מלמד לאנוש בינה ואפשרות חכמת הפתאים בפתע. ושיחת הילדים בעת הלידה ברגע:
העד השני עד אמונים לא יכזב הוא הנסיון בעל החכמות כלם ולא נוכל להכחישו כי כל העם עדים, הלא באזנינו שמענו איך פתע פתאום פתאים וסכלים אשר מעולם לא ידעו ספר ולא שמשו תלמידי חכמים מתעלים בחכמות. גם בלשון כל עם ועם ידברו כותבים ומחברים חבורים והמה מחוכמים. גם פלאי פלאים דורשים לרבים, ובאשר הדברים האלו הם למעלה מן הטבע כי מצאת ולא יגעת אל תאמן ראוי ליחס הידיעה הזאת לאיזה רוח חכם הנכנס בגוף האנשים האלו. וכן האמינו רבים מחכמי האומות כי הגם שפונפונאסיאו ופיטרו די אלבאנו בפירוש השאלה הראשונה מארסטו מייחס הדבר הזה לשחורה כבר סתרו דבריהם שלמים וכן רבים באומרם שאין ראוי לחשוב שהשחורה בלבד תפליא לעשות כזה בלי קדימת למוד, וכן הרשב"א בשאלה תקמ"ח על ענין אותו האיש נביא אוילא אשר כתבו לו לאחר שנשא ונתן בדבר אמר ולי ספר אחד מן החכמים ויהודי כשר ואמתי וחכם גדול היה כי בזמנו היה אחד במקום שהיה הוא ויש אנשים שמתוך המקרה שרה בהם רוח וידבר ויודיע ענינים כמי שכפאם שד. ומאלו ראיתי אנשים נאמנים מגידים מפיהם לאזני דברים גדולים ובעיר לארהה היה קטן אחד שאינו יודע ספר והיה אומר כמה מזמורים וכמה דברים ואחר אמר להם הוא עצמו לעשות לו רפואה וכתבו מפיו אחת ועשו ונתרפא וכאלו נראה מאנשים הרבה. ויש מי שמשתמש בשם והגידו לי אנשים נאמנים שראו בארץ אשכנז איש כשר ודורש ברבים בפני גדולי התורה דברים נפלאים ודרשות לא יעשו כן כל הגדולים אשר בארץ ועושה כן בשם קורין אותו שם הדורש. וראיתי אני איש מאשכנז ושמו אברהם דקולוניא ועבר עלינו עד מלך קשטילי' אבי המולך עכשיו ושנה שמו נתן להתנכר והיה עומד בבית הכנסת של קילוניא במערב וקול יוצא כנגד מן המזרח מעל גבי הארון שמניחין בו ספרי תורה ושואלין לו כל דבר והיה משיב ואותו קול דורש מה שלא ידרוש כל חכם בישראל. ואברהם זה היה אומר שאותו המדבר היה אליהו ז"ל ושמעתי מפי זקן וחכם ונכבד שהיה בבית אדוני אבי כי היה יום שבת אחד שם לפניו והיו שם כמה רבנים שנתאספו אליו מן הארץ ודרש בפרשת ויהי ככלות משה והעידו כל הרבנים אשר היו שם שלא היו עושין כן כל רבני הארץ וכו'. וכתב עוד גם היום בצרפת יש אחד לפי מה שהעידו לנו עליו ולעתים אומר דברים עתידים ומקצתם באים והרבנים תקנו מה שתקנו בהנהגת העם עמו לפי מה ששמעתי עכ"ד. הנה כפי מה שגזר עליו הרב הדברים האלו באי' מכח שם משמות הקדש או מצד רוח הנכנס בגוף האדם והוא האמת:
העד השלישי אשר חכמים הגידו ולא כחדו הוא ענין דבור הילדים קרוב ללידתם וקודם ימים ידברו. הלא תראה טיטו ליויאו המזכיר מספר מילד א' אשר ביום לידתו נבא חרבן העיר המהוללה סאגונטו. גם התוכן עלי אבן זאגיל בספרו מהילידה מעיד מאחד אשר בתוך כ"ד שעות מלידתו דבר ויקרא לבכי ולמספד ארץ מולדתו אשר במהרה תחרב וכן קרה. גם נמצא כתוב בספר הזכרונות למלכי פורטוגאל איך ילדה קטנה בעיר איוורא בת שמונה חדשים מוטלת בערסה הרים ידיה ואמרה פורטוגאל פורטוגאל למלך חדש דון יואן גם בזמננו זה קרוב לח' שנים בעיר מישיקי המהוללה באיי המערביים נולד בן. ותכף ללידה שיחה. ומיד שהגיע לאזני ההגמון מה שנבא שלח בעדו והסתירו מעיני העם והחרים שלא ידברו על זה ולא נודע עוד שום דבר ממנו. והנה הרב לוי בן גרשום בספר מלחמות השם מעיד איך בזמנו נער בן שבע שנים היה מגיד עתידות באמת ומפלפל איך אפשר זה כפי הטבע. ובעל שלשלת הקבלה בדף מ"ו כתב איך נחמן קטופא תכף שנולד התחיל לדבר פלאות ומעשה מרכבה ומת בן י"ב שנים. ותדע שארסטו בחלק י"א מהשאלות שאלה כ"ז הודה שגם הוא שמע כזאת הגם שלא ידע סבתו. והגם שקארדאנו חכם גדול מחכמי העולם רצה לקרב הדבר לטבע באומרו כי הקדים הטבע כח ללשון והשכלה לשכל ולא היה כאן אלא קדימת זמן כבר הכו על קדקדו רבים מאנשי הדעת והתבונה ובפרט לודוויקו בוקה די פירדו וגזר עם כת החכמים האלהיים כי לא יכול להיות הדבר הזה בכח הטבע כי אם דרך נס ובעבור שידענו שאין הנפש פועלת פועל ההשכלה בגוף כי אם אחר שיכונו האברים ויתחיל להתחזק המוח שפטנו שהמדבר עתידות הוא רוח. ושהאל היודע ועד מראשית אחרית שולח איזה שליח שהרבה שלוחים למקום להודיע מה די להוא כדי שידעו הכל די שליט עלאה במלכות אנשא ולמן די יצבא יתנוה. ולכן תמצא שהילדים האלה גם כל המדברים ק קודם זמנם היו לאותות ולמופתים לארץ מולדתם לידע להודיע ולהודע כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע והכל בהשגחה אלהית ולא במקרה כאמור וזהו טעם הנסים האלו המתחדשים מימים ימימה לאיזו סבה נסתרת: