם חכמי אומות העולם מביאים מעשים אשר לא יעשה הטבע וכמעט לא נראו בכל הארץ ובכל הגוים כמעשה צדקיה מבני עמינו אשר העיד עליו יואן אבד איך פורח באויר היה לוקח אדם וחותך אותו עד שנעשה אברים ואחר כך היה מחזירו חי וקיים כמוהו כאשר בראשונה, דומה למה שעשה סימון מאגו בפני הקיסר נרון. גם היה מראה לעין כל שהיה בפיו בולע המרכבה והרוכב עליה. ומה מאד נפלאתי ממה שקריתי אצל רובירטו טיציאוס ספר חמישי ממרמות השדים. ומעשה שהיה כך היה. מכשף א' בארץ בורגוננה גנב בתולה א' ועמה היה משתעשע טמון ומכוסה בענן ויהי כאשר ראם מכשף אחר התחיל לשחוק עליהם ויאמר אני אגלה את קלונם. ובפני השר וכל העם למקטון ועד גדול בהשבעות וחרמים עשה שיפלו כאשר הם בארץ ויתגלה לעין כל חרפתם. אולם זה המכשף כאיש מלחמות העיר קנאה ובאש קנאתו תכף ומיד בהשבעו' לקח נקמתו ממנו והקרנים צמחו לו במצחו וכל כך גדולות שבהיותו בחלון הבית לא היה יכול ליכנס לפנים ושחוק היה לכל עמו. אשר על כן כרתו שניהם ברי' וישלמו ביניהם ומיחו הכשפים זה הלך לדרכו וזה בלי קרנים נכנס בחדרו. גם כתוב הוא וכל העם ראו מה שכתב יואן דובראוי ויהי בימי יואן מלך באואריאה עשה משתה לכל שריו ועבדיו יום חתונת בתו עם ווינסיסלאו מלך כואימיאה וביום שמחת לבו נגד כל העמים בראות שחתנו היה מביא בחברתו מכשף א' צוה למכשף שלו ומיד הגיע לרחוב ובפני קהל ועדה פתח את פיהו והתחיל לבלוע דרך ראשו המכשף האחר והיה מראה כאילו היה לו צער גדול בבית הבליעה יען החשבון המועט היה בולע את המרובה ועם כל זה בלע אותו עד רגליו ואז רקק המנעלים לחוץ באומרו שהיו מטונפים ולא היו ערבים לחכו. ואחר זה הלך לו למעין א' והקיא אותו וכל העם רואים ויואן בודינו מעיד איך טריסקאלי המכשף לפני המלך עשה שאיזה טבעות משלשלת זהב של שר משרי המלך יעלו ויגיעו לידו בלי נגוע בהם והענק נשאר על צוארו בלי חסרון ופגע. ועוד היום בארץ ספרד ובמקומות אחרים מראים לעין כל תרנגול מושך קש בצורת קורה גדולה. וכן כתב טומאש די אקינו כי בעשן איזה עשב מראים לעין קורה בצורת נחש. וכל אלו הדברים הן למעלה מהטבע ואינם יכולים לעשות אותם כי אם על ידי שד, כמו שעשו חרטומי מצרים בלהטיהם שהם מעשה כשפים. ואמרו רז"ל שנעשים על ידי מעשה חבלה. וכן עשו מהמטה נחש. ומה שעשה משה ואהרן בסטרא דימינא עשו הם בסטרא דשמאלא ועל ידי השדים והם הביאו כהרף עין התנינים והעלימו המטה באחיזת עינים או הולידו מהעפוש בזמן קצר מה שהטבע מוליד בזמן ארוך, סוף דבר ענין אחיזת העינים אינו תהו והבל כמו שחשב הרמב"ם אבל מעשים שהנסיון הוכיח היותם אמיתיי'. ובהיות שיש להם מציאות אסרתם התורה האלהית. ואם תשאל ממני ואיך יכולים השדים לעשות התהפכות הצורות הללו. אשיבך שאמת ויציב הוא שהשטנים אינם יכולים לבראת שום בריה ולא להפוך אדם ובעל חי מדבר לבלתי מדבר כאשר חשבו רבים באומרם שסירסי המכשפה הפך רעי אוליסיס בבהמות כי כבר שחק על זה פליניאו בס' הח' מספרו פרק כ"ב. ומעול' לא נהפך נבוכדנצר לשור כאשר חשב אלבירטו ורבי' מחכמי אומות העולם אבל נטרד מן האנשים ואכל את עשב השדה כמו שאוכל השור. ואם כן היכולת שיש להם הוא לבד אחיזת העינים והראות. וכן רש"י על פסוק לך והכית את עמלק וכו' משור ועד שה מגמל ועד חמור אמר שהיו בעלי כשפי' משנין עצמן ודומי' לבהמה. ובפרק ארבע מיתות אמר רב פפא האלהו' אפילו כגמלא נמי לא מצי ברי האי מכניף ליה והאי לא מכניף ליה. כלומר אפילו בריה גדולה כגמל אינם יכולים החרטומים לבראת. ומה שהביאו הצפרדעים ולא הכנים הוא מפני שיכולים לאסוף ממקום רחוק בריות גדולות ולא בריות קטנות שאין להם כח לבא ממקום רחוק. אבל יש להם כח להראות את האדם הדברים אשר אינם במציאות כלל. וזה בהתקרב הדברים מחוץ והשתנות האויר ודרך משל בשלשלת של זהב הנזכר למעלה היה יכול המכשף להביא מהר טבעת אחר ולהראות כאילו יצא מהשלשלת ולזה לא תחסר כל בה. וכעין זה יכולים להביא שירים אצל הנחירים ולחתוך הגמל ולעשות מן המים עקרבים והכל הוא אחיזת עינים בהביא' כהרף עין הדברים האלו. דומה אף שבאופן יותר שלם לסוד משחקים ברחוב אשר באימון הידים ותחבולות בלבד עושים הרבה דברי' הנראים פלאים והנם דברים טבעיים, גם בענין המכשף בולע חבירו היה יכול להטמינו באויר ולרשו' באויר הגוף הנבלע כי יכולים הם לעשות הרכבות באויר כפי רצונם. וענין החמור שנעשה דף של גשר והאושפיזא חמרא הכל ענין א'. יען במהירות הסירו החמור והביאו דף של גשר. וינאי סביב לאושפיזתיה רשם דמות של חמור ורכב עליו ואח"כ חברתה מיחה את הכשפים: