כונן חציו על יתר טענות הרב לירות במו אפל יסודי סברתו. ומראה איך הנשמות הן ממדרגות מתחלפות:
מרגלא בפומיה דרבי שמעון בן יוחאי בספר הזוהר מעלת נשמותיהן של ישראל על מדרגת נשמותיהן של אומות העולם וההבדל' שהבדילם ה' מותר העמים ביתר שאת ויתר עזוכן כתב בפרשת אמור זכאין אינון ישראל דקב"ה יהיב לון נשמתין קדישין מאתר קדישין מכל שאר עמין בגין למעבד פיקודוי. ובפרשת פנחס בפירוש איתמר. נשמתהון דישראל איתגזירו מגו בוצינא קדישא. וכן איתא במדרש הנעלם פרשת בראשית ז"ל. תנו רבנן כל יומא ויומא כרוזא קרי איתערו בני קדישא עילאה ועבידו פולחנא דמאריכון דאפריש לכון מן שאר עמא ויהב בכון נשמתא קדישא דאיתגזרת מכורסי יקריה וכו'. והרב רבינו בחיי בפרשת יתרו כתב ז"ל. עקר נשמת האדם מיסוד הבינה שהיא התשובה משם עקרא ושם תשוב. וזהו שכתוב והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה. הזכיר האלהים והוא כמו בראשית ברא אלהים. וצריך אתה לדעת כי משם באות הנשמות לישראל דרך הקו האמצעי הוא התפארת הוא מזרחו של עולם כשישראל עושים רצונו של מקום שנאמר ממזרח אביא זרעך. וכשישראל רעים באים מן הזרע שכבר בא לעולם. וכבר כתבתי מזה בפסוק ויטע בפרשת בראשית והענין הזה לישראל בלבד מה שאין כן באומות העולם שהן באות משם דרך שמאל היא מדת הגבורה הנקראת האש הגדולה. וזוהי מעלת נשמותיהן אל ישראל על נשמות האומות עד כאן דבריו. ושרש דבר תמצא עוד בזוהר פרשת בראשית עמוד קכ"ה ז"ל. א"ר אבא נפש חיה אינון ישראל בגין דאינון בנין דקב"ה ונשמתהון קדישין מיניה אתיין. נפשאן דעמין עע"ז ממאן אתר אתו. א"ר אלעזר מאינון סטרי שמאלא וכו'. וכן הרב בעל הכוזרי במאמר הראשון סי' מ"ו אמר ז"ל. ארבע אלפים וחמש מאות ופרטם מבואר בס' החומש שלנו מימות אדם ושת ואנוש עד נח עד שם ועבר עד אברהם יצחק ויעקב עד משה. ואלה היו לב האדם וסגולתו ולכל א' מהם היו בנים והשאר כקליפות אינם דומים לאבות. ע"כ. וההפרש הזה הוא מפאת נפשם. ובגלל הדבר הזה כתוב ואבדיל אתכם מכל העמים ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. וזהו סוד אתם קרוים אדם ואין אומות העולם קרוים אדם. וזה מפאת נפשם היקרה כי כבר הוכחנו שאין הבשר נקרא אדם אלא הנשמה ועל דא כתיב נר ה' נשמת אדם:
ואחרי ההודעה הזאת אבא נא למה שהקשה כנגד זה הרב בעל עקדה כמו שזכרנו במה שקדם איך הסכימה דעתו ית' שתהיינה הנפשות הזכות והברות אלה לחיי עולם ואלה לחרפות כמו שיתחייב זה מהנתן אלו לפלשת וצור עם כוש וליתר העמים אשר לא ראו אור הישרת התורה האלהית ואלו לעם הקדש אשר תורת ה' בלבם וכו' ואומר. כי כמו שהשכלים הנבדלים לא נבראו במדרגה אחת אבל הם מתחלפים זה מזה מצד השגתם כי כל מי שישיג מתארי השלמות אשר בו ית' אחד או שנים יתחלף למי שישיג יותר מזה או למי שישיג מושכלות אחרים ממנו יתברך. וכפי התחלף מושכליהם כן התחלף כחם ופעולתם בעולם כפי מה שכתב הרב בעל העקרי' במאמר השני פרק י"ב ואין זה עול בחקו יתעלה כי איך יתפאר הגרזן על החוצב בו:
ואיך יאמר יציר חומר אל יוצרו מה תעשה כי לא עשיתני בתכלית השלמות ובמדרגה העליונה אשר אין למעלה ממנה כי צדק ומשפט מכון כסאו וכל א' מנבראיו קבל ממנו השלמות כפי חמרו וטבעו כך ברא הקב"ה הנשמות במדרגות חלוקות ומשפיע מטובו ומאוצרו הטוב נפשות לישראלים ממדרגה עליונה וליתר העמים ממדרגות שפלות כל א' וא' כפי מדרגתו כי כשם שיש ברוחניים מדרגות מתחלפות זו למעלה מזו כפי מה שראתה חכמתו ית' כך תקראנה כאלה בנפשות ואין לפניו בזה עולה כי אף שנפשותם אינם נאצלים ממקום נפשות הישראלים אין אנחנו שוללים משום אדם גמול מעשיו הטובים מאיזה אומה שתהיה כמו שכתב הרב ר' יהודה הלוי מאמר א' סי' קי"א אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה. וכן בסימן כ"ז כתב וכל הנלוה אלינו מן האומות יגיעהו מן הטובה אשר ייטיב הבורא אלינו אך באמונתנו לא יהיה שוה עמנו. והרמב"ם בספר האגרות בתשובתו הרמתה להרב רבי חסדאי הלוי הספרדי כתב. זה לשונו:
ומה ששאלת על האומות. הוי יודע דרחמנא לבא בעי ואחר כונת הלב הם הם הדברים. ועל כן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה חסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא אם השיגו מה שראוי להשיג מידיעת הבורא ית' והתקינו נפשם במדות הטובות. וכן תמצא בספר הזוהר פרשת ואלה פקודי בהיכלא שביעאה. ז"ל. בפתחא דא קיימאן ארבעה פתחין דמתפרש לארבע סטרין לבר ואלין אחדין ולא אחדין. בסטרא דקודשא לא אתיחד אלא דאתחזי באינון עתחין נהורא דנהיר ואיהו אתר דמתקן לאינון חסידי דשאר עמין אינון דלא אבאישו לון לישראל ואשתדלו עמהון בקשוט אילין קימי באלין פתחין ונייחי תמן. ובפרשת שמות עמוד שנ"ה שבחו אהובים לגרים באמרם היכלא קדמאה הכא אית רוחא דאתמנא על נשמתהון דגיורין דאתגיירו ורחמיאל שמיה ואיהו נטיל לון ואתהנון מזיו יקרא דלעילא. ואין בדבר ספק שכל מי שהתקין נפשו בכשרות המדות וכשרות החכמה באמונת הבורא ית' בודאי הוא מבני העולם הבא. ועל כן אמרו חכמי האמת רבותינו ע"ה אפילו גוי ועוסק בתורת משה רבינו עליו השלום הרי הוא ככהן גדול ע"כ ולפי זה אין אנחנו גורשי' מהסתפח בנחלת ה' יתר אנשי האומות אם פועלים הטוב והישר בעיני ה' ומאמינים באמונה שלמה מציאותו אחדותו השגחתו ויכלתו. ואם כן הגם שנשמתם ממדרגה שפלה בערך מדרגת העם אשר בחר לו יה גם הם חלק כחלק יאכלו וחלקם לא החיים דאף שבדבר הזה יש מחלוקת בין ר' אליעזר ור"י בפרק חלק הרמב"ם בהלכות תשובה פ' ג' פסקכר"י. וכן בפירוש משנת חלק הוכיח כן ממה שהוזכר שם בלעם בכלל ארבעה הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא באומרו זכר בלעם והוא אינו מישראל לפי שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא ואין לו חלק לעולם הבא. ע"כ. והוא מה שדקדק שם בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי הא שאר גוים אחריני אתו. מתניתין מני ר' יהושע היא דאמר ר' יהושע וכי נאמר בכל גוים והלא לא נאמר אלא כל גוים שכחי אלהים אלא ישובו רשעים לשאולה מאי נינהו כל גוים שכחי אלהים. והגם שי"א שחסידי אומות העולם הם השומרים שבעה מצות בני נח כבר כתב המורה פרק י"ז מהשלישי ז"ל. ואמרו במדה שאדם מודד בה מודדין לו זה לשון המשנה ובארו בכל מקום שהמשפט מחוייב בהכרח בחקו יתעלה והוא שיגמול העובד על כל מה שיעשה ממעשה הכבוד והיושר ואף על פי שלא צווה בו על ידי נביא. ושיעניש על כל מעשה רע שיעשהו האיש ואף על פי שלא הוזהר ממנו על ידי נביא אחר שהוא דבר שהשכל מזהיר ממנו ר"ל ההזהרה מהעול והחמס אמרו אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה. ואמרו כל האומר קודשא בריך הוא ותרן יתוותרון מעוהי אלא מאריך אפיה וגבי דיליה. ואמרו אינו דומה מצווה ועושה לפי שאינו מצווה ועושה ובארו שהוא אעפ"י שלא צווה נותנין לו שכרו ועל זה העיקר נמשכו כל דבריהם ע"כ. הא למדת שהגם שישראל הם גוי א' בארץ עם נושע בה' גם חסידי אומות העולם יושעו במעשיהם הטובי' ועם זה נחה שקטה שאלת הרב בעל העקדה:
גם אל תשית לבך קורא משכיל למה שהקשה שאם יהיו הנפשות מאוצרות מתחלפות אם כן יהיו הדעות והאמונות טבעיות והכרחיות אשר אי אפשר ההיפך מזו לזו היפך ממה שנראה כנסיון בכל זמני הדתות. כי יונח זה לא תתחייב שיהיו האמונות והדעות טבעיות והכרחיות כי הבחירה לא בטלה מכל עם ולשון וכל אחד וא' לאחר ירידתה לגוף האפל הזה יש ביכולתה לעלות למעלה במעשיה הטובים או לרדת למטה מקום המשפט שמה הרשע והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. וכמו שאמרו חז"ל הכל צפוי והרשות נתונה:
גם במדעך אל תטה לבך לשאלתו וז"ל. לא ימלט מהמצא עול בחק נותן נשמה לעם עליה חלילה וזה בשאלו תהיינה נפשות לזכרים המושלים ברוחם ובעצמם ולכל אשר להם ויש ספק בידם לבקש שלמותם ולהגיע עדיו מאין מוחה. ואלו תהיינה לנקבות אשר הן חלושות במזגם בכל הפעולות עם הכנעם והשתעבדם אל העבודה והשירות התמידי לזולתם אשר הם סיבות עצומות להרחיק מהן כל שלמות והצלחה אשר לזה תפטור אותנה תורתנו הקדושה ממצות עשה שהזמן גרמא עכ"ל. כי כבר הוכחנו במה שקדם מדעת רבותינו ז"ל הרמב"ם ובעל העקרים שאין כל המצות הנכללות בתורת משה הם הכרחיים להשיג השלמות האנושי וההצלחה אחרונה כי כשיקיים האדם מצוה מתרי"ג מצות כסדר וכהוגן שלא ישתתף עמה דבר מכונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה הנה בזה זכה לחיי העולם הבא. ואם הן חלושות במזגם בעבור זה תפטור אותנה התורה מהמצות שהזמן גרמא ונתן להם רק חק ומשפט שלשה. וכבר נתרעם בעל האבן בוחן במה שהוטל על הזכרים כמה מהמצות ועול כבד באומרו. אוי למי שבניו זכרים. הוטל עליהם עול כבד סיגים וגדרים. מהן בצנעא מהן בפרהסיא מהן במראית העין מהן בחדרי חדרים חוקים חזקים ומצות נוראות. שלשה עשר ושש מאות ומי האיש הלזה. שיקיים מה שכתוב בזה. ואיך יוכל להנצל זריז או עצל שלא יכשל ויחת או לא יפול באחת. והאריך בתלונתו וסיים מאמרו שלש אלה יעשה לי כמצות שוכן מעונה. שאר כסות ועונה גם אני שלש כנגד שלש אשמור ואקים. שלשה המה לא נפלאו ממני ולא רחוקים. דם ואש וחלת לחם מה נמרצו שלשתן מנפת ערבו מדבש מתוקי'. עליהם אין להוסיף מספר ומנין. אין לשאול אחריהן הני נשי במאי זכיין ע"כ. אם כן אין לנשים שום תרעומת על ה' כי אף שלפום צערא אגרא די להם באקרויי בנייהו בי כנשתא ובאתנויי גברייהו בי רבנן ושנטרן לגברייהו עד דאתו מבי רבנן זולת המצית פרטיות להן לשיזכו להבטיחן הקב"ה מכל האנשים שנאמר נשים שאננות כדאיתא בברכות פרק א'. ולזה הגיעו לכל המעלות שהשיגו האנשים ובפרט למדרגת הנבואה וכמו שהובא במגילת תענית ז' נביאות נבאו לישראל ואלו הן שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר. וכבר ספר בשבחן הרשב"י בספר הזוהר פרשת שלח לך עמוד שי"ח וכן אמר. מאן חמי חדוא דצדיקיא ונשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה אשר על כן הגם שנשמו' האנשים הם מאוצרות מתחלפות כמו שמבואר בזוהר פרשת בשלח ופרשת נשא כלם שוים לטובה ואלו ואלו קונים הצלחתם וחיי העולם הבא כפי מדרגתם. סוף דבר הבט נא וראה מה שכתב החבר מ"א סימן א' וז"ל ולכל איש מאישי העולם סבות שבהם יגמר. ויש איש שנשלמו סבותיו ובא שלם ואיש שחסרו סבותיו ובא חסר ככושי אשר לא הוכן ליותר מקבול צורת האדם והדביר בתכלית החסרון ע"כ. והכושים האלו כללם הרמב"ם בספר המורה ח"ג פ' נ"א עם בני אדם שאין להם אמונת דת לא מדרך העיון ולא מדרך הקבלה וכן אמר. דין אלו כדין בעלי חיים שאינם מדברים ואינם אצלי במדרגת בני אדם ומדרגת' בנמצאו' למטה ממדרגת האדם ולמעל' ממדרג' הקוף אחר שהגיע להם תמונת האדם ותוארו והכרה יותר מהכרת הקוף. ע"כ. ואם כן הוא האם נחשוב שמדרגת נפשם יהיה במדרגת נפשות הישראלים. ח"ו. אבל הוא הדבר אשר דברתי כי כשם שהמלאכי' והשכלים הנבדלים מתחלפים זה מזה כפי מדרגתם כך יש נפשות שהם ממדרגה עליונה ויש ממדרגה בינונית ויש ממדרגה תחתיי' ולכן תמצא כי הכושים כמעט שכלם מכשפי' וכל דבריהם עם השדים כי נפשותם מסטרא דמסאבא ושמאלא ומהמדרגה היותר שפלה. ועוד אשיבה ידי במאמר השלישי על הענין הזה בדברי על החלוף הנמצא במין האדם שלא ימצאו מעולם ב' אנשים מסכימים בצורתם. אם יגזור ה' בחיים: