דין זה לא נמצא בהדיא בש"ע ולאחר העיון אפשר שכן הוא כוונת הש"ע בסימן תרמ"ו סעיף א' כתב נשרו רוב עליו ובשתייר ג' עלין בקן א' נשר ובסעיף ד' כתב דין הדס מצראה ובסעיף ה' כתב למצוה בעינן כל אורך ההדס שיהיה עבות ולעיכובא ברובא וע"ש בט"ז שכתב שזה שבסעיף א' סותר לסעיף ה' ומה שתירץ בשם המגיד לא שייך לדברי הש"ע דבשלמא לרמב"ם ניחא שהוא לא הביא כלל דין הדס מצראה אלא שכולל כולם בדין דנשרו עליו ע"ש במ"מ אבל לש"ע קשה דאם יפרש כדברי מ"מ אם כן קשה למה הביא דין דהדס מצראה ולכן נ"ל בסעיף א' מיירי בהדס כשר אלא שנשרו כל העלין וע' בב"י שכתב בשם העיטור דכשר והרא"ש והטור כתבו דגם דעת הרמב"ם הכי וכ"כ הסמ"ג נשרו רוב עליו של הדס אם נשתייר בו ג' בדי עלין לחין כשר ומשמע שהם אינם גורסין בברייתא יבשו רוב עליו אלא נשרו והיינו כדעת העיטור ובשעת הדחק כדאי הם הפוסקים לסמוך עליהם ואף דבב"י לא משמע הכי אפשר שחזר בו בש"ע והא דסעיף ד' הוא דין דמצראה בסעיף ה' מיירי בהדס שגידולו הוא כך מקצתו עבות ומקצתו אינו עבות ע"ז כתב הראב"ד דלמצוה יהיה כל שיעורו עבות ולעיכובא ברובו וע' ברא"ש ור"ן ותמצא שכן הוא האמת וכ"כ הלבוש בהדיא ואח"ז בא לידי ס' ר' ירוחם וכתב וז"ל ועבות שאמרנו כתב גאון דאפי' רובא שוטה ויש ג' בדי עבות בראש כל אחד ואחד כשר פי' כי יש הדס שתמצא בענף א' עלין של שוטה ועלין עשוין כעבות והראב"ד כתב שצריך רובו לעכב ולמצוה כלו עכ"ל:
נ"ל דה"ה בהדס וכמ"ש המ"א אך מדכתיב הרמב"ם נשרו בהדס ש"מ דס"ל דזהו פי' של נפרצה במשנה וא"כ ה"ה בערבה ונפרצה היינו ברוב עלין וצ"ע למ"מ בשלמא בלולב שנדלדל פסק כדמשני בגמרא ואימא חרותא ומשני בעינן כפות אבל בהדס וערבה מנ"ל לפסול: